ההרס השיטתי בזרועות התמנון של כוח המדמה
באופן עקרוני, לא נעים לי להטיף בשיטתיות נגד תרבות הסרטים המתרבת, ואשר פשתה במחנינו, ואשר הדפה ואגפה גדולים וטובים, בסתר ובגלוי.
גם אין זה מן התבונה לדבר לקיר, הרי אלו שננשכו על ידי נחש המדיה, לא יאבו שמוע, משהו כמו "כל באיה לא ישובון" מריח כאן, ומי יאמר זכיתי לבי.
בכל זאת, אמרתי, לתפוש את הנמר בתוך הביבר שלו, להביט בעיניו היוקדות, ולנסות להבין מה קרה לנו בדור אחרון, ואולי משהו כמו שיחה אל ההיגיון תועיל במשהו, אולי הערכות מחדש, אולי מזעור נזקים, ואולי סתם הרהור תשובה קטן ומכה מצפון, גם שוה משהו.
פעם קראתי בספר 'הרוחות מספרות' מהרב המקובל האלוקי, הידוע, רבינו יהודה פתייא זי"ע, על נשמה אחת שהקילו בעונשה בעולם ההוא, מחמת צביטות הלב המצפוניות שהיו לו מידי פעם בקוראו ספרי מוסר, משמע, שזה לא סתם, אסור להדחיק, צריך להסתכל על האמת בפנים.
יש את הרואה לפרקים, יש את המכור, ויש את הנכשל, רובם ככולם, במשך הזמן מאבדים את הערך ההלכתי של פרישות מלתור אחר מחשבת הלב והעין, הדבר הזה נהיה טבעי, מותר לראות ולצפות בהכול, ללא הגבלה, זה תרבותי, זה הנכון, כך צריך לחיות, המתנגדים לדרך זו הם מורדי אור מצומצמים, עד כאן העובדות.
מכאן מגיעה הערה נוספת. גם אם נתעלם מאיסורי תורה מפורשים, מהידרדרות מוסרית והשקפתית, עדיין נותר ההרס הגדול של קומת האדם השלם, המעיד על חומר האיסור הזה, המשפיע גם בפן הגשמי של הצופה הקבוע בעולם הלא מציאותי והמדומיין.
כוח הדמיון והציור שבאדם הינו עוצמתי לאין ערוך, כולנו, בני תמותה שבריריים, מונעים תמיד לפי רקע שנוצר בנו לאור חוויות שחווינו, לרגל חינוך ועיצוב השקפה שעלה בחלקנו. אין דבר שלא משפיע, במודע או בתת מודע, זאת אנו יודעים, גם בלי להזדקק לשירותיו של פרויד ההוא.
איש או אשה היושבים אלי סרט, ובפרט בקביעות – נשאבים לתוך עולם אחר, שונה, לא קיים ולא הגיוני, ההנאה כמובן מושלמת, הבידור מפזר ומבדר את כוחות הנפש, הרגיעה גם קיימת, להירגע מול סרט כבר הפך לביטוי שגור, אך הסכנה היא, שהעולם הלא-אמיתי הלז, מתלווה עם הצופים גם לאחר שתם הקטע, החוויות חוקקות בלב האדם תובנה מחודשת, איך חיים אחרת, והחיים הפשוטים והעכשוויים הופכים לזרא.
אם הדברים יפים ותקפים בכל מצב ובכל פלח תרבותי בעם, על אחת כמה וכמה הרוצים לכונן בית יהודי דתי, שבו מחנכים לציות לדבר ה', הסתירה העצומה בין 'מה שרואים שם', לבין הדהודי קול ה' בכוח מהר חורב – כה צורמת, עד שיש שאמרו, שעדיף לתלות צלב נוצרי בסלון הבית, מאשר מסך מקשקש! ההוא, שותק לפחות… אמירה קיצונית ולא נכונה, אך מרמזת על הידיעה אודות עומק ההשחתה שהיא בכלל לא לוקה באי אמינות.
האיש המחונך לריסון יצרים ונפגש ביומיום בפירוק מערכת ההתגברות הזאת, ולא ממקום של פשע ובחילה, אלא כתרבות מועדפת, יצרנית, יפה ואיכותית חדל מלהיות מרוסן, גם אם ישתדל בהתחלה "לגשר בין העולמות", יוותר עומד עמידה מגוחכת על גשר אחד בלבד… כשזה שהותיר מאחוריו מנותץ וחרוך.
החיים בסרטים נוטים לבזבז כספים על הנאות ועינוגים, מבלי שימת לב, כי השחקן השולף שטרות של דולרים ללא גבול, עושה זאת רק במשחק, ורק לשם משכורתו, ההנאה המופקת מהעלילה, גורמת לחיים עצמם להיראות כך, ואוי ואבוי, למציאות הלא בנויה לחיים שכאלו.
במקום לומר לבני אדם חדלו מלצפות בסרטים, סדרות וכו', כדאי לאתגר את המציאות הזאת, לחדד את ההבדל בין חיים ללא, עם חיים עם… נניח, קחו חודש או חודשיים, הינזרו מהצורך הזה, עסקו בענינים החשובים לכם באמת, כגון לימוד, עבודה וכו', הבחינו בנפש הבריאה שלא תלקה באותו זמן בשיגיון הדמיון, והיה זה שכרכם.
ואתם, אחיי וידידי, המאמינים כי השולח אתכם לכאן עתיד לשאול אתכם על קטעי התוספות שעמלתם בפענוח עומקם, נסו נא לתאר את עצמכם עונים בבית דין של מעלה, שלא היתה לכם אפשרות לעליה בתורה ובקדושה, כי הייתם עסוקים, רדופי חיים וכו', השעות שצברתם ליד המסך תהפוכנה לכם לרועץ, אני כבר מתבייש בכותבי דברים אלו, אתם גם?
הילדים שלכם. אוי, מה הם יראו בבית? גם אם מחביאים… פירוק המוסר היהודי הכי בסיסי? ואחר כך, תנסו ללחוש להם במתיקות ברגעי הערנות האחרונים של היום, לאט לאט, ביחד עם אמא "ולא תתורו אחר לבבכם ואחר עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם"? אולי לא תרצו שהילד ידע את פשרם של הפסוקים הללו, אולי כך עדיף יותר?
[דרך אגב, גם סרטים טובים לא תמיד מועילים לאדם. ההתמכרות לצפייה מכל סוג שהיא – תוך הפקרת המוח למחזות וממילא למחשבות ליבו של מפיק הסרט, מחבלות את אחרון מוצבי האישיות של האדם. הוא נהפך לגרורה של מה שהוא רואה ומפסיק להיות יוזם בעולם הזה. הרבי מפיאסצנא זצ"ל מסביר, שלמרות שעשו היה ראשון הוא היה 'עשוי', שזו ראשונות מציאותית אך לא אמיתית. זו ראשונות יזומה ולא יוזמת. יהודי יזום הוא יהודי מחוסל].
מי שאוזר אומץ ועושה פסק זמן, רק כדי לבדוק את מדד איכות החיים, ללא ההתחברות למדיה וגרורותיה, ייהנה מהחיים שנתן לו ה', יהיה לו זמן איכות בריא, לו לאשתו ולילדיו, בלי הטומאה הגדולה הזאת.
נסו והיווכחו, והפיצו זאת גם לאחרים.