{לִשְׁמוֹר שַׁבָּת הִיא זְכוּת! (1)}

לִשְׁמוֹר שַׁבָּת הִיא זְכוּת!

ה' אלול תשפ"ג

 

הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה שֶׁלָּנוּ, מְקוֹר הַהַשְׁפָּעָה הָרוּחָנִית וְהַגַּשְׁמִית, הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֶּׁפַע הָאֱלֹקִי וְהַמֵּימָד הָרוּחָנִי הַגָּבוֹהַּ הַנִּשְׁפָּע בַּיּוֹם הַזֶּה. לֹא בְּחִנָּם הַשַּׁבָּת הִיא הַבְּרִית וְהֶסְכֵּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הַסּוֹד שֶׁל הַשַּׁבָּת הוּא סוֹד הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית הַמְּפַעֶמֶת, אָנוּ, בְּעֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ יְהוּדִים, אָנוּ שְׁלִיחֵי הַבּוֹרֵא לְהָעִיד עַל יִחוּדוֹ וְעַל חִדּוּשׁ עוֹלָמוֹ, לְשֵׁם כָּךְ, אָנוּ נִדְרָשִׁים אֶל הָעֵדוּת הַזּוֹ, אָנוּ צְרִיכִים לְהָעִיד בְּמוֹ שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת – כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּשֵׁשׁ יָמִים וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, וְהוּא מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בְּכָל פַּעַם בְּהִתְחַדְּשׁוּת חֲדָשָׁה. לֹא רַק עֵדוּת אָנוּ מְקַבְּלִים בַּלֵּילוֹת שַׁבָּת, אֶלָּא גַּם שֻׁתָּפוּת, מִי שֶׁאוֹמֵר וַיְכֻלּוּ בְּעַרְבֵי שַׁבָּת – הוּא נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, בָּרוּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָנוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, אָנוּ קְשׁוּרִים אֵלָיו וְהוּא קָשׁוּר אֵלֵינוּ, הַהֲגָנָה הָאֱלוֹקִית הַנִּשְׁפַּעַת בִּזְכוּת שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הִיא לֹא דָּבָר שֶׁיְּצוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה יָכוֹל לְיַחֵס לָהּ אֲדִישׁוּת, כִּי אִם ה' כּוֹרֵת בְּרִית עוֹלָמִים עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבָּת, מִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת בִּפְנִים?

כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה נִקְרָאִים אֶל הַדָּבָר הַקָּסוּם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא שַׁבָּת, הַמֻּשָּׂג הַנֶּאֱצָל הַזֶּה – שַׁבָּת, שֶׁהִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא אוֹר הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית, הַמְחַכֶּה שֶׁיְּהוּדִי יַדְלִיק אֶת נֵרָהּ, נֵר הַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה, "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" (מִשְׁלֵי כ, כז), הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר עַל הָאָדָם הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הוּא נַעֲשָׂה אָדָם מוּאָר, וְהַיְּכֹלֶת שֶׁלּוֹ לִפְעֹל בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה מוזנת מֵהַשַּׁבָּת, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה, הַהַשְׁפָּעָה, הַפַּרְנָסָה וְהַיְצִירָה, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר אָנוּ מוּדָעִים לְכָךְ, שֶׁהַיְּצִירָה הִיא רַק נוֹצֶרֶת עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא, וְאָנוּ רַק מְשַׂחֲקִים בַּמִּגְרָשׁ שֶׁלּוֹ, הַתּוֹבָנָה הַזּוֹ מְקַבֶּלֶת מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְעִידִים עָלֶיהָ אָז כְּשֶׁאָנוּ עַצְמֵנוּ מַפְסִיקִים אֶת קַו הַיְּצִירָה שֶׁלָּנוּ, אָנוּ שׁוֹבְתִים בְּיַחַד עִם הַשּׁוֹבֵת מִמְּלַאכְתּוֹ, הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת וּמַנְהִיגָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.

