רְסִיסֵי רַעְיוֹנוֹת לִפְנֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סְלִיחוֹת
הִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם א' דִּסְלִיחוֹת.
הַלֵּב שׁוֹאֵל בְּשֶׁקֶט:
– "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת"?
כָּךְ פִּתְאוֹם… בְּאֶמְצַע לַיְלָה שֶׁל סוֹף שָׁנָה…
"שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ רְדוּמִים עַל מַצָּעֵינוּ, נָמִים אֶת שְׁנַת הַלַּיְלָה הַמַּרְגִּיעָה לִקְרַאת יוֹם מָחָר".
– "בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֵינֶנּוּ מְסֻגָּלִים לְהֵרָדֵם"…
נִחוֹחַ מְיֻחָד חוֹדֵר לְתוֹךְ צִנַּת הַלַּיִל. אֲוִירָה שֶׁל מִשְׁפָּט שׂוֹרֶרֶת בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַפִּנְקָסִים הָעֶלְיוֹנִים נִפְתָּחִים, כִּבְיָכוֹל, לְצַד מְקַטְרְגִים וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר – מִתְחוֹלֶלֶת מְהוּמָה שֶׁל מַמָּשׁ!
הַלַּיְלָה הַזֶּה אֵינוֹ לַיְלָה רָגִיל וְשָׁקֵט – הַפַּעַם זֶה שׁוֹנֶה, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ אַחֵר בָּאֹפֶק לֹא עוֹד שִׁגְרָה יוֹמְיוֹמִית, כִּי בַּיָּמִים הַבָּאִים – הַמְּשַׁמְּשִׁים וּבָאִים – אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי מִשְׁפָּט!
הַמִּטָּה תִשָּׁאֵר רֵיקָה, וְדַוְקָא בַּשָּׁעוֹת הֲכִי מַתְאִימוֹת לְשֵׁנָה מְתוּקָה.
כֻּלָּנוּ פּוֹסְעִים לִסְלִיחוֹת!
הַלֵּב מְמָאֵן לְקַבֵּל אֶת הָעֻבְדָּה, כִּי הִנֵּה תֵּכֶף 'תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ', זֶהוּ, כְּבָר סוֹף הַשָּׁנָה, וּכְבָר הַכֹּל מֵאֲחוֹרֵינוּ, וְעָלֵינוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, תְּחוּשָׁה חֲמַצְמָצָה שֶׁל אַכְזָבָה מְחַלְחֶלֶת לַלֵּב: "מַה יֵּשׁ לָנוּ מִכָּל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ? מַה רֶוַח לָנוּ בְּמַטְבְּעוֹת נִצְחִיּוֹת"?
הִגַּעְנוּ לְכָאן, אַחֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים שֶׁל פְּעִילוּת… טוֹבָה יוֹתֵר וְטוֹבָה פָּחוֹת, וְאָנוּ מְאֻיָּמִים עַל יְדֵי הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה מְאֹד, כִּי בַּעַל הַבַּיִת, הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא – מַגִּיעַ לִבְדֹּק פִּנְקָסִים…
הַלֵּב הַיְּהוּדִי הָרָגִישׁ מֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הָעִנְיָן, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הָאַבָּא הַשּׁוֹפֵט, לָחַשׁ בְּסוֹד בְּאָזְנֵי הַבֵּן הַנִּשְׁפָּט עַל הַצַּעַד הַזֶּה 'אֲשֶׁר יָכוֹל לְהָזִיז עִנְיָנִים בַּמִּשְׁפָּט'.
"בּוֹא לְהֵיכָלִי" – לָחַשׁ הָאַבָּא הָרַחוּם, וְשֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ הַפְּרַקְלִיטִים "הֵאָסֵף עִם אַחֶיךָ, תַּנֶה אֶת מְצוּקוֹתֶיךָ, אֲנִי אֶהְיֶה שָׁם בִּשְׁבִילְךָ".
אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהַעֲבִיר בְּמַדָעֵנוּ אֶת הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ, כִּבְסֶרֶט נָע הֵם טָסִים מוּל הַדִּמְיוֹן, בְּכַנְפֵיהֶם הֲמוֹן 'לֹא', הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד עִם הָעֶרְכִּיּוּת הַיְּהוּדִית שֶׁלָּנוּ. לְזֵכֶר כָּל הַחוֹלֵף מִתְגַּנֶּבֶת מַחֲשָׁבָה מְצִיקָה, הֲלֹא עָלֵינוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, נֶאֱמַר (שְׁמוֹת יט, ו): "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"…
אַהּ? אֵיפֹה אֲנִי וְאַיֵּה הִיא הַקְּדֻשָּׁה?
