{יחזקאל גם היה בן אדם}

יחזקאל צופה במרכבה העליונה

מוצאי שבועות.

הנה זה קרה, היינו שם.

זכינו וטבלנו בנהר-דעה של אור האורות שיא השיאים של התובנה היהודית קבלת התורה, שהיא הסיבה לבריאת העולם.

ברם, בהתאם למאמר החסידי, שהביטוי האידישאי 'נָאךְ שבועות' – בא כשתי משמעויות גם 'אחרי שבועות', וגם 'עדיין' שבועות, כי החג לא 'עבר', הוא הגיע, נכנס, נטמע בתוכנו.

כך או כך, יש תובנה מהחג הקדוש הזה, שניתן לעבור איתה את שנים עשר החודשים הבאים, עד לחג השבועות הבא…

בחג השבועות מפטירין בנבואת יחזקאל, פרקים נשגבים מבינת אנוש, סוד הסודות של הקבלה האלוקית, המראות שהתגלות ליחזקאל, לפי המנהג הקדמון, על הנוכחים בבית הכנסת לעמוד על רגליהם, ולהשתתף בקריאה באימה, ביראה ובחרדת קודש, ואין מכבדים למפטיר זה, אלא גדול בישראל וראש העם, מפני חשיבות ההפטרה.

"נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" אומר יחזקאל הנביא, ואנו יודעים כי כאן אין זה סגנון של סופרים חס ושלום, כי אם האמת לאמיתה, שהיה היה איש כזה בעולמנו, שהשמים נפתחו בפניו… ואנו זוכים לטעום מהנבואה הזאת ביום הגדול ביותר בשנה.

בספר הקדוש 'חיי מוהר"ן' (סימן תקנג) מובא בהאי לישנא: 'שמעתי, שפעם אחת סיפרו לפניו ז"ל (רבי נחמן מברסלב זי"ע), אודות הרב (רבי לוי יצחק זי"ע) דקהילת בארדיטשוב שלא רצה לילך למקוה בבוקר של חג השבועות, עד שיראו לו המרכבה שראה יחזקאל. והתפלאו ה'עולם' (הציבור) מאד על זה, וגער בהם רבינו ז"ל, ואמר, ומה זאת לפלא כל כך בעיניכם, הלא גם יחזקאל היה בן אדם' וכו' …

יחזקאל הנביא, היה צדיק נשגב שאיננו יכולים לתאר, הלוא נבואתו הקדושה, ברת הרזין, נכללה בכ"ד ספרי נ"ך, והיא תורה מן השמים, אבל עם זאת, הוא היה בן אדם, ילוד אשה, מה שאומר, שניתן כוח לאדם, להגיע למדרגות נשגבות לאין קץ ולאין תכלית.

בעקבות השיחה ההיא, אנו יכולים לומר, שהרב הקדוש מבארדיטשוב, ש'התעקש' לזכות לגילוי המרכבה, ויש להניח שהיה בסיס ריאלי להתעקשותו זאת, היה אף הוא בן אדם, שזכה להגיע לדרגה עליונה ונשגבה זו.

כשהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בכבודו ובעצמו, כביכול, פונה אלינו, אל כל אחד ואחד מאתנו, ומבשר לנו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אין לזה כל כוונה אחרת, מלבד פשוטו כמשמעו, וגם הסודות הכרוכים בפסוק זה אינם ממזערים את יקרתו של הפשט אנו נועדנו להיות אנשים קדושים, וזה מלמד, שיש לנו גם את האפשרות להגיע לזה, ממש כך בפשיטות.

יהודי אומר מבוקר ועד ערב אשר קדשנו במצוותיו… אם אינו מאמין בקדושה זו, הרי שזו ברכה לבטלה, אולי… אנו קדושים מעצם מהותנו, רק שיחזקאל הנביא זכה לכך, והרב הקדוש מבארדיטשוב זכה לכך, ואולי ממתינות גם לנו אי אילו זכויות המצפות רק שנתחיל להאמין בעצמנו.