לִשְׁמוֹר שַׁבָּת הִיא זְכוּת! הִיא לֹא מִגְבָּלָה שֶׁל אִי עֲשִׂיַּת דְּבָרִים, כִּי אִם הַמּוּכָנוּת שֶׁלָּנוּ לְהַרְפּוֹת מֵהַמֵּרוּץ אַחֲרֵי הָעֲשִׂיָּה, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מוּטִים לְחִשּׁוּב שֶׁכּוֹחֵנוּ וְעֹצֶם יָדֵינוּ, מֵנִיב לָנוּ הַצְלָחוֹת, וְאַךְ כִּשְׁרוֹנֵנוּ הוּא זֶה שֶׁמְּיַעֵד לָנוּ אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת. בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ מִתְגַּלֶּה הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – שֶׁכְּפִי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עַצְמוֹ הִגְדִּיר אוֹתָהּ, אֶת הַשַּׁבָּת – מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי, עָצוּב לְגַלּוֹת, כִּי כַּמָּה מֵאִתָּנוּ, בְּנֵי הַהֵיכָל הַקָּסוּם הַזֶּה, יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּמַה שֶׁה' הִגְדִּיר כְּמַתָּנָה – מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ מַשָּׂא אוֹ מִגְבָּלָה, הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, אָנוּ מְקַבְּלִים בְּאֶמְצָעוּת הַשַּׁבָּת – שִׁחְרוּר, אָנוּ מֻרְשִׁים עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא לָשֶׁבֶת וְלִצְפּוֹת בִּשְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה מִתּוֹךְ הַכָּרָה כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ, הוּא פּוֹעֵל אֶת הַכֹּל, וּכְשֶׁהוּא שָׁבַת בְּשַׁבָּת – הֲרֵי שֶׁבְּיוֹם זֶה, אֵין צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר, כִּי הַשַּׁבָּת מַשְׁרָה אֶת יְשׁוּתָהּ עַל כָּל הַיְקוּם, וְהַמִּתְחַבֵּר לַתֶּדֶר הַנָּכוֹן הַשּׁוֹרֶה בַּבְּרִיאָה, הוּא זֶה שֶׁמֵּבִין אֶת הָעֹמֶק וְהַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ בְּלִשְׁבּוֹת בְּשַׁבָּת.

הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב, כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי עוֹמֵד וְאוֹמֵר קִדּוּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, הַקִּדּוּשׁ אֵינוֹ טֶכֶּס גְּרֵידָא, אֶלָּא הִיא הַצְהָרַת נֶאֱמָנוּת לָאֱמוּנָה הָאַלְמוּתִּית שֶׁלָּנוּ, בִּדְבַר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּאוֹתָם רְגָעִים הוּא חָשׁ אֵיךְ הַחִבּוּר אֶל הַבּוֹרֵא מֵסִיר מִמֶּנּוּ כָּל כֶּתֶם כָּלְשֶׁהוּ בַּנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים בְּשַׁבָּת. שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, כָּאָמוּר, הִיא זְכוּת, שֶׁהִיא חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה וְהַשַּׁבָּת, הַמִּנּוּחַ הַתַּלְמוּדִי, הֶחָרִיף בְּיוֹתֵר, הַגּוֹרֵס, כִּי 'גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה' – בָּא לְבַטֵּא, כִּי הַחִיּוּת שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מֵהַשַּׁבָּת, אֵינָהּ מַשֶּׁהוּ אֱנוֹשִׁי, שֶׁמִּישֶׁהוּ יָכוֹל לְנַסּוֹת אוֹתוֹ, אֶלָּא הִיא מַתָּנָה כִּשְׁמָהּ, אֶל בְּנֵי אֵל חַי, שֶׁהַבְּרִית הִיא בֵּינָם לְבֵין הַבּוֹרֵא, אֲשֶׁר בָּחַר בַּאֲבוֹתֵיהֶם וּבִבְנֵיהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם.