"יֵשׁ לְהָנִיחַ" – מַמְשִׁיךְ חוּט הַמַּחֲשָׁבָה לְהִמָּשֵׁךְ בַּמֹּחַ "שֶׁהַמִּלִּים שֶׁל בַּעֲלֵי הַסְּלִיחוֹת (דְּמוּיוֹת קַמָאִיּוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת), אֵינָן גּוּזְמָאִיּוֹת, יֵשׁ כִּסּוּי לְכָל תֵּבָה, בְּעוֹד רְגָעִים שְׂפָתַי תְּדוֹבַבְנָה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם, הַאֻמְנָם"?
אוּלַי הָיוּ צְרִיכִים לְכוֹנֵן שָׁבוּעַ מְיֻחָד שֶׁל הֲכָנָה לִפְנֵי 'יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סְלִיחוֹת', בּוֹ נֵשֵׁב וְנִתְבּוֹנֵן עַל מַהוּת הַסְּלִיחָה. מַה הִיא בִּכְלָל? וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַמֶּלֶךְ יִסְלַח לְעַבְדּוֹ? מַה הִשְׁתַּנָּה הַיּוֹם שֶׁלֹּא הָיָה אֶתְמוֹל?
בְּעֶצֶם, בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, לָמָּה שָׁבוּעַ הֲכָנָה?
הֲלֹא אֲנִי כְּבָר מֻתְרֶה וְעוֹמֵד הָחֵל מִיּוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל אֱלוּל, בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר הַמְּפַלַּחַת אֶת שִׁגְרַת הַקָּיִץ הַמִּתְנַדֵּף לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמוֹ לַיָּמִים הָאֱלוּלִיִּים וְהַתִּשְׁרִיִּים!
אוֹ אוּלַי יוֹתֵר נָכוֹן: כָּל הַחַיִּים הֲכָנָה אַחַת גְּדוֹלָה, לַסְּלִיחָה הַהִיא, בְּבוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
הַסְּלִיחָה הָאֱלוֹקִית מַה נִפְלָאָה הִיא!
כָּל כֻּלָּהּ שֶׁל תְּכוּנַת הַסְּלִיחָה הָאֱלוֹקִית הִיא בִּטּוּי נִשְׂגָּב לְהִתְגַּלּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל ה'.
הַגּוּף נִמְצָא בֵּין הֲמוֹן רוֹגֵשׁ, זְקֵנִים עִם נְעָרִים, הַבַּחוּרִים וְהַיְלָדִים, הָאָבוֹת וְהַבָּנִים, יַם אָדָם, הֲמוֹן דֵּעוֹת, רְצוֹנוֹת שׁוֹנִים, אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.
– "כֻּלָּם חוֹשְׁבִים כָּךְ? כָּמוֹנִי"? מִתְגַּנֶּבֶת מַחֲשָׁבָה מְטֻפֶּשֶׁת… אֲבָל הַמַּחֲשָׁבָה נוֹסֶקֶת, מְנַסָּה לְהִתְעַלּוֹת אֶל מָקוֹם גָּבוֹהַּ, מְרוֹמָם, שְׁמֵימִי…
– "אוּלַי שָׁם, אָבִין אֶת עַצְמִי"?
בְּכָל אֹפֶן, הַמְּצִיאוּת מְבַלְבֶּלֶת, אֲנִי כָּאן, לְמַטָּה, בְּעוֹלָם שֶׁל שֶׁקֶר, עַל רַגְלַיִם נוֹשְׁקוֹת לַקַּרְקַע, עוֹמֵד זָקוּף וְגַם כָּפוּף, מְרֻגָּשׁ וְנִסְעָר, לֹא מוֹצֵא אֶת מְקוֹמִי – שְׁעוֹן הַחוֹל אוֹזֵל.
וּלְלֹא שׁוּם הֲכָנָה, וְאַף אִם אֵין תְּשׁוּבָה מַשְּׂבִּיעַת רָצוֹן בְּחֻבִּי, נֶעֱמַד אָנֹכִי עִם סֵפֶר הַסְּלִיחוֹת הַמְשֻׁמָּשׁ, טְרוּט לַיְלָה וְנוֹטֵף אֶגְלֵי מִקְוֶה, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְשַׁעְבֵּד אֶת עַצְמִי וּמָהוּתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַיָּחִיד.
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אֲמִתִּי, וַאֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים…
הַאִם אֲנִי בֶּאֱמֶת מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהַשֵּׁם?
