מַחֲשָׁבוֹת לְרֶגֶל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים
שְׁלֹשֶׁת שָׁבוּעוֹת הָאֵבֶל שֶׁלָּנוּ מְעוֹרְרִים בָּנוּ מַחֲשָׁבוֹת מְחֻדָּשׁוֹת אוֹדוֹת מַעֲמָדֵנוּ כִּיהוּדִים הָאֱמוּנִים עָלַי תּוֹרָה. הַכְּלָלִים הַבְּרוּרִים כֵּיצַד לְנַהֵל אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ בְּסוּר וַעֲשֵׂה, נוֹשְׂאִים בְּחֻבָּם אֵיזֶה מֶסֶר כָּלְשֶׁהוּ. לְדַאֲבוֹן-לֵב, אָנוּ מְזַהִים הִתְרַחֲקוּת מֵהַמָּקוֹר. וְזֶה רֶקַע לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ.
אוּלַי כְּדַאי לְבָרֵר אֵצֶל עַצְמֵנוּ, בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת נוֹקֶבֶת:
הַאִם חָסֵר לָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ? הַאִם אָנוּ חָשִׁים בְּהֵעָדְרוֹ? וְכִי אָנוּ בֶּאֱמֶת אֲבֵלִים בְּיוֹם חֻרְבָּנוֹ? וְאִם לֹא… הֲרֵי שֶׁחָסֵר לָנוּ קֶטַע עֶקְרוֹנִי מְאֹד בַּיַּהֲדוּת, וְזֶה לֹא פָּשׁוּט בִּכְלָל.
יָכוֹל אָדָם לְהִתְנַזֵּר מִשְּׁמִיעַת נְגִינָה וְתִסְפֹּרֶת וְכוּ' בִּשְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת, וְכֵן מֵרַחֲצָה וּבְגָדִים מְכֻבָּסִים, לָצוּם בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וּבְתִשְׁעָה בְּאָב. וְהָעִקָּר חָסֵר מִן הַסֵּפֶר… בָּרוּר, שֶׁאֶת הַמַּקְסִימוּם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹת, וְהוּא בְּוַדַּאי עוֹשֶׂה טוֹב לְנִשְׁמָתוֹ. אַךְ כְּלוּם אֵין זֶה חֲבָל שֶׁהָאִישׁ צָם וְהוּא חָסֵר מוּדָעוּת לְסִבַּת צוֹמוֹ?
הַהֶפְסֵד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְנֹכַח הָעֻבְדָּה כִּי אֵין הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה בֵּין הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים לְזֵכֶר הָאֲבֵלוּת עַד לַמַּחְשָׁבוֹת הַנְּכוֹנוֹת. צָרִיךְ פָּשׁוּט לַחֲשֹׁב נָכוֹן – לְהַתְחִיל לְהַכְנִיס אֶת הַכְּאֵב וְהָעֶצֶב שֶׁל הַיָּמִים הַלָּלוּ לְתוֹךְ הַלֵּב, וְהָיָה זֶה שְׂכָרֵנוּ.
לָמָּה שְׂכָרֵנוּ? כִּי סוֹף כָּל סוֹף אֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ אַחֲרוֹנִים בָּעִנְיַן הַזֶּה, זָכִינוּ, וְאָנוּ נוֹתַרְנוּ הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא. אִם אָנוּ נַעֲשֶׂה שֶׁקֶר בְּנֶפֶשׁ הַהִיסְטוֹרְיָה וּנְקַיֵּם מִנְהֲגֵי אֲבֵלוּת לְלֹא הִזְדַּהוּת מִינִימָאלִית עִם הָעִנְיָן אֵלּוּ שְׂרִידִים אֲנַחְנוּ?
טָעוּת רוֹוַחַת בְּצִבּוּרִים שׁוֹנִים הַמְזַהִים גָּלוּת עִם חֻרְבָּן וּכְאֵב מִתְמַשֵּׁךְ, הָעָם הַגּוֹלֶה נִרְדָּף וְנוּגָשׂ עַל יְדֵי עָרִיצִים. זֶה נָכוֹן שֶׁכָּכָה מַתְחִילָה גָּלוּת, וְאוּלַי גַּם רֹב יָמֶיהָ שֶׁל גָּלוּתֵנוּ הָיִינוּ חוֹסִים בְּצִלָּהּ שֶׁל הַגְדָּרָה זוֹ אַךְ הִיא לֹא כָּל הַסִּפּוּר.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיַּקִּירוֹ הָאָהוּב מֻטָּל מֵת לְפָנָיו, וְכָל עוֹלָמוֹ חָרֵב עָלָיו, מוֹחוֹ וְדַעְתּוֹ שְׁקוּעִים בְּיָגוֹן הָאֵינְסוֹפִי שֶׁפָּקַד אוֹתוֹ, הַאִם נִתַּן לְנַחֲמוֹ בְּכָךְ שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הַחַיִּים דֵּי מִתְקַדְּמִים, וּבְעֶצֶם לֹא קָרָה לוֹ כְּלוּם? לֹא נָכוֹן. קָרָה לוֹ הֲמוֹן… הַכֹּל נֶהֱרַס, הַכֹּל חָרֵב. זֶה שֶׁאֵין לָזֶה בִּטּוּי בַּסְּבִיבַתִּיּוּת שֶׁלּוֹ לֹא רֶלֶוַנְטִי לְעֶצֶם הַצַּעַר הֶעָמֹק וְהַנּוֹרָא.
צַעַר הֶעְדֵּר בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֵינוֹ צַעַר שֶׁל זִכָּרוֹן. אֵין הַמְּדֻבָּר כָּאן בְּמַסַּע בְּמַשָּׁק כַּנְפֵי הַהִיסְטוֹרְיָה. מְדֻבָּר כָּאן בְּהִתְחַבְּרוּת לְצַעֲרוֹ שֶׁל ה'.