אֵיזֶה רֶטֶט מְעַנֵּג צָרִיךְ לִשְׁרוֹת בְּכָל הֲוָיָתֵנוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַכְרִיזִים אֶת הַמִּלִּים הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ – וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיֵּם בְּיוֹם זֶה אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ, אֶת הַבְּרִיאָה שֶׁלּוֹ, הִכְתִּיב לְעַצְמוֹ מְלָאכָה מִי שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה עוֹשָׂה אוֹתוֹ לְעוֹשֶׂה מְלָאכָה, אֲבָל הוּא בִּטֵּא בְּכָךְ לִבְנֵי בְּחוּרָיו, כִּי הַשַּׁבָּת הִיא לֹא הַיּוֹם שֶׁל הַמְּלָאכָה וְהַיְצִירָה, הִיא יוֹם הַשַּׁבָּת! יוֹם שֶׁל שְׁבִיתָה, וַעֲמִידַת דּוֹם מוּל הַכֵּנוּת הָאֱלוֹקִית הַשַּׁלֶּטֶת בַכֹּל. שַׁבָּת הִיא הַכְרָזָה שֶׁיֵּשׁ הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, קִדּוּשׁ הַשַּׁבָּת הִיא שֻׁתָּפוּת עִם הַבּוֹרֵא בְּמַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית. זוֹ הִזְדַּמְּנוּת שֶׁאֵין לְתָאֵר אוֹתָהּ, כְּשֶׁהַבּוֹרֵא מַכְנִיס אוֹתְךָ בְּסוֹד הָעִנְיָנִים, וּמֵבִיא אוֹתְךָ לְשֻׁלְחָן הַדִּיּוּנִים, מַה שֶׁשֻּׁתָּף עוֹשֶׂה – הַשֻּׁתָּף הַשֵּׁנִי מְכַבֵּד, אָז בְּאוֹתוֹ זְמַן, אָנוּ מִתְנַקִּים מִכָּל בַּעֲלֵי הַדִּין, וְיֵשׁ הַמְתָּקָה וַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם.

כְּשֶׁיְּהוּדִי, רָחוּץ וְלָבוּשׁ יָפֶה, בְּעַרְבוֹ שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי, מוּכָן מִבְּעוֹד יוֹם, נָקִי הוּא מִבַּחוּץ, בֵּיתוֹ מוּכָן לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, וְהוּא עַצְמוֹ, בִּפְנִימִיּוּתוֹ, מִתְנַקֶּה בַּמִּקְוֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדַּעַת, הוּא מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לִמְצִיאוּת הַחֲדָשָׁה וְהַחַד פַּעֲמִית שֶׁמִּתְרַחֶשֶׁת לְנֶגֶד עֵינָיו – עוֹד שַׁבָּת שֶׁלֹּא הָיְתָה וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶה בָּעוֹלָם, הַיְּהוּדִי הַזֶּה פּוֹסֵעַ לְעֵבֶר קַבָּלַת שַׁבָּת, לְהָאִיר אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ בְּקַבָּלָה שֶׁל מַשֶּׁהוּ עֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁל מַשֶּׁהוּ שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר שֶׁהוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, הוּא בְּעֶצֶם מְקַבֵּל אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַיָּמִים הַבָּאִים. שִׁבְעָה מִזְמוֹרִים שֶׁאָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נֶאֱמָרִים בְּרֶגֶשׁ וּבְחִיּוּת בְּבָתֵּי־הַכְּנֶסֶת, אָנוּ מְזִינִים עִם הַמִּזְמוֹרִים הַלָּלוּ אֶת הַיָּמִים שֶׁהָיוּ וְהַיָּמִים שֶׁיִּהְיוּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן, הַמַּחֲשָׁבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת דְּבוּקָה בַּמְּצִיאוּת הַזּוֹ, שֶׁאֲנִי מֻזְמָן לִהְיוֹת שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית.

חֲתֻנָּה שְׁלֵמָה מִתְחוֹלֶלֶת לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, כְּבָר אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ – 'כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה בֶּן זוּגֵךְ', יֵשׁ כָּאן יִחוּד נִפְלָא בֵּין נִשְׁמוֹת־יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל כָּל זֶה הִיא הַדְּבֵקוּת שֶׁלָּנוּ, הָאֲהוּבָה כָּל כָּךְ, בְּנוֹתֵן הַחַיִּים, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אַהֲבַת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ הִיא בְּעֶצֶם אַהֲבַת הַבּוֹרֵא, אַהֲבַת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלָּנוּ שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, אֶת הָאַהֲבָה הַזּוֹ אָנוּ חָשִׁים בִּמְלֹא הָעֵז בִּימָמַת הַשַּׁבָּת הַמְּקֻדֶּשֶׁת וְהַמְבֹרֶכֶת, אוֹר הַשַּׁבָּת הוּא אוֹר בּוֹהֵק כָּזֶה שֶׁאוֹפֵף אֶת כָּל מַחֲשַׁכֵּי הַנְּשָׁמָה.