כיום בטלה הנבואה, אך היא בטלה רק מצד האנושות שחסרה זאת, אך מצד בורא עולם אני ה' לא שיניתי, הרעיון, לפיו הא'ל מנבא בני אדם, עדיין קיים בתוקפו, ערוץ הקשר האפשרי בין אדם לבורא, עדיין פעיל וניתן לנצלו להתקרבות מחודשת לבורא כל עולמים, כי גם יחזקאל היה בן אדם, וזה נתון מאד חשוב.

אנחנו בני אדם, "יושבי חושך וצלמות", אך בוראנו הוא אותו בורא עולם שהתגלה ליחזקאל הנביא, גם אם אין בכוונתנו לשאוף לגדולות ולנפלאות מאתנו, אך עלינו לשאוף אל המקסימום השייך בתחום הנתונים שלנו, להיות קשור לבורא, ולצפות להתגלותו המתאימה לפי הכלים שלנו.

דורשי רשומות אמרו, כי נפתחו השמים וראה מראות אלקים ראשי תיבות אמונ"ה, ללמדנו, כי האפשרות לזכות אל גילוי כלשהו, ובמיוחד בדור יתום כשלנו, תלוי באמונה פשוטה בו יתברך. ואם חושב מישהו כשאנו אומרים 'פשוטה' אנו מתנערים מחכמה ושכל, טועה. משום שפשוטה הכוונה, פשוטה מעקמומיות, כביטוי של חז"ל, לא נבראו רעמים אלא 'לפשט' עקמומיות שבלב, האמונה הבהירה, היא השכל הישר בהתגלמותו, להבין שאנו בני אדם, ויש תחומים שמה לעשות? איננו יכולים להגיע אליהם.

בתקופתו של יחזקאל הנביא, כנראה, היו עוד אנשים, שלבטח לא ראו את מה שהוא ראה, ואם הם, חס ושלום, לא היו דבקים באמונה שלימה, לא היו יכולים לרדת לסוף דעתו של המתנבא, והיו מייחסים לו דברים לא נעימים… אך עם כל זאת, אין דעתם מְשַׁנָה את המציאות, שאכן קיים רובד גבוה ועליון, שאין לתחום החומר שום שייכות עמו. והמפליא ביותר בענין הוא, כי אנשים, שוכני בתי חומר, מסוגלים בחמלת ה' לנגוע במקום הגבוה ההוא.

כאמור, הנבואה בטלה, אך סוד קיומה – נצחי הוא, המשמעות של התדבקות מוחלטת בחי החיים, הינה דומיננטית, בחיי כל יהודי מאמין, היודע שבורא עולם בכבודו ובעצמו קשוב למוצא פיו, והדבקות במוחלטת בבורא, במחשבה, דיבור ומעשה, הינה סוד הנבואה, שגם אם אינה בפורמט המקורי הינה חיה ונושמת, גם בדורנו, ואצל כל אחד ואחד. צידה לדרך מחג השבועות, קיץ בריא ושמח…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אני לדודי" – האומנם?!

עיון לימודי בסוגית חודש אלול א) חודש הסליחות והרחמים, ימי אלול הקדושים, פוגשים אותנו ברגשות

003 צום גדליה – שיעור לתמיד

הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל צוֹם גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם ג' בתשרי תשפ"ב   הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל צוֹם גְּדַלְיָה בֶּן

אבינו מלכנו

הוּא אַבָּא שֶׁלָּנוּ – הַמֶּלֶךְ בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא

אהה! דינא קשיא

דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת לְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה   בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ

אושפיזין (1) ברוך הבא אברהם אבינו!

אברהם ראש למאמינים – ראש לאושפיזין   הָאֻשְׁפִּיזִין. הָאוֹרְחִים הָעִלָּאִיִּים, הַטְּמִירִים, הַנֶּעֱלָמִים, הַשְּׁמֵימִיִּים, בָּאִים לִפְקֹד

אושפיזין (2) ברוך הבא יצחק אבינו!

דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת לִכְבוֹד אוּשְׁפִּיזָא דְּיִצְחָק   בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל סֻכּוֹת אָנוּ זוֹכִים לְהַשְׁרָאַת קְדֻשַּׁת פַּחַד

אושפיזין (3) ברוך הבא יעקב אבינו!

