{יהודים! קומו, קומו לסליחות…}

מִנְהָג דְּפִיקַת הַשַּׁמָּשׁ עַל הַתְּרִיסִים

בָּעוֹלָם הָעַתִּיק, בִּמְדִינוֹת אֵרוֹפָּה הַיְּהוּדִית, הָיוּ שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים בְּמַהֲלַךְ לֵיל מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשָּׁנָה, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, דְּפִיקוֹת נִמְרָצוֹת עַל הַתְּרִיסִים שֶׁל חֶדֶר הַשֵּׁנָה. הָיָה זֶה הַשַּׁמָּשׁ דְּמָתָא, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לַנְטֶרְנָה וּבָהּ נֵר מַבְלִיחַ, הָיָה מְשׁוֹטֵט בָּעֲיָרָה הַיְּהוּדִית וּבִדְפִיקוֹתָיו-נְקִישׁוֹתָיו הָיָה מְעוֹרֵר לַסְּלִיחוֹת.

שְׁטֵייטְ'ס אוֹיף צוּ סְלִיחוֹת! [קוּמוּ לַסְּלִיחוֹת! ] הָיָה זוֹעֵק הַמְּמֻנֶּה בְּקוֹל מַרְעִים, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּעֵין הִתְעוֹרְרוּת נְבוּאִית מְעוֹרֶרֶת חֲרָדָה. צִנַּת הַלַּיְלָה פִּנְּתָה אֶת מְקוֹמָהּ לַחֲמִימוּת הַיְּהוּדִית הַנּוֹשָׁנָה וְהַמֻּכֶּרֶת, נִיחוֹחָם שֶׁל הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הֵחֵל לְהִתְפַּשֵּׁט, אִישׁ אִישׁ תַּחַת שְׂמִיכָתוֹ, הֵבִין כִּי בָּאָה הָעֵת לְחֶנְנָהּ.

מִנְהָג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים אֵינוֹ דָּבָר רֵיק. כִּי גַּם בַּהִתְנַהֲלוּת הַטֶּכְנִית שֶׁלּוֹ, גְּנוּזִים סוֹדוֹת טְמִירִים וְנֶעֱלָמִים, גַּם הַדְּפִיקָה הַזֹּאת בַּתְּרִיסִים, לֹא נִתְפֶּשֶׂת אֶצְלֵנוּ כְּשָׁעוֹן־שָׁאוֹן מְעוֹרֵר גְּרֵידָא, הֲלוֹא זוֹ לֹא פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁיְּהוּדִים קָמִים בְּעוֹד לַיִל, וּמַה אִם כֵּן אֲמוּרָה לְהַבִּיעַ הַדְּפִיקָה לַסְּלִיחוֹת?

יְהוּדִי שֶׁהוֹלֵךְ לִישׁוֹן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה קָדוֹשׁ, בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה, כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ, שֶׁשְּׁנָתוֹ תֻּפְרָע, לְלֹא סָפֵק, בְּשָׁעָה הַמְּיֹעֶדֶת לַסְּלִיחוֹת, הוּא הוֹלֵךְ לִישׁוֹן 'עַל מְנָת' שֶׁהוּא קָם לוֹמַר סְלִיחוֹת, כְּלוֹמַר, שְׁנָתוֹ הִיא הֲכָנָה לַסְּלִיחוֹת.

הַסְּלִיחוֹת תּוֹפְשׂוֹת אוֹתָנוּ בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים, הֵן מַתְרוֹת וְאוֹמְרוֹת לָנוּ: "לֹא נוֹתַר כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן, שְׁעוֹן הַחוֹל אוֹזֵל, עוֹד מְעַט בָּא ה' לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ, אֵין לָנוּ מַה לַּעֲשׂוֹת – אֶלָּא רַק לָרוּץ וְלִפּוֹל לַהֲדוֹם רַגְלָיו, יִתְבָּרַךְ. לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, לְהִתְחַנֵּן לִמְחִילָתוֹ, כִּי עֵינֵינוּ נְשׂוּאוֹת לוֹ וּלְכַפָּרָתוֹ.

בֶּאֱמֶת, הָרַעְיוֹן שֶׁל סְלִיחוֹת, לֹא הָיָה אָמוּר לְהִנָּתֵן כְּהוֹרָאָה מִגָּבוֹהַּ, הֲלוֹא מֵעַצְמֵנוּ הָיִינוּ צְרִיכִים לִפּוֹל עַל פָּנֵינוּ בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל עֲוֹנוֹתֵינוּ, אַךְ חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָנוּ, שֶׁהַסְּלִיחוֹת – – – מַעֲשֵׂה אֱלֹקֵינוּ הֵמָּה, כְּעוֹשֶׂה עִמָּנוּ קְנוּנְיָה סוֹדִית בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט הַנּוֹרָא, אָנוּ הַבָּנִים – נְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, וְהָאַבָּא הַשּׁוֹפֵט – סְלֹחַ יִסְלַח.