בְּלֵיל שַׁבָּת, אַחֲרֵי הִטָּהֲרוּת שֶׁל מֹחַ וְלֵב, פִיזִית, חִיצוֹנִית וּפְנִימִית, מֻקָּפִים אוֹר, לְבוּשִׁים הָדָר, מוּכָנִים לִקְרַאת הַהַמְלָכָה הָאֲצִילָה הַזּוֹ, שֶׁל יְהוּדִי הַמְכַתֵּר עַל רֹאשׁוֹ אֶת מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת יוֹמוֹ, וְעוֹנֵד לְרֹאשׁוֹ אֶת כֶּתֶר הַשַּׁיָּכוּת עִם הַבּוֹרֵא, שֻׁתָּף שֶׁל מַמָּשׁ.

וְאָז הַמַּעֲרָכֶת מַכְרִיזָה עַל קִדּוּשִׁין!

כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת לֵיל שַׁבָּת – אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשִׁמְךָ! אַתָּה מְקַדֵּשׁ אֶת הַיּוֹם, אַתָּה מְקַדֵּשׁ אֶת שׁוֹמְרֵי הַיּוֹם, אַתָּה מוֹפִיעַ בִּקְדֻשָּׁתְךָ עַל הָעָם מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. אֶת הַשַּׁבָּת אֵין יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים, הִיא קְדֻשָּׁה עַצְמִית, קַיֶּמֶת וְעוֹמֶדֶת, שֶׁלֹּא כְּחַגֵּי יִשְׂרָאֵל הַתּוֹבְעִים אֶת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְכוֹנֵן אֶת הַיּוֹם הַמְדֻיָּק. הַשַּׁבָּת, כִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר, קְבִיעָא וְקָיְימָא, קְבוּעָה וְעוֹמֶדֶת, הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהּ הִיא שֶׁל הַמְקַדֵּשׁ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה – קִדּוּשִׁין מַמָּשׁ, ה' מְקַדֵּשׁ אֶת עַמּוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, לוֹ הִיא וּלְחֶלְקוֹ, בְּרִית בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּרִית הִיא לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, בְּשַׁבָּת אָנוּ מְסִירִים אֶת הָאוֹת שֶׁל הַתְּפִלִּין, כִּי הָאוֹת שֶׁל הַשַּׁבָּת חוֹתֵם בָּנוּ אֶת הַחִזּוּר שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם אַחֲרֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שַׁבָּת בָּאָה לָעוֹלָם, קִדּוּשִׁין טְמִירִין וְעִלָּאִין מִתְחוֹלְלִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

מַה קּוֹרֶה כַּאֲשֶׁר מִתְרַחֲשִׁים קִדּוּשִׁין? כָּל הָאוֹרְחִים, כָּל הַשַּׁיָּכִים וְהַמִּשְׁתַּיְכִים, מְסֵבִים לַסְּעֻדָּה וְרוֹקְדִים רִקּוּד שֶׁל מִצְוָה, רִקּוּד שֶׁל חֲתֻנָּה, הַמֻּזְמָנִים לַחֲתֻנָּה הַגְּדוֹלָה נִשְׁאָבִים בְּשִׂמְחַת הַקִּדּוּשִׁין, לֵיל שַׁבָּת! אַהּ! אֵיזֶה אוֹר עֶלְיוֹן יוֹקֵד, אֵיזֶה אוֹר קָדוֹשׁ אוֹפֵף אֶת שׁוֹמֵר הַשַּׁבָּת, בְּמַהֲלַךְ לַיְלָה שָׁקֵט, אַחֲרֵי סְעֻדַּת שַׁבָּת, זְמִירוֹת שֶׁל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, כִּסּוּפִים וְגַעֲגוּעִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם כְּבָר מַצְלִיחִים לְהֵרָדֵם, אָנוּ הֲרֵי שְׁבוּיִים בְּתוֹךְ חֲתֻנָּה קְסוּמָה, אֵין לָנוּ שׁוּם רָצוֹן לִפְזֹל לְעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ כָּאן, עוֹלָם שֶׁל זִכְרוֹנוֹת אוֹ תָּכְנִיּוֹת, הָעוֹלָם הַהוּא אֵינֶנּוּ רֶלֶוַנְטִי כְּבָר, הֲרֵי עָלָיו נֶאֱמַר "כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה", הַכֹּל מְסֻדָּר בָּעוֹלָם הַהוּא, כָּאן הִיא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּל הַיְצִירוֹת וְהַמַּעֲשִׂים וְהָעֻבְדּוֹת יוֹנְקִים אֶת זְרִימָתָם מִיּוֹם הַיָּמִים הַזֶּה, יוֹם הַנְּשָׁמָה, הַיּוֹם בּוֹ נִתַּן בִּטּוּי מְכֻבָּד לַצַּד הָרוּחָנִי וְהַמֵּימָד הַפְּנִימִי שֶׁבָּאָדָם.

אָז מַה אָמַרְנוּ? שְׂמֵחִים! רוֹקְדִים! מְפַזְּזִים! כָּכָה כָּתוּב גַּם בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר – 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', כָּאן אָנוּ שָׂמִים דָּגֵשׁ עַל שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת, הַחִבּוּר כְּבָר הִתְרַחֵשׁ, כָּעֵת אָנוּ חוֹגְגִים אוֹתוֹ, אַהּ, מַה יָּפָה אַתְּ שַׁבָּת, מַה מְשַׂמַּחַת אֶת שַׁבָּת! יִשְׂמְחוּ בְּמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת, עִם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ – אוֹרָהּ הַבּוֹהֵק שֶׁל הַשַּׁבָּת.

בְּקוּם יְהוּדִי שׁוֹמֵר שַׁבָּת בְּבוֹקְרוֹ שֶׁל שַׁבָּת, רוּחוֹ עוֹרֶגֶת אֶל הַנֶּעֱלָם הַגָּדוֹל, הַפֶּלֶא הַנִּפְלָא שֶׁמְּחוֹלֵל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר בְּלֵב שׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת, אֵלּוּ שֶׁשְּׂמֵחִים עִם שַׁבָּת, זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ טַעַם נִפְלָא בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, הַשְּׁבָחוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפוּפִים נִיחוֹחַ שֶׁל שַׁבָּת, וְעוֹד מִי שֶׁזּוֹכֶה לִטְבֹּל קֹדֶם שַׁחֲרִית בְּמֵי מִקְוֶה טָהֳרָה, הַתְּפִלָּה שֶׁל שַׁבָּת, הַנֻּסָּח הַמְּיֻחָד, הַיֹּפִי הֶחָמוּד הַזֶּה, שֶׁל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה בִּנְעִימַת שַׁבָּת, בְּהַטְעָמַת הַמִּלִּים, בְּכַוָּנַת הַלֵּב שֶׁל שַׁבָּת, בַּתּוֹדָעָה שֶׁל שַׁבָּת, הוֹדִיָּה שֶׁל שַׁבָּת, הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ שָׁרָה 'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת'.

וְאִם בָּאנוּ לְתָאֵר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת, אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִגְעֹשׁ עִם לֵב בּוֹעֵר בְּאַהֲבָה לֵאלֹקִים חַי, בַּאֲמִירַת הַפִּיּוּט: 'נִשְׁמַת כָּל חַי', הַפִּיּוּט הַזֶּה, הוּא נִשְׁמָתָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, כִּי בִּבְהִירוּת הַשַּׁבָּת, מִתְפָּרֶצֶת לָהּ הַהוֹדָיָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שְׁמֶךָ…

כְּשֶׁאָנוּ עוֹבְרִים אֶל יוֹצֵר אוֹר, אָנוּ מַנְעִימִים בְּשִׁירַת הַמַּלְאָכִים, מִשְׁתַּתְּפִים עִם מַלְאֲכֵי מַעְלָה הַמְשָׁרְתִים לְבוֹרְאָם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְעוֹשִׂים רְצוֹן קוֹנָם, הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ גַּם מִשְׁתּוֹקֶקֶת, הִיא רוֹצָה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, הִיא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִמְּשָׁרְתֵי אֶל הַבּוֹעֲרִים אֶל דְּבֵקוּת חִיּוּתָם בְּחַי הַחַיִּים.

