ערב ראש השנה באומן!
הָיִיתִי שָׁם…
זֶה נִרְאָה לִי מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם אַחֵר, מְנֻתָּק מֵהַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, הַשּׁוֹאֶפֶת לְחֹמֶר אָטוּם.
אֵינִי מַצְלִיחַ לְהֵרָגַע…
חֲוָיָה רוּחָנִית שֶׁכָּזוֹ!
זוֹ לֹא הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי בְּאוּמַן, אַךְ הַפַּעַם חָוִיתִי אֶת זֶה, מַמָּשׁ בְּפֹעַל, בְּגוּפִי, בְּאֵבָרַי, בְּעַצְמוֹתַי, בְּעֵינַי הַדּוֹמְעוֹת!
הַמְדֻבָּר בַּמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב שֶׁל "אֲמִירַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי הָעוֹלָמִי".
שָׁנָה אַחַת הִצִּיעַ מִישֶׁהוּ הַצָּעָה, שֶׁהָפְכָה לְמִנְהַג קָבוּעַ וְנִצְחִי – "הֲרֵי אִם כָּל אֶחָד קוֹרֵא אֶת עֲשֶׂרֶת מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים הַנִּקְרָאִים 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' לְיַד הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הָבָה וְנֹאמַר כֻּלָּנוּ בְּיַחַד וּבְצַוְתָּא".
כַּנִּרְאֶה, סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וּזְכוּת עֲצוּמָה עָמְדוּ לוֹ לִמְכוֹנֵן הָאֵרוּעַ הַיָּפֶה, שֶׁהָיָה לְמִנְהָג אֲשֶׁר קָרַם עוֹר וְגִידִים, וְהָפַךְ לְחֵלֶק מֵהַנְּסִיעָה לְאוּמַן 'עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה'…
חֲבֵרִים אָמְרוּ לִי: אַל תְּוַתֵּר עַל הַדַּקּוֹת הַלָּלוּ – "זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּ", שָׁבוּ וְטָעֲנוּ בְּאָזְנַי.
הָיִיתִי כְּבָר בַּצִּיּוּן מֵהַבֹּקֶר… אַךְ שַׁבְתִּי לְשָׁם לְמַעַן הִשְׁתַּתֵּף בַּעֲצֶרֶת הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.
הִתְקַדַּמְתִּי לְכִוּוּן הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, הַרְחֵק מְאֹד מֵהַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ, כָּל הָאֵזוֹר הָיָה כְּבָר צָפוּף, הוֹמֶה מֵאָדָם, אֲנָשִׁים רַבִּים מִסְתּוֹפְפִים, עוֹמְדִים עֲמִידָה נִכְנַעַת תַּחַת שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת, תּוֹלִים עַיִן נוֹצֶצֶת לַשָּׁמַיִם הַפְּרוּשִׂים, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, הֲמוֹן מַמָּשׁ!
וְכָךְ עָמַדְתִּי אָנֹכִי, בְּתוֹכְכֵי הַיָּם הָאֱנוֹשִׁי בֶּן עַשְׂרוֹת אַלְפֵי הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר קוֹלוֹ הַלּוֹהֵט שֶׁל רַבִּי נַחְמָן פָּגְשָׁם אֵי שָׁם בְּצֹמֶת חַיֵּיהֶם.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מַה הוֹלֵךְ כָּאן בִּכְלָל?…
הִנֵּה הַכָּרוֹז הִתְחִיל, הָרַמְקוֹל הִסִּיעַ אֶת הָרַעַם לַחֲלָלָהּ שֶׁל אוּמַן, "מִכְתָּם לְדָוִד"… הֵחֵלּוּ הַמִּזְמוֹרִים נִלְאָטִים בָּזֶה אַחַר זֶה, מִלָּה בְּמִלָּה, כְּאִלּוּ הֵן מִתְפָּרְשׁוֹת לַצִּבּוּר, בְּהַטְעָמָה, בְּהַדְגָּשָׁה, בְּמִקּוּד הַכַּוָּנָה…
הַצִּבּוּר נַעֲנָה, הַקּוֹלוֹת גּוֹבְרִים וְהוֹלְכִים, עַשְׂרוֹת אֲלָפִים אוֹמְרִים בְּיַחַד, בְּקוֹל רָם, כִּמְעַט בִּצְעָקָה אֶת מִזְמוֹרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּבְחֲרוּ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁל הַשּׁוֹכֵן כָּאן לְמַעַן תִּקּוּן הַנְּפָשׁוֹת…
כָּל רֶגַע שֶׁעוֹבֵר, וַאֲנִי חָשׁ נִשְׁאָב פְּנִימָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
הָרֶטֶט שֶׁאָחַז בִּי בַּתְּחִלָּה דֵּי בְּנִימוּס, הֵחֵל לִתְקֹף, רְעָדָה מִטַּלְטֶלֶת אֶת גּוּפִי, בְּשָׂרִי נַעֲשֶׂה חִדּוּדִים חִדּוּדִים, אֲנִי קָרוֹב לְהִתְעַלְפוּת, וְלֹא מֵחֻלְשָׁה…
אוּלַי הַצַּדִּיק הֵחֵל לַעֲרֹךְ בִּי אֶת תִּקּוּנָיו הַקְּדוֹשִׁים?