כַּאֲשֶׁר אֲבִיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַגִּיעַ לַסֻּכָּה   מִכָּל שִׁבְעַת הָרוֹעִים, הָאֻשְׁפִּיזִין הַקְּדוֹשִׁים, הִתְיַחֵד, בְּחִיר

אושפיזין (6) ברוך הבא יוסף הצדיק!

קְדֻשַּׁת הַקְּדֻשּׁוֹת בִּקְדֻשַּׁת הַסֻּכָּה   יוֹסֵף הַצַּדִּיק, הָאוּשְׁפִּיז הַשִּׁישִׁי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, הוּא עַמּוּד הַקְּדֻשָּׁה

אושפיזין (7) ברוך הבא דוד המלך!

הִתְעוֹרְרוּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם הָעֲרָבָה – הוֹשַׁעְנָא רַבָּה!   הַיּוֹם הָרְבִיעִי שֶׁל אַרְבַּעַת יְמֵי הַדִּין הַנּוֹרָאִים

אלול – מה מתוק אתה

קוֹלוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל שׁוֹפָר־אֱלוּל ראש חודש אלול! יומו הראשון של חודש הרחמים והסליחות, הופיע במלוא

אלול מפחיד?!

פחד של יהודים המושגים היהודיים האמיתיים דורשים התבוננות מעמיקה והבנה טהורה במשמעותם. לא כשאר מושגי

ארבעה ימי דבקות

מַחֲשָׁבוֹת מְכוֹנָנוֹת לְאַרְבָּעָה יְמֵי הַהֲכָנָה לְסֻכּוֹת אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר… (מִפִּיּוּט הַיּוֹצְרוֹת לְיוֹם א' דְּסֻכּוֹת) הַחַג

אתרוג ללא כתמים

הַלֵּב הַיְּהוּדִי הַמִּתְנַקֶּה בִּימֵי הֶחָג הַקְּדוֹשִׁים   מַרְנִין הַלֵּב לִרְאוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים עוֹמְדִים לְיַד

ביום שלאחרי…

דְּבָרִים שֶׁכְּדַאי לַחֲשֹׁב עֲלֵיהֶם לְמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים עָבַר יוֹם הַכִּפּוּרִים… שֶׁקֶט בָּעוֹלָם. אֵין עֲוֹנוֹת, הַכֹּל

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

רְסִיסֵי רַעְיוֹנוֹת לִפְנֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סְלִיחוֹת   הִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם א' דִּסְלִיחוֹת.

במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה

 הִרְהוּרֵי פְּרֵדָה מֵהַשָּׁנָה שֶׁהוֹלֶכֶת מַשֶּׁהוּ יֵשׁ בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת, הָאַחֲרוֹנָה מִשַּׁבָּתוֹת הַשָּׁנָה, 'שַׁבָּת סְלִיחוֹת', הִיא נִקְרֵאת.

געגועי היום האחרון

אחות קטנה תפילותיה עורכה בָּרִאשׁוֹן מִסִּפּוּרָיו הַמַּפְעִימִים וּכְמוּסֵי הָרַעְיוֹן מַקְרִיא לָנוּ רַבִּי נַחְמָן – –

געגועי היום האחרון…

האור המיוחד של ערב ראש השנה   בָּרִאשׁוֹן מִסִּפּוּרָיו הַמַּפְעִימִים וּכְמוּסֵי הָרַעְיוֹן מַקְרִיא לָנוּ רַבִּי

דיבורי אמונה של אדר ופורים

י' אדר־ב תשע"ט בַּיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁקֹּדֶם פּוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר קָרָאנוּ פָּרָשַׁת 'זָכוֹר' – עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק

דינא קשיא

התעוררות ליום הגדול והנורא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, מוּבָא

דמעות של ראש השנה

הִרְהוּרֵי דְּבָרִים לִקְרַאת יום הדין רֹאשׁ הַשָּׁנָה. זְמַן שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת. הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹאֵף לְהִתְהַוּוּת מֵחָדָשׁ,

