המסלול נקבע מראש!
לפעמים אנו רוצים לעזור להקב"ה לנהל את העולם, כואב לנו על דברים לא מתוקנים, ואנו נהיים עסקנים למען שמו באהבה, רוצים להחזיר בתשובה את כל העולם, לבטל את כל הרוע והאי מוסר – אחרי הכל זאת תכונה בסיסית של אנשים כשרים, שרוצים אך ורק טוב בעולמו של הקב"ה.
אבל צריך לדעת, שהקב"ה מנהל את עולמו בדרכו שלו, ואין לנו אלא לעשות את שלנו – לפעול ולהגביר את הטוב, מבלי הבט על נצחונות ועל הצלחות. הידיעה הזאת, תגרום לנו להסתכל על הכל באור חדש לגמרי, כשנבין שאחרי הכל, אנו צריכים את ההתערבות של ידו הגדולה והרחבה.
ולא רק בעניני פרנסה ובטחון, אלא גם ההתערבות בבחירת האדם האחר, דהיינו, כאשר למרבית הצער, אנו נוכחים בדמויות מעולמנו, שאנו כל כך רוצים שהם ישתנו, שיחדלו ללכת בדרכם הרעה, או אז אנו משתוללים ממש, פונים לעזרה למומחים, מחפשים בכל כדור העולם, שמא ימצא מישהו 'תותח' עם פה מפיק מרגליות שיסביר להוא את האמת האמיתית, ודי.
אז זהו שלא די. פעם שאלתי אחד מגדולי הצדיקים: האם התפילה על בן בחירה שישתנה – היא תפילה מועלת? והלא בחירה יש לו! האם שייך דבר כזה לשבת ולהתפלל על פלוני שיחזור בתשובה והתפלה תעשה פירות ממש? תמה הרב ואמר לי קצרות: הרי רק תפילה יכולה לעזור… וכן, גם לבעל בחירה.
תשמעו סיפור. בת למשפחה ישראלית אחת, נסעה למזרח הרחוק לחפש את עצמה ואת מה שהיא לא יודעת מה, הטיולים המרחבי השומקום – לא עשו לה טוב בלשון המעטה, היא נטמעה ביניהם, אבדו עקבותיה, ושום אות חיים לא נידבה להוריה מגדליה האומללים. חייהם נהרסו ולא היה מי שיעזור להם. אחיה של אותה נערה – זכה לחזור בתשובה שלימה, באצילותו לא יכל לסבול את צערם של הוריהם, הציע שהוא יסע למרחבים ההם לחפשה. אמר ועשה, עם קצה חוט מסויים ידע מהיכן להתחיל, ולאחר שוטטות מסייטת – הובילה אותה ההשגחה העליונה לאחותו.
אך היה עדיף שלא יפגוש אותה, משום שאז נודע לו כי אחותו עומדת להנשא לאחד מראשי הכתות הפועלות באזור, איש רב השפעה ועתיר נכסים, נכון שהוא הטיף לצניעות ולמוסר חיים, אבל הוא לא היה בטלן כלל ועיקר… אחת הבין האח בעל-התשובה, שאחותו נאבדה סופית.
מה שכן הצליח, הוא דיבר על לבה שתתייצב בפני ההורים שבורי הלב, ותמעיט את אסונם, הרי זה שנים שלא ראו אותה, וכי זה לא מן הראוי להפגש עמם. לזאת היא הסכימה. מכאן והלאה החלו התרוצצויות והתייעצויות, איך מונעים את החרפה הגדולה, שום פתרון לא נראה באופק.
האח בעל התשובה היה קשור לרב אחד, שהיתה לו השפעה רבה על שומעי לקחו, בשיעוריו המרוממים היה נושא את המקשיבים לגבהים אחרים, בתמימותו קיוה האח, כי אם היא תצטרף לאחד השיעורים – היא פשוט תשתנה. הוא הפציר באחותו ששבה הביתה בינתיים, להגיע לעזרת נשים בשעה היעודה – שם תשב ותקשיב לשיעור רוחני מאד… האחות נעתרה והבטיחה לבוא.
בכדי להשלים את התכנית, בא אחיה בדברים עם רבו, וסיפר לו על האסון שקרה במשפחתם, וכי בשיעור השבועי, תשב האחות ותאזין לרב, שמא יואיל הרב לסובב את הנושא המדובר אודות טהרת כרם בית ישראל וכו' וכו' וכו'. אך למרבה ההפתעה, ברגע האחרון, הרב לא יכל להגיע לשיעור, ושלח תחתיו אברך תלמיד חכם שימסור את השיעור במקומו.
ממלא המקום הכזיב מאד, הוא לא דיבר מאומה אודות הנושא הבוער, אף גם לא דיבורי אמונה מיוחדים, הוא העביר שיעור מרתק על מצות השבת אבידה בהלכה ובאגדה, כמובן שלא שכח לתבל את השיעור בהקסמה מהמציאות והמקורות על יפיה של מצוה זו, שעושה אותנו אנשים טובים יותר, יהודים…
וכך, הרגיש האח שהוא הפסיד את היכולת האחרונה שלו להשפיע, והיא נסעה לאי שם שוב. למרבה הפליאה כעבור זמן די קצר, היא שבה לעמה ולמולדתה. מה קרה? היה זה כאשר נתקלו בארנק גדוש שטרות, ראש הכת דנן, מיהר להרים את הארנק ולאמצו, למרות שהיה רשום עליו בבירור את השם והכתובת של בעליו, כולל פרטים אחרים מזהים בדיוק. האיש, שאמור היה להיות רוחני – סרב להקשיב ופשוט לקח את זה לצרכיהם. באותו רגע ממש, שבו והדהדו במוחה את דברי הרב הצעיר, המחליף – מה גדולה היא מצות השבת אבידה! ההשוואה הבלתי נמנעת בין בני לבין חמי, החלה את הקרע ביניהם שהפך לפרימה שאין לה תפירה.
ללמדך, שאין המילים הנכונות הן שגורמות את המהפך, אלא המילים שרוצָה ההשגחה שהנשמה היהודית תשמע. נסתרות הן דרכיו של הקב"ה, לכל אחד יש את השבילים הנכונים כיצד יפסע דרכן אל האור הגדול, עלינו רק לעשות את שלנו.
*
אברכים בני תורה, התנדבו לגשת מבית לבית, בשירות הארגון היקר 'לב לאחים', ולדבר על יהדות. הם לא צויידו בפרוספקטים, ולא באו עם חיוך אקטואלי, הם נקשו בדלת, ושזו נפתחה הציעו לשבת וללמוד תורה ביחד. התסכימו? במקרים רבים, בהם לא היה מספיק עוז בידי בעל הבית להשליכם – ישב אתם והקשיב לשור שנגח את הפרה. הם בחרו בלימוד משניות… ולא רק מסכת אבות וכיוצא, אלא לימוד כפשוטו. הלואי תורתי שמרו! המאור שבה מחזיר למוטב. וכן, גם שיעור בהלכות השבת אבידה.