מִי יוֹדֵעַ?
וְהִנֵּה זֶה הִגִּיעַ…
הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי הִסְתַּיֵּם, וְהִגִּיעַ הַשָּׁלָב שֶׁל הַתַּחֲנוּנִים.
אֲנִי מַבִּיט סְבִיבִי, רוֹאֶה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ מְיֻּצָג כָּאן בִּשְׁלַל גְּוָנִים, כֻּלָּם זוֹעֲקִים וּבוֹכִים, וְסֶכֶר דִּמְעוֹתַי נִפְרָץ, זֶהוּ, אִבַּדְתִּי שְׁלִיטָה, אִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ… עַם יִשְׂרָאֵל מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם…
נִסִּיתִי אֶת כֹּחִי בְּהִתְבּוֹנְנוּת, 'קְצָת מִלְמַעְלָה': "מַה יֵשׁ כָּאן בְּאַרְבַּע הָאַמּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכֹּה תּוֹבֵעַ מֵאֲנָשִׁים שִׁנּוּי? אֲשֶׁר מַצְלִיחַ לְעוֹרֵר נְקֻדּוֹת כְּמִיהָה, שֶׁהָיוּ רְדוּמוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ"?
לְלֹא כַּוָּנָה חוֹלֶפֶת בִּי מַחֲשָׁבָה מַבְעִיתָה.
הֲלֹא כָּאן בַּמָּקוֹם הַזֶּה, בִּשְׁנַת ת"ח, נִטְמְנוּ בְּקֶבֶר אַחִים שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְהוּדִים, שֶׁבִּכְּרוּ לָמוּת עַל פְּנֵי חַיִּים בְּצֵל הַצְּלָב הַמָּאוּס אֲשֶׁר הָעֳמַד תַּחַת חֻפָּה בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת.
הַטְרַגֶדְיָה הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר גָּבְתָה מִסְפַּר כֹּה רַב שֶׁל קְדוֹשִׁים, הֻנְצְחָה בְּקִבְרָם הַמְּשֻׁתָּף כָּאן בְּבֵית הָעַלְמִין הָעַתִּיק הַזֶּה.
לְיָמִים, הִתְאַוָּה רַבֵּנוּ לְהָנִיחַ אֶת גּוּפוֹ הַקָּדוֹשׁ בַּאֲתַר הַמֵּעִיד עַל יִחוּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
כִּי שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְהוּדִים זָעֲקוּ כָּאן: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"!
הַמִּסְפָּר הַזֶּה מְעוֹרֵר בִּי אֲסוֹצִיאַצְיוֹת, אוֹמְרִים, שֶׁגַּם עַכְשָׁו לְרֶגֶל יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, בָּא מִסְפַּר זֵהֶה לְאוּמַן. וְאָז הִכְּתָה בִּי הַהַקָּשָׁה הַבִּלְתִּי נִמְנַעַת: "אוּלַי זֶה אֲנַחְנוּ, אוּלַי הָיִינוּ שָׁם, וּבָאנוּ שׁוּב בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, לִזְעֹק מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ אֶת פְּסוּקֵי הַיִּחוּד"?!
בַּהֲדֵי כָּבְשָׁא דְּרַחֲמָנָא… שׁ…. שׁ…. שֶׁקֶט… לֹא לַחֲשֹׁב יוֹתֵר!
