מילים שהיינו רוצים לומר באמת
אתה כזה אבא טוב.
טוב באמת… אוי כזה טוב!
כל כך הרבה טוב אתה עושה לנו.
כל כך הרבה פעמים אתה נענה לתפילותינו.
מתי נזכור סוף סוף שעל כל דבר אפשר וראוי להתפלל אליך?
כי במשך החיים קורים כל מיני דברים שמדאיגים אותנו, שמעיקים עלינו, שמציקים לנו, שמרגיזים אותנו, אנחנו לא יודעים תמיד מה לעשות, ויש דברים שנראים לנו חסרי פתרון… חסרי תיקון לחלוטין!
כי כל מה שעשינו עד עכשיו, לא עזר, לא הועיל – כלום…
ויש דברים שהם כביכול בדרך הטבע, אז בכלל לא חושבים להרים את הראש אליך, אנחנו שוכחים שאין טבע בכלל, שהכל לגמרי מאת ה'.
הכל לפי התוכנית, המדוייקת כל כך – – –
לַמֵד אותנו אבא לדבר אתך על כל דבר, לבקש ממך כל דבר, להתחנן על כל דבר, להתפלל על כל דבר. שנזכה להבין שגם אם נעשֶה כל מה שלכאורה צריך לעשות במצב כזה או אחר, זה לא כמו שפונים אליך.
ואפילו בדברים הכי 'קטנים'.
אני רוצה ללמוד, אבא, שכל פעם שאני לא בשמחה, כי אני דואג, כי אני כועס, כי אני רוגז, כי אני עצבני, כי אני מאוכזב מעצמי, ולא חשוב למה…
אם לא אהיה בשמחה, אבקשך אבא, הזכר נא לי, שאפשר להרים את הראש אליך ולבקש שתעזור לי לתקן את מה שקלקלתי, להאמין שאתה יכול לעזור.
בכל דבר.
גם במה שנראה חסר פתרון.
ואם קורה אבא, שלמרות התפילות, מה שרציתי וביקשתי לא קרה עדיין, עזור לי להאמין שגם זה בודאי טוב. כי איך יתכן שאבא שעושה לי כל כך הרבה טוב, יעשה לי משהו לא טוב? ואזכה להגיד תודה גם על זה, אבל לא רק מהפה אל החוץ, להרגיש בפנימיות את הכרת התודה גם על הדברים האלה שלא מסתדרים כפי שרציתי. שהרי כל דבר שאני עובר הלא זה "תיקון".
ואם לא אומרים קלקול, אלא מקפידים לומר 'תיקון'… אז ודאי שצריך לשמוח, כי תיקון זה בודאי לטובה.
ועוד אני מבקש, אבא, עזור לי, שאפסיק להסתכל על אחרים. כי ההשוואה הזו לאחרים הוא הפתח לרוב הצרות שלי בחיים.
ועוד דבר קטן.
למד אותי, אבא, להגיד תודה על כל מה שיש לי, גם מה שהוא שלי כבר הרבה שנים ונדמה לי שזה כבר לנצח. כי ראיתי כבר, שברגע אחד זה יכול להיעלם… ומה שהיה לי כבר לא שלי, אני כבר מתקשה, אני כבר לא יכול לעשות מה שעשיתי, בכזו דבקות, שנים רבות כל כך.
שמור עלי, אבא, לא להסתכל בעין רעה על שום אדם, איך הוא מתנהג? ואיך הוא נראה?
ואיך? ואיך? ואיך?
כי איני יודע מה יקרה איתי בעוד רגע.
אני גם לא יודע מה באמת מתרחש בנבכי נפשו של אותו אדם. רק לזכור להגיד לך תודה ותודה ותודה על הכל.
כי זה בעצם נקרא 'לראות אותך עין בעין'! לראות את הניסים והנפלאות שאתה עושה לי, רגע רגע.
ואם אפשר, אז אולי לראות אותך אבא ממש, כמו שזכה אברהם אבינו.
פעם אחת. בבקשה.