וְכִי אָמְנָם אֶתְחָרֵט בֶּאֱמֶת עַל הֶעָבָר שֶׁלִּי?
וְכִי הֶעָתִיד לֹא יִהְיֶה דּוֹמֶה לוֹ?
אֲנִי פּוֹחֵד לַחֲשֹׁב עַל הַתְּשׁוּבוֹת. כִּי חוֹשְׁשָׁנִי שֶׁהֵן לֹא תְּשַׂמַּחְנָה אוֹתִי.
הַלֵּב פּוֹעֵם מֵהַגִּלּוּי הַנּוֹרָא הַזֶּה.
כְּרִבְקָה אִמֵּנוּ שֶׁנִּדְהֲמָה בַּמְּשִׁיכוֹת הַמְנֻגָּדוֹת שֶׁל הָעֻבָּר שֶׁנָּשְׂאָה בְּרַחְמָהּ, וּבוּשְׂרָה כִּי שְׁנֵי גּוֹיִם בְּקִרְבָּהּ.
כָּךְ אֲנִי… מְזַהֶה רְצוֹנוֹת כְּפוּלִים בְּלִבִּי… פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָמוֹת!
רָצוֹן נוֹרָא לְהִתְקָרֵב לַה', וְרָצוֹן בָּזוּי לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ!
מַה זֶּה?
שְׁנֵיהֶם?
אֵין זְמַן לְמַחְשָׁבוֹת, הַחַזָּן כְּבָר מַתְחִיל בְּקוֹל מְעוֹרֵר הוֹד נוֹרָא אֶת הַמִּלִּים הַמֻּכָּרוֹת בַּנְּעִימָה שֶׁל הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ"… אוּלַי זוֹ הַתְּשׁוּבָה לְכָל הַתְּהִיּוֹת, אֲשֶׁר דַּוְקָא עִם כָּל הַכֹּחוֹת הַמִּתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה, אֲנִי מִתְיַשֵּׁב בְּבֵיתְךָ, בְּהֵיכַל ה', וְיִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, לְכָל הַפָּחוֹת, אֲנִי נִמְצָא בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה…
אֲנִי כְּבָר בִּפְנִים, בְּתוֹךְ הַמַּרַתּוֹן שֶׁל אֲמִירָה וּוִדּוּי…
"לֹא מַסְכִּים"! זוֹעֵק לִבִּי בְּקוֹל אִלֵּם "אֲנִי רוֹצֶה לָדָעַת מַה קּוֹרֶה אִתִּי"…
הַלֵּב נִהְיָה עָסוּק לְפֶתַע, הוּא מַבְחִין בְּמִלִּים בָּרֵי מַשְׁמָעוּת מְאֹד, הִנֵּה הַפַּיְטָן מוֹבִיל אוֹתוֹ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, אִם כִּי בֵּינְתַיִם הוּא מְנַסֶּה שֶׁלֹּא לִנְקֹט עֶמְדָּה, לִהְיוֹת נֵיְטְרָלִי כָּזֶה, כְּאִלּוּ לֹא מִלְחָמָה עֲקֻבָּה מִדַּם מִתְחוֹלֶלֶת כָּאן, בִּפְנִים, בְּתוֹכְךָ לֵב.
וְכָךְ נִתְפַּשׂ הַלֵּב אַט אַט לְתוֹךְ הַקַּלַּחַת שֶׁל 'סְלִיחוֹת'.
הֶמְיַת הָעָם סוֹחֶפֶת לְהִצְטָרְפוּת לַאֲמִירָה הַהֲמוֹנִית, אָז הוּא קוֹרֵא בִּתְחִלָּה בְּמִלְמוּל, וּלְפֶתַע זֶה מְחַבֵּר, וּפִתְאֹם אֲנִי מוֹצָא אֶת עַצְמִי אוֹמֵר:
"כְּדַלִּים וְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶךָ, דְּלָתֶךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן"… .
אָכֵן, זֶה בִּטּוּי הָגוּן וּמְמַצֶּה!
