אשרינו שזכינו לדעת מרבי כזה!
בתורה ס"ו הרבי מדבר על הצדיק שמכרח לעשות תשובה בעד ישראל. והנה תחילת התורה היא בנויה על פי המשל המסביר את התהליך, שכל מה שיעשו זה לא טוב לצדיק, כמו המשל בסוס, שאינו טוב לייגעו, ואין טוב לשמור עליו, אבל מה כן צריך לעשות, לכאורה אין זה מבואר היטב בדברי הרבי, אבל ממה שמסיים, שכשבאים אל הצדיק ורואים אותו, ראוי שימצא את עצמו בתוך הצדיק וכו', ולכאורה מה השייכות לתחילת התורה שמדבר מזה שהצדיק עושה תשובה בעד ישראל? אלא יש לומר על פי מה שאמר הרבי בחלק א' תורה יט: 'צָרִיךְ לְזַכֵּךְ אֶת הַפָּנִים, שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ כְּמוֹ בְּמַרְאָה, עַד אֲשֶׁר בְּלֹא תוֹכָחָה וּבְלֹא מוּסָר יִתְחָרֵט חֲבֵרוֹ תֵּכֶף עַל מַעֲשָֹיו, רַק מִמַּה שֶּׁיַּבִּיט בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ, כִּי עַל יְדֵי שֶׁיַּבִּיט בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ יִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ בְּמַרְאָה, אֵיךְ פָּנָיו מְשֻׁקָּע בְּחשֶׁךְ'.
נמצא ששייך תחילת התורה לסופה, כי בתחילה כותב על זה שהצדיק אינו מוצא שום עצה אחרת אלא לעשות תשובה בעד ישראל, ואיזו תשובה הוא עושה? על ידי שמזכך את הפנים שלו, ולכן צריך למצוא את עצמו בתוך הפנים של התדיק, כמו שהרבי אומר כאו, שיסתכל בעצמו על כל המדות איך הוא אוחז בהם על ידי ראיית פני הצדיק וכו'. וכמו שמובא גם בהמשך בתורה ס"ז להלן. וכיון שהצדיק הדור הוא הרבי בעצמו, עלינו לחשב חשבונו של עולם איך זוכים כעת להסתכל על פניו, שבודאי זכה לזיכוך הגדול ביותר, ובודאי היינו מתביישים איך אנו אוחזים, וזה התשובה שעושה היחיד ששב – שמוחלים לכל העולם כולו בעבורו וכו',
אך אמר הרבי בתורה קצב ח"א, שפניו שכלו וחכמתו של הצדיק נראים בתוך ספרו, נמצא, שבזה שאנו לומדים את ספר הרבי, בבחינה מחודשת, לא כמו שלומדים איזה ספר ישן שנכתב פעם, אלא כמו שלומדים מפיו כעת ממש, ורואים אותו פנים אל פנים, מזה זוכים להתבייש מאד, ולהסתכל על עצמו איך אוחז בכל המדות, כי הכל איתא בספר הקדוש הזה כידוע שאין דבר בעולם שלא מבואר שם. וצריך לצרף לזה מה שאיתא בספר הקדוש חיי מוהר"ן (סימן דש) מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה, וְכִי מַסְפִּיקִים יְמֵיכֶם וְכֹחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מִמַּה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם. רַק אֲנִי עוֹשֶֹה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם, וְיֵשׁ לְאֵל יָדִי לְתַקֵּן הַכֹּל כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם עַד הֵנָּה, רַק הָעִקָּר מֵעַתָּה לֹא תַעֲשֹוּ עוֹד. וַאֲפִלּוּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵינִי מַקְפִּיד עַל הַשְּׁגָגוֹת שֶׁתַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִמֵּזִיד וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה. נמצא שהצדיק הזה שמדובר בתורה הזאת הוא הרבי בעצמו, אשרינו!