מלכותו – מלכות בעצם
ראש השנה, א' תשרי תשפ"א
אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני. הענין הוא אנחנו, כדי שאנו נמליך, כל יסוד המלכות דר"ה, הוא בשביל 'אמרו לפני', וכמבואר אצלינו, שהלא המלכות שלו היא מלכות בעצם ולא מלכות של המלכה, ולכן בא הדיוק אמרו לפני, כדי שתהיו שותפים בהמלכות, כי אתם בני מלכים, ואני אמרתי אלקים אתם, המלכות היא ההתגלות בצמצום, כדרך נשמות ישראל שאין רואין עליהן שום דבר והם ענין אחר לגמרי, לא מחמת המציאות אלא מחמת המהות, יסוד המלכות דר"ה היא להביא את המלכות של מציאות אל מלכות של מהות, ההסכמה של בני אדם התחתונים להיות כפית רק בהמלכות ולא עם שייכות לשום דבר, אלא אל המלכות, גורמת למלכות לההפך ממלכות של מציאות למלכות של מהות, כי מלכות של מציאות אינה מולכת היטב, והאנשים כפותים לה בהכרח ולו יצוייר הפך הענין היו מורדים וכו', נמצא שבתוך המלכות יש מרידה בחשאי, לא כן המלכות של מהות היא ממלכת המלכים, וכל הישויות משתוקקות להתבטל להמלכות. והוא תלוי ברצון, כאשר הרצון הפנימי עז וחזק להכלל בהמלכות – זה סוד ר"ה. להיות מסכים עם השם יתברך, כי כל עקמומיות שבלב היא סוד המרידה במלכות המציאות, אך במלכות של מהות יש הסכמה פנימית, כי לב מלכים ביד ה', ואין שם ספק בלב המלך, מלך הוא סוד נצחון ושלימות, ומלכות דר"ה היא מלכות של מהות, כדי שתמליכוני, שתסכימו עם המלכות שלי ולא תהיו ישות בפ"ע.