הַפַּחַד וְהָרְעָדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים בְּיוֹם דִּין, מְחַלְחֶלֶת בְּלִבָּם כְּבָר מִימֵי הַסְּלִיחוֹת, בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה, אָז, זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֲךָ, אָנוּ בָּאִים בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֶל הֵיכַל קָדְשׁוֹ, אוּלַי יָחוּס אוּלַי יְרַחֵם, וְכָל עִנְיַן זֶה רָמוּז בִּדְפִיקַת הַשַּׁמָּשׁ שֶׁל פַּעַם פַּעַם.

הַשֵּׁנָה, רוֹמֶזֶת לַתַּרְדֵּמָה הָרוּחָנִית שֶׁאוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ, תּוֹרָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ נִמְצָאוֹת בְּעִלָּפוֹן, אֵין לָהֶן אֶת הַדְּבֵקוּת הָרְצוּיָה, מִכָּל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְכִי אָנוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים, מִתְפַּלְּלִים וּמְקַיְּמִים מִצְווֹת וְכוּ' – אָנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? וַהֲלוֹא זוֹ הִיא כָּל תַּכְלִית הַתַּכְלִיתוֹת שֶׁל כָּל תְּנוּעָה יְהוּדִית שֶׁלָּנוּ! וְלָכֵן אָנוּ רְדוּמִים וִישֵׁנִים בִּימֵי הָאוֹרָה הַלָּלוּ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְהוּא מִתְגַּלֶּה בְּעוֹלָמוֹ! אָנוּ נִדְרָשִׁים לְהִתְעוֹרֵר, וְלֹא רַק בְּהִתְעוֹרְרוּת חִיצוֹנִית שֶׁל הַגּוּף, אֲשֶׁר קָם מִמִּטַּת שְׁנָתוֹ אֶל אֲמִירַת סְלִיחוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא לָקוּם, בַּמּוּבָן הָרוּחָנִי הַפְּנִימִי, וְלִהְיוֹת בְּמַצָּב שֶׁל עוֹרְרוּת מֻחְלֶטֶת, עַל תְּרִיסֵי הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלָּנוּ נִשְׁמַעַת נְקִישָׁה, עָלֵינוּ לְהִתְעוֹרֵר, לָקוּם, לְהִתְלַבֵּשׁ, לָצֵאת הַחוּצָה אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה; אַךְ בֶּאֱמֶת – הַכַּוָּנָה עַל הַפְּנִימִיּוּת הָאֲמוּרָה לְהִתְעוֹרֵר.

יֵשׁ שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל תְּשׁוּבָה, יֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל, וְיֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת. תְּשׁוּבָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל הִיא תְּשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲלִיּוֹת וּמוֹרָדוֹת, נְפִילוֹת הַרְסָנִיּוֹת וּמְעִידוֹת נוֹרָאוֹת, הָאָדָם לֹא שָׁלֵם עִם הַהִתְקָרְבוּת, יֵשׁ וְהוּא בִּפְנִים לְבָבוֹ רוֹצֶה דַּוְקָא לִהְיוֹת בַּצַּד הֲלֹא טוֹב, הוּא אָמְנָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה אֲבָל הוּא לֹא שָׁם.

לְעֻמַּת זֹאת, "תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת", כִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא 'תְּשׁוּבָה הַדּוֹמָה לְשַׁבָּת קֹדֶשׁ', אֲשֶׁר הִיא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, לְלֹא אֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר, אֵין קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת תְּלוּיָה בְּקִדּוּשׁ הַזְּמַנִּים עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל כְּבִשְׁאָר חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, הִיא קְבוּעָה מֵרֹאשׁ, וְאֵין לָהּ תְּנַאי כָּלְשֶׁהוּ.

תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת הִיא מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ מֵהָרַע הַמַּטְרִיד, וְהִתְנַתְּקוּת מֻחְלֶטֶת מִכָּל סְרַךְ וְשֶׁמֶץ מִנֵּהוּ, תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת הִיא דְּבֵקוּת מֻחְלֶטֶת בִּמְקוֹר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים, שֶׁהָאָדָם מְרֻצֶּה בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת 'שַׁיָּךְ' אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וַאֲשֶׁר נְקֻדַּת הַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית תִּשְׁכּוֹן דֶּרֶךְ קֶבַע בְּקִרְבּוֹ, לְלֹא שִׁיּוּר וּלְלֹא גְּבוּל.

תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת הִיא תְּשׁוּבָה מֵחֲמַת בּוּשָׁה, וּכְמַאֲמַר עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (עֶזְרָא ט, ו): "אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם". וְלָכֵן מוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר הַתֵּבָה 'בֹּשֶׁת' הִיא בַּעֲלַת אוֹתָן אוֹתִיּוֹת כְּאוֹתִיּוֹת הַתֵּבָה 'שַׁבָּת'. כִּי אָז כַּאֲשֶׁר הַמְּצִיאוּת הָרוּחָנִית הַטְּהוֹרָה אוֹפֶפֶת אֶת כָּל יֵשׁוּתֵנוּ, וְאָנוּ מַרְגִּישִׁים נִכְלָמִים לִהְיוֹת לְבוּשִׁים עֲדַיִן בִּבְגָדֵנוּ הַצּוֹאִים, כְּשֶׁאָנוּ שׁוֹהִים בְּאַרְמוֹן נֶהְדָּר כָּזֶה, מֻזְמָנִים לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים לַחֲגִיגָה הַגְּדוֹלָה, וְאָנוּ כַּאֲבֵלִים בְּיוֹם שִׂמְחָה.

לָכֵן מִנְהָגֵנוּ לְהַתְחִיל סְלִיחוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת דַּוְקָא, בִּהְיוֹתֵנוּ נְתוּנִים תַּחַת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, בָּהּ נִשְׁמָתֵנוּ טוֹבֶלֶת בַּמַּיִם הַזַּכִּים שֶׁל אַהֲבָה יוֹקֶדֶת וְלוֹהֶטֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רָצוֹן עַז שֶׁל הִתְפַּיְסוּת מְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבְּלִבֵּנוּ: אָנוּ רוֹצִים סְלִיחוֹת!

יֵשׁ לְהָנִיחַ שֶׁהָרַעְיוֹן הַטָּמוּן בְּמִנְהָג דְּפִיקַת הַשַּׁמָּשׁ הַקַּדְמוֹנִית, עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ מָקוֹם גַּם בְּעוֹלָמֵנוּ הַמּוֹדֶרְנִי, בּוֹ הַדֶּרֶךְ לְהִתְעוֹרֵר הִיא רַבַּת אֶפְשָׁרֻיּוֹת, אַךְ הַדְּפִיקָה בַּלֵּב מֵהַתַּרְדֵּמָה יֵשׁ לָהּ מָקוֹם גַּם בְּיָמֵינוּ, , הַנְּשָׁמָה מִתְעוֹרֶרֶת בַּלַּיְלָה שֶׁל סְלִיחוֹת – לַחְדֹּל מִכָּל הָרִיצוֹת הַבִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת הַלָּלוּ אַחֲרֵי תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו.

"זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ" – אֵלּוּ לֹא קַלִישָׁאוֹת, הַנְּשָׁמָה בֶּאֱמֶת זוֹחֶלֶת וְרוֹעֶדֶת, לֹא תָּמִיד אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת זֶה בְּפֹעַל, אַךְ הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בִּדְבַר אֲמִינוּתָם שֶׁל הַפִּיּוּטִים, מַסְפֶּקֶת בִּשְׁבִיל שֶׁנְּעוֹרֵר אֶת הַנְּשָׁמָה, שֶׁתִּהְיֶה עֵירָנִית לְגַמְרֵי בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת.

בַּקָּשָׁתֵנוּ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם: אָנָּא רַחוּם! זַכֵּנוּ לוֹמַר סְלִיחוֹת בֶּאֱמֶת לְפָנֶיךָ בְּלֶב שָׁלֵם, אָמֵן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אני לדודי" – האומנם?!

עיון לימודי בסוגית חודש אלול א) חודש הסליחות והרחמים, ימי אלול הקדושים, פוגשים אותנו ברגשות

אלול – מה מתוק אתה

קוֹלוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל שׁוֹפָר־אֱלוּל ראש חודש אלול! יומו הראשון של חודש הרחמים והסליחות, הופיע במלוא

אלול מפחיד?!

פחד של יהודים המושגים היהודיים האמיתיים דורשים התבוננות מעמיקה והבנה טהורה במשמעותם. לא כשאר מושגי

במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה

 הִרְהוּרֵי פְּרֵדָה מֵהַשָּׁנָה שֶׁהוֹלֶכֶת מַשֶּׁהוּ יֵשׁ בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת, הָאַחֲרוֹנָה מִשַּׁבָּתוֹת הַשָּׁנָה, 'שַׁבָּת סְלִיחוֹת', הִיא נִקְרֵאת.

הנה ימים באים

הנה ימים באים ערב שבת פרשת כי תבוא, ט"ו אלול, תשפ"ג   הנה ימים באים…

הצעקה הפנימית

קריאות נואשות מלבו של בן אוהב טאטע זיסער! אבא שבשמים! אבא ממש, אני קורא אליך

זוחלים ורועדים מיום בואך!

רְסִיסֵי רַעְיוֹנוֹת לִפְנֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סְלִיחוֹת הִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם א' דִּסְלִיחוֹת. הַלֵּב

לאן נעלמה הפלצות

חיפוש אחר ההתעוררות שהיתה פעם ברחבי העולם היהודי כבר הדהדה בבוקרו של יום השבת פרשת

קטגוריות