{חרדים בעל כרחם}

הם בינתיים אתנו אבל לא בלבותם

עולם התמורות של הדור האחרון מפתיע למדי, אין ערובה לאחיזה אמיצה בקרנות מזבח הקדושה, כי אם חוסן פנימי אמיתי, לא החברה החרדית, לא הלבוש המסורתי, לא העדות והקהילות – לא כלום, יכולים לעמוד ברוח הסערה שעוברת על העולם, שעוקרת שתילים ועצים.

אם בעבר היו קודים התנהגותיים שעמם היינו יכולים להגדיר דמויות ועולמות, כיום, בעולם החוצפה, הכל נפרץ, ואיש איש לדרכו האישית, פוסע בערוגות סכנות החיים.

בדורנו, יכולים אנשים צעירים מאד, כשחלב אמם עדיין מרוח על שפתיהם הרעננות, להחליט בדעה מגובשת עד להחריד, כי דרכו של הרמב"ם …. (קשה לי לכתוב) וזה כולל את התנאים והאמוראים, הגאונים, ראשונים ואחרונים, המהר"ל, הרמח"ל, הרמב"ן, הבעש"ט והגר"א וכו' וכו' – חוכמה חדשה התגלתה בדורנו…

האנשים האלו, קצים בחברה החרדית בה הם חיים, חלקם חבים את חייהם לחברה זו, הם בזים לכל אשר חליפתו שחורה, ולא משנה כמה אדם אציל הוא. הם שונאים שנאת מות את גדולי ישראל הצדיקים והכשרים, ומייחסים להם כל רוע וזדון. הם מואסים במשפחתם, בקרוביהם, בידידים וחברים אמיתיים מהעולם הטבעי שלהם. ומחוברים חיבור עמוק לעולם שבחוץ… הוא יותר נכון בעיניהם.

קשה לשמוע אותם ולא לרחם משהו על אנשים כה בטוחים בעצמם, ומוכנים להמיר את דתם-דעתם בגלל קושיות אלו או אחרות, שלדעתם הן גילויי העולם המודרני המתפתח, הם פשוט לא יודעים, שעוד בימי הביניים, רוב השאלות האפשריות נשאלו ונטחנו על ידי גדולי הפילוסופים היהודים המאמינים אמונה שלמה במציאות ה' ובתורתו הקדושה מן השמים.

הם גם לא משמיעים את עצמם, הם סובלים בשקט (ועכשיו לא בציניות… הם באמת סובלים) את האניסות הזאת, לחיות חיים כפולים, להתחבר למדיה החילונית בכל לב ונפש, עין ולב. וכל זאת במעטה החסוד של אנשים דתיים וחרדים, שיש להם המון מה להפסיד, ולכן הם שומרים על שתיקה, וחיים חיי חטא, ומחללים שם שמים בסתר.

שלא כמקובל לחשוב, הציבור היהודי בדורנו, הוא במצב אמוני משביע רצון, לצד ארובות השמים שנפתחו והוריקו גשמי נסיונות באמונה, זה לעומת זה עשה אלקים – אינסוף מידע יהודי אמין ואמיתי מופץ על פני כל הגלובוס, מיליוני בני אדם התקרבו לאור האמונה האמיתית, גם אם לא כולם מנהלים חיי תורה אותנטיים. יש יותר חוזרים בתשובה מיוצאים בשאלה, באורח לא פרופורציוני, ויש הרבה יותר חילונים בעל כורחם מחרדים בעל כורחם, אך התופעה כשלעצמה, דורשת התייחסות.

האמונה הראשונית של האנשים הללו, שאינם רעים ורשעים ביסודם כלל ועיקר, היא, שהגישה שלהם היא דעתנית ושכלתנית, הם גם יטענו על מסע בירור שערכו לעצמם על האמת ומה שמחוצה לה… ואלו היו המסקנות, אם תנסו לשאול אותם כמה דברים, תגלו בורות מדהימה לא רק בתשובות לשאלות שנשאלו או שלא, אלא מלכתחילה, אינם מכירים את הדת היהודית, כי אם בטעימות לא מקצועיות ברמה של ילדי-גן.

איני חושב שהם אנשים טיפשים, אלא שהיהדות הועברה אליהם בכלים רדודים, כך התפעלו הם עד עומק נשמתם כשפגשו בדברי 'חוכמה בגוים' שנכתבו על ידי אנשים משכילים לקוראים אינטליגנטים. לו היו מעמיקים ללא מסקנות מסומנות מראש, ללא אכזבות מאישים חרדים מסוימים – כך סתם, להתחבר לחוכמה היהודית – הם היו אוהבים את עצמם כחרדים, ולא ההיפך.

בידינו למנוע זאת, על ידי חינוך אמיתי לאמונה. גם האמונה הפשוטה שאינה שואלת שאלות, אינה חסרת תשובות, היא הדרכה ממוקדת וישירה לעומק ישרות השכל. אמונה שמתבססת על רגש סופה שתוחלף ברגש אחר, שונה, קל ונעים יותר. אין זו קריאה ללימוד פילוסופיה אלוהית, חלילה, גם איני תופש את עמדת החוקרים האלוהיים – לא חונכנו כך. אך מצביע אנכי על אמונה שבאה בעקבות ישרות השכל, עומק הדעת, והבנה על מיקומו של אדם ביכולותיו להשיג דברים עמוקים לפי כלי השכל שלו.

אם הילדים שלנו ישאלו שאלות על מנהגי ישראל ומצוות השם – ענו להם בישרות השכל, אם אינכם מספיק ידענים, העזרו במאגרי מידע אינסופיים, והכי חשוב, היו אתם יהודים אמיתיים, ולא חרדים בתחפושת. לאמת הפנימית הזאת יש הקרנה החוצה, מדבקת ומחבקת, יהודי שהוא חרדי אמיתי, לא יגדל ילדים שהם בעל כורחם.

הנשק הגדול של הרחוקים מאתנו בדעת וקרובים מבחינת חברה ומשפחה, היא מדת הליצנות, עם המון המון מילים של מדע, שכל, תבונה ופתיחות, מועברת הנימה המתנשאת והמתלוצצת של אנשים מגלומניים שגילו את העולם, 'האמיתי' לדעתם, ואין דעה שתשווה לדעתם – – – בעשן הליצנות הזה, תתאיידנה כל החוכמות האפשריות.

ברוך הוא אלוקינו שהבדילנו מן התועים והטועים – ונתן לנו תורת אמת.