בַּמָּקוֹם הַזֶּה נִבְלַע דָּמָם שֶׁל מְקַדְּשֵׁי הַשֵּׁם, הָעֵצִים הַדּוֹמְמִים שֶׁל אוּמַן אִלְּמִים מִכְּדֵי לְסַפֵּר לָעוֹלָם עַל שֶׁהִתְחוֹלֵל כָּאן לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, אַךְ דּוֹמֶה, שֶׁהָאֲוִירָה כָּאן עֲדַיִן סְפוּגָה בְּקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים.
– "הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲנַחְנוּ מַמְלִיכִים אוֹתְךָ"! הִכְרִיז כָּל יָחִיד בְּקוֹל נִחַר בְּתוֹךְ קְהַל הַהֲמוֹנִים…
כָּל פְּסִיעָה שֶׁל כָּל אֶחָד לְעֵבֶר הַפְּסִיפַס הַמַּדְהִים הַזֶּה זָעֲקָה יִחוּד!
קָלַטְתִּי אוֹתָם…
מַה שֶּׁבָּלַט, זֶה, שֶׁהַמְכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף לְכֻלָּם הָיָה, שֶׁהֵם הָיוּ 'צְמֵאֵי יִחוּד', לֹא הַבְּגָדִים הַפְּשׁוּטִים, הַמַּרְאֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי הָרָגִיל, אוֹ הַלְּבוּשׁ הַחֲסִידִי הָעֲבַדְקָנִי.
– הַיִּחוּד!
זֶה מַה שֶּׁרָעַם שָׁם!
הַזְּעָקָה לֹא נִזְעֲקָה מֵהַגּוּף, הִיא הָיְתָה נֶטוֹ נְשָׁמָה!
"כָּכָה יִהְיֶה בְּבוֹא הַמָּשִׁיחַ", הִתְרוֹנֵן קוֹלוֹ שֶׁל הָעוֹמֵד לְיָדִי, טְרוּט עֵינַיִם לַחוֹת: – "כֻּלָּם יִהְיוּ שָׁם, מִכָּל הָעֵדוֹת, הַזְּרָמִים, הַחוּגִים, הַקְּהִלּוֹת וּרְבָדֵי הָעָם, אִישׁ לֹא יֶחְסָר… כֻּלָּם יִבְכּוּ בְּשִׂמְחָה אֶת בֶּכִי הַגְּאוּלָה, יִתְאַסְּפוּ תַּחַת כְּנָפָיו שֶׁל הַגּוֹאֵל לְהַמְלִיךְ אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם"…
נָכוֹן, כָּךְ זֶה גַּם כָּאן, בְּלִיל שֶׁל הֲגָיוֹת, נֻסְחָאוֹת, מִבְטָאִים, קוֹלוֹת שׁוֹנִים שֶׁל 'דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת' רַק כָּאן יִזְעַק אֶת יִחוּד ה' תּוֹשָׁב קִרְיַת-יוֹאֵל לְצַד מְגֹרָשׁ גּוּשׁ קָטִיף, תּוֹשָׁב קִבּוּץ בַּגּוֹלָן לְיַד מַגִּיד שִׁעוּר מִמַּנְצֶ'סְטֶר, רַק כָּאן 'בַּגַּן הַנָּאֶה הַזֶּה' – – – כִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַטָּמוּן פֹּה.
וַאֲנִי טוֹבֵל בַּמִּקְוֶה הַזֶּה – מִקְוֶה יִשְׂרָאֵל ה' – כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָפְעָתָהּ… אֲנִי חָשׁ כְּאִלּוּ שׁוֹטְפִים אֶת הָרְעָלִים שֶׁלִּי, מַפְשִׁיטִים מִמֶּנִּי בְּגָדִים צוֹאִים וּמְזֹהָמִים, הַקֵּץ לַחֹשֶׁךְ! אוֹר הַטָּהֳרָה מוֹפִיעַ…
אֲהָהּ!
"שֶׁהַתַּעֲנוּג הַזֶּה לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם"!!! – אֲנִי מְהַרְהֵר בִּתְחִנָּה אִלֶּמֶת.
"הַהַכְתָּרָה הִיא בְּאוּמַן"!!!
