הכל מורכב יותר
ראש חודש סיון תשפ"א
החיים שלנו הם מארג ארוך ומתמשך של חידות, ואלו הן חידות שאין מי שיודע לפתור אותן, אתה אמור להשאר עם החידה ולהמשיך לנוע, הסיפור שלנו נראה גורל ומקרה לגמרי, ניתן לטעות כמה שרוצים, שום דבר לא מוסבר באמת, וכן אין מי שיבטיח התפתחות נכונה, כי אכן אנו בעולם התהיות. לאחר זמן די ניכר, אנו חובטים בעצמנו, כאשר אנו קולטים את התעתוע, ומבינים שהכל היה מכוון, לפעמים אנו מתכווצים עד כמה היינו ילדותיים למדי בתלונות האינסופיות שלנו, היה כבר שלא רצינו את החיים, ולפעמים ויתרנו כי אומרים שחיים זה טוב, אבל באמת, הנקודה הכי מפתיעה, שאין שום פיפס אחד קטן שהיה סתם כך, הכל היה הכי מכוון ומדוייק, נשימתנו נעתקת לגבי האפשרות שמישהו היה מטרפד את המסלול, אבל לא, וכי בכלל אפשר להתערב, הלוא מי יאמר לו מה יעשה ומה יפעל, זרמי ההשגחות האלוהיות זורמות בנחל החיים, הפגישות התמוהות שלנו מחוללות בנו מהפכים, להבות אש התמורות אוחזות בשולי גלימתנו, כשאנו בוערים באש הנסיונות והחיים, אינן תקריות של מצבים משתלשלים אלא איזו סוג של שליחות עלומה, המתפתלת לה בארץ תלאובות מלאת החושך, ואז אנו נתפתל ונסביר שאין צדק בעולם, ואנו נחלוף עם חלומותינו, ואחרים יצקצקו דברי השגחה נוראיים בפיהם, כי יתפעלו על מעשה אלוקינו כי גדול הוא, ומי יגל עפר מהסובלים ללא משמעות, שאחרים יבואו ויסבירו, יתפעלו ויצאו מכליהם, וקורא הדורות מראש בחיוכו השקט, כביכול, ארגתי לכם מסכת פוליטית לוחמת, כל החיים אתם מתמרנים כאחרוני הפוליטיקאים, הכל הצגה אחת גדולה, אתם נאבקים את מאבק החיים, בלי לדעת שאתם חלק מהסיפור, ואתם באמת רק משחקים, ואין בחירה בעולם לגבי סיטואציות וזירות, את מקום וטיב וזמן הנסיון בוחר המנסה, אתה יכול רק לבחור את הצבע, הצביון, המבט, התדר וכל מיני לשונות של אפשרויות, אבל שתזכור לך, כי אתה לא צועד בכלל אלא מוצעד, עוד לא המציאו מילה שכזו – מוצעד, כי אנשים ממש לא כל כך מכירים הצעדות, הם מכירים רק צעדים, מסוחררים כאלו מאהבה עצמית, ואז הם מתאכזבים, שהענינים נראים מורכבים יותר…