דַּל וְרָשׁ אֲנִי, בְּלִי כְּלוּם, בְּלִי שׁוּם זְכוּת לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת, וְלַמְרוֹת דַּלּוּתִי הִנְּנִי דּוֹפֵק…
אֵינִי יוֹדֵעַ מִי חִבֵּר אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ, כְּהַקְדָּמָה לִסְלִיחוֹת, אֲבָל זֶהוּ זֶה, זוֹהִי הַהַגְדָּרָה הַמְדֻיֶּקֶת, דָּל, רָשׁ לְבוּשׁ קְרָעִים לֹא מְסֻגָּל לְהַחְזִיר חוֹבוֹת, לֹא מִתְמוֹדֵד עִם שׁוּם עֲבוֹדָה וּלְפֶתַע נִהְיָה צָמֵא וְרָעֵב, הוּא יוֹדֵעַ כִּי אֵין סִכּוּי לִשְׂרֹד עוֹד…
"אָנָּא! הַצֵּל אוֹתִי בַּעַל הַבַּיִת נִכְבָּד"! זוֹעֵק בְּמַר לִבּוֹ.
"אֲנִי חַיָּב שֶׁתִּפְתַּח לִי". מְנַסֶּה אֶת מַזָּלוֹ שׁוּב.
הַלֵּב מְהַנְהֵן בִּפְנִים, מַתְחִיל לְהָבִין מַשֶּׁהוּ.
"גַּם אֲנִי" הוּא אוֹמֵר "רוֹצֶה שֶׁתִּפְתַּח לִי אֶת דֶּלֶת הָרֶגֶשׁ, אֶת פֶּתַח הַהִגָּיוֹן – חַלּוֹן הַהִזְדַּמְּנוּת"…
"הֵי, בַּעַל הַבַּיִת, שָׁם"? אֲנִי שׁוֹאֵל.
"כֵּן, זֶה אֲנִי הַדּוֹפֵק, הָרָשׁ 'הֲכִי הֲכִי', מְחַכֶּה שֶׁתִּפְתַּח לִי, אֲדוֹנִי".
"אָנָּא! פְּתַח לִי! כִּי אִם לֹא תִּפְתַּח… לֹא אֶשְׂרֹד" – – –
זֶהוּ, עָלִיתִי עַל מַשֶּׁהוּ, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַה אֲנִי צָרִיךְ, לֹא מוּסָר, לֹא הִתְעוֹרְרוּת, וְגַם לֹא לְהִזָּכֵר בַּעֲוֹנוֹת, אֲנִי צָרִיךְ רַק פְּתִיחָה… אֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת זוֹהִי פְּתִיחָה הֲגוּנָה – בָּהּ אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים, שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח, שֶׁיִּהְיֶה מְסֻגָּל לְהַרְגִּישׁ אֶת עֹמֶק הַכְּאֵב שֶׁל הָרִחוּק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ!
אֲנִי מֻכְרָח לְהָבִין עַד כַּמָּה אֲנִי בַּחוּץ, עַד כַּמָּה אֲנִי רָשׁ וְדַל דּוֹפֵק דְּלָתַיִם בְּעֹז!
הַדְּפִיקוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל סְלִיחוֹת הֵן 'מְיָאֲשׁוֹת' מַשֶּׁהוּ, כְּאִלּוּ הַלֵּב נָעוּל, סָגוּר וְאָטוּם, לֹא חָשׁ וְלֹא מַרְגִּישׁ וְלֹא מִתְרַגֵּשׁ. אַחַר כָּךְ הוּא מַתְחִיל קְצָת לְהָבִין, זֶה אוּלַי נוֹגֵעַ, שָׁם עָמוֹק – בָּרֹבֶד שֶׁלֹּא נִרְדַּם עֲדַיִן…
וְהִנֵּה זֶה מַגִּיעַ, הַקָּהָל מִשְׁתַּתֵּק, הַחַזָּן מְקַבֵּל אֶת רְשׁוּת קְרִיעַת הַדּוּמִיָּה, וְקוֹלוֹ מְחַלְחֵל עַד חַדְרֵי בָּטֶן:
"זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ חָלִים כְּמַבְכִּירָה מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ" – מִסְתַּלְסֶלֶת הַנְּעִימָה הַמֻּכֶּרֶת.
"כִּי גָדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ" (יוֹאֵל ב, יא), מִי יָכוֹל לְהָכִיל יוֹם בּוֹאוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם הַבּוֹחֵן אֶת מְצִיאוּת קִיּוּמָיו שֶׁל עֲבָדָיו הַאִם הִיא מַצְדִּיקָה אֶת עַצְמָהּ?
יוֹם בּוֹא ה'… יֵשׁ יוֹם וְהוּא מַגִּיעַ בּוֹ לִרְאוֹת, לְהִסְתַּכֵּל, לְהַבִּיט, לִבְדּוֹק, לִסְקוֹר וְלִבְחֹן.
יוֹם נוֹרָא וְאָיוֹם, יוֹם הִתְנַשְּׂאוּת הַמַּלְכוּת.
