נוראות עומק כח הבחירה
ביאור בליקוי מוהר"ן, חלק א', סימן נד
הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו וכו'. בתורה זו מגלה לנו רבינו ז"ל נוראות מענין הבחירה, בתחילת התורה מדבר מבחירת האדם בכלל, ומיד מדבר מבחירת האיש הישראלי דייקא. והמובן מדבריו הקדושים, כי עצם הדבר שהאדם האנושי נברא בצורה כזאת שהוא יכול לבחור את תנועותיו, הוא מחמת הסיבה האמיתית המסתתרת בבריאה זו, שהיא ישראל, שנאמר אדם נאמר בעבורם.
ועל פי זה אפשר להבין את מה שאיתא במקום אחר (ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן קי): 'שמעתי שאיש אחד שאל אותו: כיצד הוא הבחירה, השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה. ורשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה, חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאד.
ובאמת, כאשר רבינו בתורה שלנו, רוצה לבאר ענין הבחירה, אינו מדבר רק מהבחירה של תורה ומצוות אלא מדבר אודות הבחירה על התנועות הגשמיות, שכאשר נוגע הדבר לישראל – הרי על תזוזה וכל תנועה היא עבודה, וממילא יש עליה בחירה. וזו תשובה וחיזוק לאלו שהם "מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד", וקשה להם להבין שגם להם יש בחירה וכו' כנ"ל, עליהם להקיש מהבחירה הפשוטה שלהם בעניני העולם, כיון שהמדובר בנשמות ישראל, שכל מהותם וענינם בעולם הגשמי הזה אינם פשוטים, הרי שמכך שהם יכולים לבחור את תנועות עבודתם, וכנ"ל, שהעבודה הזאת היא עבודה "חיצונית" של ללכת למקום פלוני או לחדול וכו' – הרי שבודאי יכולים לבחור בטוב האמיתי – לעסוק כל הימים בתורה ובתפלה, למרות שכבר הוטתה חומת הבחירה לענינים בלתי רצויים.
ואיתא בדברי רבינו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן תטו): 'זה אי אפשר להשיג, איך הבחירה היא בתוך הידיעה בעצמה', והענין הוא, כי מצד אחד חזינן שעצם התגלגלות של נשמה יהודית ממקום למקום היא מסתרי ידיעתו יתברך, כמו שאיתא בשיחות הר"ן (סימן פה): כי בכל מקום שהאדם בא לשם, הוא עושה שם בודאי איזה דבר שבקדושה על כל פנים. כי מתפלל שם ואוכל שם ומברך על אכילתו לפניו ולאחריו וכיוצא בזה. כי בודאי איש ישראלי אפלו הפחות שבפחותים, על כל פנים הוא עושה כמה דברים שבקדושה בכל מקום אשר הוא שם. ועל כן בודאי האדם מוכרח מן השמים להיות שם באותו מקום דוקא כדי שיתקן שם מה שהוא דיקא צריך לתקן שם. על כן הוא טובה לפניו מה שנזדמן לו נסיעה לשם, כי אולי יהיה מוכרח לבוא לשם בשלשלאות של ברזל וכו', עיין שם. ומצד שני חזינא הכא, שיש לאדם בחירה אם לנסוע לאיזה מקום, וכיוצא. אלא שזה מסתרי סודות הבריאה איך הבחירה היא בתוך הידיעה.
היינו שאם מצד אחד, מוכרח הדבר מצד גזירת שמים שיהיה כן, אבל כיון שעצם הדבר הוא עבודת השם לכל דבר, הרי שכך צריך להתייחס לזה, והנפקא מינה הוא, שהבחירה של האדם, אם סתם שלא להתעקש וללכת עם המציאות וכו', או שמא לייחד לבו ומחשבתו לכך, לדעת כי כעת, בעת כל הילוך והילוך עושה עבודת השם.