{חרדות מחרידות}

 טיפול יהודי־רוחני בחרדות נכפות

עולמנו המסובך והמודרני, הביא בכנפיו מבשרי הקדמה, תוצאות לואי של מחלות שונות השייכות לתחום הנפש, ולמרות שאינן חדשות, וימיהן כימות עולם, תדירותן ונפיצותן מעוררי דאגה של ממש.

כיום, מספר האנשים הסובלים מהפרעות שונות בתפקודם הנורמטיבי הולך וגדל, יש אומרים שמי שאינו מבקר אחת לשבוע אצל איש מקצוע אינו מן היישוב, וזו לא סתם קלישאה.

כיון שאנו כעת בעת חרדת-אלול מבורכת, אמרתי לעיין בנבכי התופעה הדי-מוכרת כיום של חרדות ללא שליטה, לעיין במהותן ובבחינתן הרוחנית, ושמא משם נוכל להפיק מזור כלשהו לנפשנו הדואבת.

אני רוצה להדגיש, כי לעולם אין לזלזל בטיפולים רגילים וקונבנציונליים, האמורים להעניק איכות מחודשת לחיי הסובלים, אך כיון שהפגיש אותנו ה' בעולמנו עם המושג, לא בכדי הוא, עלינו להרים את מבטנו על יד ה' שבכל ענין שבעולם.

יש לאנשים סבל של חרדה ללא הסבר מניח את דעתם של אלו שאינם סובלים, הללו עומדים אובדי עצות למול התופעה…

התקף חרדה מכונה גם התקף פאניקה, מאופיין בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה. להתקף חרדה ישנם שלושה מרכיבים:

• קוגניטיביים רגשיים כמו תחושת אימה, בהלה, חשש מפני סכנה מאיימת, חיצונית או פנימית.
• פיזיולוגיים – כמו עליה בקצב פעימות הלב, רעד בגוף.
• התנהגותיים – תגובת הילחם או ברח.

ההתקף עלול להיחוות באופן טראומטי, אלו שחוו אותו, סבורים לעתים קרובות, שהוא נגרם בעטיה של מחלה פיזית קשה, לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם.

לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים.

החרדתי אמור להיות מובחן באי נכונותן של הסיבות לחרדה עד שתובנה זו תהפוך לחלק ממהותו, כדי להשתמש בכליה בעת מבחן אמת.

ברור לנו, שגם אם היתה סכנה אמיתית ולא רק תחושה של משהו דומה לה, היינו יכולים בכוח של המודעות האלוקית הפנימית לזהות את השם המסתתר בתוך האימה הזאת. כלומר, נניח שאנו מסתכנים… מי ומה פועל את כל זאת? הדבקות בחי החיים, שהיא פנימית ולא חיצונית, יכולה גם היא לעורר שינויים פיזיולוגיים בגוף ממש. התודעה שלנו, הנבוכה בעליל מפני הפחד הלא מודע, היא זו שמאיימת עלינו לבלענו חיים.

רופא הנפשות הגדול רבינו נחמן זי"ע, מתייחס כמעט מפורשות לנושא החרדה, ואלו דבריו הקדושים הנוגעים לענינינו (שיחות הר"ן סי' פג):

"בענין היראות והפחדים. שאדם מתיירא ומתפחד על פי הרוב מכמה דברים או מבני אדם שאינם יכולים להזיק לו כלל. והדבר נראה, שרק בסוף כשהאדם נסתלק ושוכב על הארץ ורגליו אל הדלת, אז יהיה לו ישוב הדעת באמת, ויסתכל על עצמו, ויראה האמת, שכל היראות והפחדים שהיה מתיירא מאילו בני אדם שעמדו כנגדו היה הכל שטות והבל. ובחינם היו לו יראות ופחדים מהם, כי מה יעשה לו אדם? …

ובאמת יש בזה דברים בגו. כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתיירא ומתפחד ממיני הפחדים שהוא מפחד מהם. ואף על פי שהוא יודע בדעתו בבירור חזק שאותו הענין שהוא מתפחד ממנו אינו יכול לעשות לו כלל, אף על פי כן יש לו פחד גדול מאד ממנו.

כי אותו הדבר שיש אצל האדם הוא מתפחד. כמו שאנו רואים, שנמצאים כמה בני אדם שהם פחדנים גדולים שיש להם פחדים של שטות. והם בעצמם יודעים, שזה הדבר אינו כלום, ואף על פי כן הם מתפחדים מאד. וכן אנו רואים, שכשמפחידים את האדם מאחריו, שבאין עליו מאחוריו פתאום בבהלה בקול פחד, אזי הוא תיכף מתפחד מאד קודם שמתחיל הדבר להיכנס בדעתו כלל. שעדיין אינו יודע כלל שום דבר, כי באו עליו פתאום מאחוריו. ואף על פי כן הוא מתפחד תיכף ומיד קודם שהתחילה הדעת לידע מענין הפחד. ומאחר שעדיין לא התחיל דבר הפחד לכנס בדעת כלל, אם כן איך שייך להתפחד?

אך באמת עיקר הפחד של האדם הוא, שיש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתפחד…

ועל כן בודאי אם האדם יישב עצמו היטב, היטב, בקל יוכל לסלק ממנו כל היראות והפחדים! … מאחר שיודע, שבאמת אינם כלום! רק שיש דבר אצלו שהוא מתיירא… על כן בקל יוכל לשבר ולסלק הכל. כי האדם הוא בעל בחירה, ובקל יוכל להרגיל דעתו לסלק ממנו אותו הדבר שממנו באים כל הפחדים שלו וכל התאוות …

גם 'אם כל מילה מיותרת', בשורה גדולה יש כאן, לאדם יש בחירה לשנות את דפוסי התייחסותו לחרדות הפוקדות אותו, ותישאר אך חרדה אחת – מאימת השם יתברך – – –