וְאַחַר אֲמִירַת 'אַהֲבַת־עוֹלָם', בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת וּבְאַהֲבָה, בְּיִרְאַת הָרוֹמֵמוּת וּבְגַעֲגוּעִים אֵיתָנִים לְהִכָּלֵל בְּאַהֲבַת ה', אָנוּ מַכְרִיזִים אֶת אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁל שַׁבָּת, קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁל שַׁבָּת, 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד' שֶׁל שַׁבָּת, אֵין כְּמוֹ שַׁבָּת קֹדֶשׁ לְהַחְדִּיר בַּלֵּב אֶת אֱמוּנַת הַיִּחוּד, בְּאַהֲבָה וּבִדְבֵקוּת הָרָצוֹן הַפְּנִימִי שֶׁבַּלֵּב. וְאַחַר שֶׁבִּתְפִלַּת הַלַּחַשׁ כְּבָר אָמַרְנוּ אֶת הַ'יִּשְׂמְחוּ', וְ'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', בטינו יָפֶה אֶת הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה בַּמַּתָּנָה הַנִּקְרֵאת שַׁבָּת, וּבִשְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁבְּיַד מֹשֶׁה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לָכֵן הוּצְאָה מֵהֶקְשֵׁר שְׁנֵי הַלּוּחוֹת, כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

אוֹ אָז אָנוּ פּוֹנִים בִּנְעִימָה נוֹרָאָה כָּזוֹ לוֹמַר: "נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ, כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר", אֵיזֶה הוֹד יֵשׁ בַּמִּלִּים הָאֵלּוּ, אֵיזֶה עֹנֶג עִילָּאֵי חָשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְנַגֵּן אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוּ בְּנִגּוּן פְּנִימִי וְעָמֹק מְאֹד שֶׁל הַנְּשָׁמָה, הֲרֵי אָנוּ אֵלּוּ שֶׁמַּקְדִּישִׁים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּחַר בָּנוּ וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת אֱמוּנַת הַיִּחוּד, בֹּקֶר שֶׁל שַׁבָּת עִם 'נַקְדִּישָׁךְ', הוּא גַּן עֵדֶן מַמָּשׁ לַמִּתְבּוֹנֵן בָּזֶה, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ.

וְאָז מוֹצִיאִים סֵפֶר־תּוֹרָה… פּוֹתְחִים אֶת הָאָרוֹן־קֹדֶשׁ, אָז יֵשׁ עֵת רָצוֹן מְיֻחֶדֶת, מַמָּשׁ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם נִפְתָּחִים, הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת, אוֹר הַחֲסָדִים שֶׁל שַׁבָּת־קֹדֶשׁ, הַשְּׂפָתַיִם מְלַחֲשׁוֹת תְּפִלּוֹת שֶׁל שַׁבָּת, בַּקָּשׁוֹת שֶׁל שַׁבָּת, בַּקָּשׁוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וּדְבֵקוּת, וְהוֹדָיָה וֶאֱמוּנָה, כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁאֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַכֹּל, כִּי הוּא מְנַהֵל אֶת הַכֹּל, הוּא לְבַדּוֹ הוּא, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְאָנוּ מַכְנִיעִים אֶת הַלֵּב לִשְׁמוֹעַ אֶת קְרִיאַת־הַתּוֹרָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה, בְּכָל שָׁבוּעַ פָּרָשָׁה אַחַת, דִּבְרֵי ה' מִתְנַגְּנִים לְאָזְנַיִם כְּמַנְ֬גִּינָה עֲרֵבָה, זוֹ תּוֹרָה שֶׁל שַׁבָּת, תּוֹרָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, תּוֹרָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ שׁוּם עַקְמוּמִיּוּת, תּוֹרָה לִשְׁמָהּ – תּוֹרַת אֱמֶת.