כִּי חֻרְבָּן הַבַּיִת הוּא חֻרְבָּן הַקְּדֻשָּׁה.
אֵין מָקוֹם מִשְׁכַּן לַה'.
וְזֶה מְאֹד קְרִיטִי לְגַבֵּי כָּל יְסוֹדוֹת הַיַּהֲדוּת. כֵּן, רַבּוֹתַי, הַיַּהֲדוּת שֶׁלָּנוּ, גַּם הַשְּׁלֵמָה בְּיוֹתֵר חֲסֵרָה לְגַמְרֵי כְּשֶׁאֵין מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצֵנוּ וּכְשֶׁאֵין הֵיכָל עַל מְכוֹנוֹ.
הִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה בְּצַעֲרוֹ שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבִיאָה אוֹתָנוּ לְהַחְשִׁיב אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ, כַּיָּמִים הַמְּכוֹנָנִים בְּיוֹתֵר לִקְרַאת הִתְקָרְבוּת לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
יָדוּעַ מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ הַמַּגִּיד הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ – רַבֵּנוּ דֹּב בֶּער מִמֶּעזְרִיטְשׁ זי"ע עַל הַפָּסוּק (אֵיכָה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ – הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" – 'שֶׁמִּי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַקְּדֻשָּׁה מַשִּׂיג אוֹתָהּ בֵּין הַמְּצָרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר'. הַהִזְדַּהוּת עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, מְקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. זֶה פָּשׁוּט לְהִצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם…
מְלַמְּדִים חֲכָמֵינוּ זַ"ל "כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ". לֹא כָּתוּב 'יִזְכֶּה וְיִרְאֶה' בְּשִׂמְחָתָהּ, אֶלָּא זוֹכֶה וְרוֹאֶה… כְּלוֹמַר, הוּא זוֹכֶה וְרוֹאֶה עַכְשָׁו, מַמָּשׁ עַכְשָׁו! כִּי הַתִּקְוָה מְקֻפֶּלֶת בְּנִבְכֵי הַכְּאֵב. כִּי כְּאֵב שֶׁל דּוֹרוֹת אָמוּר לִהְיוֹת קֵהֶה לְלֹא אֱמֶת פְּנִימִית אִם אֵין יְדִיעָה עַל סוֹף טוֹב בָּאֹפֶק.
אֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם, כִּי הַסּוֹף הַטּוֹב אֵינוֹ בָּאֹפֶק הוּא נִמְצָא כָּאן וְעַכְשָׁו, אִתָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ… הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וּבַפֻרְקָן הָעֲתִידִי אֵינָם רִגְשׁוֹת אוֹפְּטִימִיִּים אֶלָּא אֱמוּנָה מְבֻסֶּסֶת וּמוּבְנֵית עַל יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ בְּבוֹרֵא עוֹלָם. הוּא הִבְטִיחַ וְהוּא יְקַיֵּם.
מְסַפְּרִים, שֶׁפַּעַם הַקֵּיסָר הַצָּרְפַתִּי הָאַגָּדִי נַפּוֹלְיוֹן בּוֹנְפֶרְטָה עָבַר לְיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב. וְנִדְהָם לִרְאוֹת קְהִלָּה שְׁלֵמָה יוֹשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ וּמְמָרֶרֶת בִּבְכִי, כְּשֶׁבֵּרֵר וְשָׁמַע שֶׁהַמְּדֻבָּר עַל הֵיכַל שֶׁנִּשְׂרַף, רָצָה לְהוֹצִיא הַמְחָאָה כַּסְפִּית וּלְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן בְּקַלּוּת.
מַה הִשְׁתּוֹמֵם הָאִישׁ הֶחָזָק לִשְׁמֹעַ – כַּמָּה שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז הַחֻרְבָּן, וְשֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא בָּאֵזוֹר… הוּא הִכְרִיז וְאָמַר בְּאָזְנֵי נְתִינָיו הַיְהוּדִים: גַּם אֲנִי מַאֲמִין בְּקִבּוּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּבְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ! כִּי אִם עַם יָכוֹל לִשְׁמֹר זִכָּרוֹן, זְמַן אָרוֹךְ כָּל כָּךְ יֵשׁ לָהֶם תִּקְוָה. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת.
הַיָּמִים הָעֲצוּבִים הָאֵלּוּ מְכַסִּים עַל שִׂמְחָה מְאֹד גְּדוֹלָה וְנֶחְבֵּאת אֶל הַכֵּלִים מְאֹד. שִׂמְחַת עַם בַּעֲתִידוֹ הַטּוֹב. עֶצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, הָאֵיתָנָה, בִּגְדֻלַּת הַיָּמִים הַלָּלוּ, וּבְחוֹבָתֵנוּ בָּהֶם, לָצוּם, לְקוֹנֵן וּלְהִתְאַבֵּל כַּאֲבוֹתֵינוּ וּכַאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ עַד דּוֹר הַחֻרְבָּן – הִיא מְעוֹרֶרֶת בָּנוּ אֶת זְקִיפַת הַקּוֹמָה שֶׁקְּרוֹבָה מְאֹד מְאֹד אֶל הַרְגָּשָׁה שֶׁל שִׂמְחָה וְחֶדְוָה כִּי הִיא אָמְנָם יְשֵׁנָה גְּנוּזָה אֵי שָׁם בְּמַעֲמַקֵּי הַתּוֹדָעָה הַיְּהוּדִית.
בְּעֶצֶם אֵלּוּ הֵם דִּבְרֵי הַנָּבִיא: – שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ (יְשַׁעְיָה סו, י).