דמעות של ראשית השנה…

התחדשות של ראש השנה   רֹאשׁ הַשָּׁנָה. זְמַן שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת. הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹאֵף לְהִתְהַוּוּת מֵחָדָשׁ,

דפיקות של סוכות

הִרְהוּרִים לְמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר לוּ הָיִיתִי בַּשָּׁמַיִם הָיִיתִי קוֹרֵא לְמוּל כִּסֵּא הַכָּבוֹד: "הַבִּיטָה שׁוֹכֵן שְׁחָקִים"!

ה'גיגית' למה?

מתן תורה בכפיית הר כגיגית קרובים אנחנו מאד לאותו יום נשגב, יום שניתנה בו תורה,

הלילה הלבן

להבנת פשרו של ליל חג השבועות כשאנו טרוטי עינים, אחרי אמירות רבות ושונות במהלך "לילה

הנה ימים באים

הנה ימים באים ערב שבת פרשת כי תבוא, ט"ו אלול, תשפ"ג   הנה ימים באים…

הצעקה הפנימית

קריאות נואשות מלבו של בן אוהב טאטע זיסער! אבא שבשמים! אבא ממש, אני קורא אליך

השבת האחרונה – הפותחת…

הִרְהוּרֵי פְּרֵדָה מֵהַשָּׁנָה שֶׁהוֹלֶכֶת   מַשֶּׁהוּ יֵשׁ בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת, הָאַחֲרוֹנָה מִשַּׁבָּתוֹת הַשָּׁנָה, 'שַׁבָּת סְלִיחוֹת', הִיא

זהותו המפתיעה של השופט

כַּאֲשֶׁר הַשּׁוֹפֵט בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוּא מֻשָּׂא חֲלוֹמוֹתָיו שָׁנִים שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, מֵאָז שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל בַּגְרוּת

זוחלים ורועדים מיום בואך!

רְסִיסֵי רַעְיוֹנוֹת לִפְנֵי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סְלִיחוֹת הִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם א' דִּסְלִיחוֹת. הַלֵּב

זעקות של קידוש השם

ערב ראש השנה באומן! הָיִיתִי שָׁם… זֶה נִרְאָה לִי מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם אַחֵר, מְנֻתָּק מֵהַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ,

זעקות של קידוש השם…

הִרְהוּרִים לְיַד צִיּוּן מוֹהֲרַ"ן בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה   הָיִיתִי שָׁם… זֶה נִרְאָה לִי מַשֶּׁהוּ מֵעוֹלָם

חבוקה ודבוקה בך…

הריקוד של יוסלה השייגעץ   בדיחה יהודית חיננית מספרת, כי במוצאי שמחת תורה הגיע הביתה

יהודים! קומו, קומו לסליחות…

מִנְהָג דְּפִיקַת הַשַּׁמָּשׁ עַל הַתְּרִיסִים בָּעוֹלָם הָעַתִּיק, בִּמְדִינוֹת אֵרוֹפָּה הַיְּהוּדִית, הָיוּ שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים

יודעי בינה לעיתים

      להכיר את קדושת הזמנים המותאמת לנפש יהודי מצווה להשתעבד לגמרי אל הקדוש־ברוך־הוא וצו תורתו

יום זיכוך הגשמיות

לִקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי בְּתִשְׁרֵי   יוֹם תִּשְׁעָה בְּתִשְׁרֵי, הוּא יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא עַד מְאֹד,

ימים עצובים

מַחֲשָׁבוֹת לְרֶגֶל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים שְׁלֹשֶׁת שָׁבוּעוֹת הָאֵבֶל שֶׁלָּנוּ מְעוֹרְרִים בָּנוּ מַחֲשָׁבוֹת מְחֻדָּשׁוֹת אוֹדוֹת מַעֲמָדֵנוּ

כ' סיון – עמידת דום

עמידת דום לזכר קהילות הקודש שנחרבו בקהילות רבות נהוג לציין את יום כ' בסיון כיום

קטגוריות