אֶת הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁל רַבִּי נָתָן, אוֹמְרִים אֶצְלֵנוּ בְּמַבַּט חוֹלְמָנִי שֶׁל כִּסּוּפִים, אוּלַי עֹמֶק הַדִּבּוּר בָּא לִידֵי בִּטּוּי בָּרְגָעִים הַלָּלוּ, בָּהֶם הַשֹּׁנִי בֵּין בְּנֵי אָדָם מִתְמַזֵּג לְהַרְמוֹנְיָה אַחַת מַרְהִיבָה שֶׁל מַלְכוּתִיּוּת:
"מֵחֲמַת שֶׁהֵם רַבִּים, שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ דֵּעָה מְשֻׁנָּה בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וּכְשֶׁהֵם מַסְכִּימִים יַחַד לְדַעַת אֶחָד, נִמְצָא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תְּנֵינָא חֵלֶק ב' סִימָן ב).
כָּאן זֶה קוֹרֶה!
בַּעֲלֵי הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת מַסְכִּימִים לְדַעַת אַחַת!
לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים!
וְהַהַכְרָזָה הַנַּפְשִׁית הַזֹּאת לֹא נִשְׁמַעַת סְתָם… אֶלָּא בְּקוֹל גָּדוֹל נוֹרָא וְאָיוֹם כָּזֶה, אֲשֶׁר נִשְׁאָג מִפִּיּוֹת הַכֹּל, וְנִשָּׂא הַרְחֵק הַרְחֵק, גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ אֶל הַהֵיכָלוֹת הַגְּבוֹהִים, הַטְּמִירִים וְהַנֶּעֱלָמִים.
זֶה לֹא פָּשׁוּט! זֶה נִרְאָה מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם הָרָז הַכָּמוּס, אֵינִי מִתְיַמֵּר לְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הַתַּעֲלוּמָה הַבִּלְתִּי פְּתוּרָה הַזּוֹ.
אֵיךְ מָקוֹם 'כָּזֶה', בִּכְלָל… יָכוֹל לִמְשׁוֹךְ הֲמוֹנִים כֹּה רַבִּים?
בִּמְיֻחָד, כְּשֶׁהַמּוֹטִיב הַבּוֹלֵט בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל רַבִּים שֶׁבָּאוּ הֵנָּה, הוּא לֹא קְדֻשָּׁה דַּוְקָא…
כַּנִּרְאֶה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא כֹּה בָּרוּר בְּעוֹלָמֵנוּ, בְּכָל עִנְיַן דְּרוּשָׁה הֲבָנָה נוֹסֶפֶת עֲמוּקָה יוֹתֵר…
מִי יַשִּׂיג הֲבָנָה שֶׁכָּזֹאת?!
לֹא נוֹתַר זְמַן רַב לַחֲשֹׁב, הַגַּלִּים הַגּוֹעֲשִׁים הֵחֵלּוּ לִשְׁבֹּר כְּלַפֵּי מַעְלָה…
– "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"… נִשָּׂא בָּרָמָה קוֹלוֹ שֶׁל הָאוֹחֵז בַּמִּיקְרוֹפוֹן וְהַקָּהָל הִתְמוֹגֵג בִּבְכִיּוֹת שׁוֹאֲגוֹת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ… בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבִשְׁלַל הַהֲבָרוֹת הַקַּיָּמוֹת בִּתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל.
כָּךְ נָח לוֹ רַבִּי נַחְמָן עַל מִשְׁכָּבוֹ, כְּשֶׁעֶצֶם קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בִּמְקוֹם גְּנִיזַת הַקְּדוֹשִׁים מִפְּרָעוֹת אוּמַן – מְשַׁמֵּשׁ לְפִנָּה שֶׁל גִּלּוּי הַיִּחוּד בְּעֵת הַכְתָּרַת מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא.
"אֲחֵרִים הָיוּ מְאַחֲלִים לְעַצְמָם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה"… אָמַר רַבֵּנוּ.
הָאֲחֵרִים הַלָּלוּ, כְּבָר בָּאִים הַיּוֹם אוּמַנָה, מִי פַּעַם בְּחַיָּיו, וּמִי בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה… לַחֲווֹת אֶת חֲוָיַת 'עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה', לִטְבֹּל לִכְבוֹד הֶחָג בִּנְהַר דִּינוּר שֶׁל אַהֲבָה, יִרְאָה וְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ.
תּוֹדָה אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתִי לִהְיוֹת נִכְלָל בַּקּוֹמָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת… הַקּוֹמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל!
מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ!