להיות הלב שלם עם השם יתברך
דברי נשמה סוערים באישון לילה
י"ג תשרי תשפ"א
עיקר הענין שאדם צריך להסכים לאלוקים, כי לא יעשה האלוקים דבר ולא יגלה אל עבדיו הנביאים, שהם סוד כל בני נשא, כי אני אמרתי אלוהים אתם, והוא כבר הסכים מראש, ואם לא היה מסכים לא היה קורה כלל כלום, וכיון שהסכים איך יפר דברו, וסוד התפילה היא כתיבת החוזה מחדש, כי גם על זה יש הסכמה בראשית דראשית, וכל זמן שיש הסכמה יש משא ומתן, אבל עיקר הענין הוא הסכמה, והחטא הוא חוסר הסכמה והתשובה היא לחזור ולהסכים, במקום שהכנעה היא מלכות, המלכות היא הכנעה.
ואין המלכות אלא גילוי הענין, ולית לה מגרמה כלום. ופעמים שאין ההכנעה אלא ביטול והסכמה, כי כשיש מכניע ומוכנע אין הסכמה. וביטול יותר גדול מזה שאינו נכנע כי אם מסכים, וזו היא הכנעה בשרשה אך בהשתלשלות יש בה ישות. עיני ה' אל צדיקים כי הם רואים את העינים הללו צופות בכל פינה, המהות העליונה אינה מכרת באחר כלל, ועל כן אינה מכנעת, כי הכנעה כשיש מכניע יש כוחות מנוגדים, אבל המלכות העליונה לא חושבת שיש כח אפילו קטן כנגדה, וזו בחינת הסכמה. והזיווג הכשר הוא הסכמה, כי אם אינו בכשרות היא בחינת מחלוקת, אבל בכשרות אין הכנעה כלל, והכל הטוב הכי גמור בלי שום רע והתנגדות.
כי ההתנגדות אינה מסכמת לאל חי, והוא אינו מכניע אלא חומל, והחומל אינו מכניע כי אם מסכים, ואיך אפשר למרוד במסכים, ואם יש מרידה אזי יש חוסר הסכמה, והוא אינו אלא דמיון כי אי אפשר למרוד באלוקים מצד האמת, ואם לפנים עשה כן וכי לזאת מרידה תקרא? ואם אי אפשר למרוד אזי אי אפשר להסכים, כי אין הסכמה אלא במקום מרידה, ובמקום שאין מרידה אין יכול להיות הסכמה, נמצא שהמסכים הוא מורד, ועיקר הענין להסכים בהסכמה הכי עצמית, להסכים כמו שלא נשאלתי, לא להתעניין ממקום של בקורת, לדבר על זה מטוהר המקודש ומטוהר, מהמקום הכי נקי בקוסמוס, מפנימיות הלב היודעת מאד, שאין לנו על מי להסכים כי אם על אבינו שבשמים.