וְלָהֶם, לַעֲבָדִים, נוֹדַע עַל יוֹם בּוֹאוֹ, הֵם מִתְאַסְּפִים יַחַד לִזְעֹק וּלְהָרִיעַ, לִמְצֹא עֵצוֹת וּלְחַפֵּשׂ תְּעָלָה לְחֶלְאַת הָרִחוּק מֵה' – – –
הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ?
"זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים"… אֵיזֶה פַּחַד! לֹא יוֹדְעִים מַה יִּהְיֶה, אֵיךְ יִתְפַּתֵּחַ הָעִנְיָן, הַאִם תִּפָּתַח הַדֶּלֶת שֶׁל הָאָדוֹן, וְהַאִם יַכְנִיסוּ אוֹתָנוּ פְּנִימָה, וּמַה יִּהְיֶה אִם לֹא?
"חָלִים כְּמַבְכִּירָה"… הַיֶּלֶד הָרִאשׁוֹן שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד לְמַבְכִּירָה, הַיּוֹלֶדֶת פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא מַפְסִיקָה לִשְׁאֹל: "מַה יִּהְיֶה? אֵיךְ הוּא יִהְיֶה? אֵיךְ הוּא יֵרָאֶה"?… כָּל אַחַת יוֹדַעַת, זֶה מַפְחִיד מְאֹד, זֶה לֹא פָּשׁוּט בִּכְלָל.
אֲבָל מַה זֶה 'חָלִים'? מַהוּ שִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן הַזֶּה.
זוֹחֲלִים, רוֹעֲדִים, חָלִים…
אוּלַי אֶפְשָׁר לוֹמַר, בַּחֲשָׁשׁ-מַה, כִּי קַיָּם הֶבְדֵּל מַהוּתִי, יְסוֹדִי, בֵּין בְּחִינַת 'יוֹם בּוֹאֶךָ' לְבֵין בְּחִינַת 'עֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ'?
'יוֹם בּוֹאֶךָ' הוּא בְּעֶצֶם יוֹם שֶׁל הִתְקָרְבוּת, הִתְאַהֲבוּת, הִתְאַחֲדוּת, הִתְהַדְּקוּת, הִתְאַגְּדוּת, הִתְאַדְּקוּת, הִזְדַּכְּכוּת, הִזְדַקְקוּת, הִטָּהֲרוּת וְהִתְקַדְּשׁוּת… הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּא אֶל עוֹלָמוֹ, כִּבְיָכוֹל, לִצְפּוֹת בְּהַמְלָכַת עֲבָדָיו, הוּא פָּשׁוּט אוֹהֵב אוֹתָנוּ לָכֵן הוּא עוֹלָה בִּתְרוּעוֹתֵנוּ, כִּבְיָכוֹל.
לִפְנֵי בּוֹא הַיּוֹם הַזֶּה אָנוּ זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים, חָשִׁים בָּאַפְסִיּוּת שֶׁלָּנוּ, בְּאִי מְצִיאוּתֵנוּ בָּעוֹלָם, כִּמְעַט, מִתְבּוֹנְנִים אָנוּ בְּאֵימָה בַּמִּתְרַחֵשׁ כָּאן: הֲלוֹא מִי וָמִי דּוֹרֵשׁ אוֹתָנוּ, מִי מְגַלֶּה בָּנוּ הִתְעַנְיְנוּת? הֲלוֹא זֶה הוּא בּוֹרֵא עוֹלָם אֲשֶׁר שִׁנְאַנֵי שַׁחַק רוֹעֲדִים מִמֶּנּוּ, פַּחַד פְּחָדִים!
'עֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ' זֶהוּ בִּטּוּי לַנִּגּוּד הַגָּמוּר שֶׁבֵּין אֵיכוּת יוֹם בּוֹאוֹ, לְבֵין מַצָּבֵנוּ הַמַּדְאִיג, שֶׁיִּגְרֹם אוּלַי לְאִי-הַמְלָכָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם (הָיֹה לֹא תִהְיֶה). שָׁם אָנוּ חָלִים, מַשֶּׁהוּ שֶׁמַזְכִּיר "חוֹלִי", הַמְּרִירוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁמַּרְגִּישִׁים אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ עַל עָבָר כּוֹאֵב – מַחֲלִיאָה אֶת הַגּוּף, גּוֹרֶמֶת לוֹ צְמַרְמוֹרֶת, הַמֶּלֶךְ בְּעֶבְרָה, בְּמַשָּׂא כָּבֵד, כִּבְיָכוֹל, מַשֶּׁהוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל בִּכְלָל.