מִי שֶׁהֵכִין אֶת עַצְמוֹ, וְלָמַד, כַּנִּדְרָשׁ עַל פִּי דִּין אֶת הַפָּרָשָׁה – שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, הֲרֵי שֶׁהֵכִין כֵּלִים מְצֻיָּנִים לְקַבָּלַת אוֹר הַשַּׁבָּת עַל עַצְמוֹ וְעַל כָּל הַמְּצִיאוּת שֶׁלּוֹ, בְּעָמְדוֹ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, כְּבֶן בַּיִת שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלָמַד אֶת דִּבְרֵי ה', מַרְגִּישִׁים אוֹר גָּדוֹל, אִם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָנוּ שְׁקֵטִים וּקְשׁוּבִים אוֹ אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ בְּיַחַד עִם הַ'בַּעַל־קוֹרֵא' בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה אֶת דִּבְרֵי ה'. זֶהוּ נֹעַם גָּדוֹל שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, אֵלּוּ חַיִּים אֲמִתִּיִּים, שֶׁנּוֹסְכִים עוֹז שֶׁל תּוֹרָה בַּנְּפָשׁוֹת, הַחַיִּים אַחֲרֵי קְרִיאַת־הַתּוֹרָה שְׁבוּעִית בְּשַׁבָּת, הֵם חַיִּים מֵרֹבֶד עָמוֹק יוֹתֵר, אֵלּוּ חַיִּים שֶׁקְּשׁוּרִים אֶל תּוֹרָה, וְתוֹרָה קְשׁוּרָה לְשַׁבָּת, וּקְרִיאַת־הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ – מִי יִדְמֶה לָהּ וּמִי יִשְׁוֶה לָהּ, הֲרֵי זוֹ תּוֹרָה־לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, לְהַקְשִׁיב לִדְבַר ה' הַדּוֹבֵר אֵלֵינוּ.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

'בעיות' הלכתיות

גישה בריאה של יהדות פנימית ייאמר ברורות אלו אשר מנהגי הדת נתפסים בעיניהם כמגבילים את

אמונה (לא) פשוטה

עמוד החכמות העמוקות האמונה במציאות השם!   מקובל לחשוב, כי אמונה היא דבר השייך למי

דוד המלך במקוה!

שמחת המצוות – סודו של הקיום   אין כמו שמחת המצוות להעמיק את הקשר שבין

דרך אמונה בחרתי

תשובה לנבוך שואל … השאלה שנשאלתי בקיצור נמרץ הותירה אותי נבוך משהו, כיון שלא היה

הזכות להתחנן…

לחזור שוב אל אמירת 'תחנון' האבודה   יש דברים שעצם המלחמה עליהם מלמדת על חשיבותם.

היהדות משפילה אשה?

מעמד האשה כפסולה לעדות ולדון מתוך שאלה שנשאלתי: מדוע אין מקבלים עדות אשה? והנה התשובה

חבוקה ודבוקה בך…

הריקוד של יוסלה השייגעץ   בדיחה יהודית חיננית מספרת, כי במוצאי שמחת תורה הגיע הביתה

חייל בצבאות ה'

המתייצבים היום יומיים   קבלתי מאחד הקוראים שלנו דרישה מיוחדת… – בבקשה, כתוב משהו על

יש לך אמונה?!

רענון פנימיות האמונה   נסו נא לשאול יהודי שורשי: תגיד, יש לך אמונה? יהיה לכם

כיצד מחמירין?!

איך נאהיב את חומרות הפסח על הילדים   אין כמו חג הפסח לגבש את המשפחה

כל המרבה בתפילה נענה

התפלה האמיתית שעוזרת לפעמים תפלה אמיתית מעומק הלב, תפלה קצרה כזאת, עמוקה ואיכותית היא הדבר

לבחור להאמין

"דרך אמונה בחרתי"   "שוב פעם אחת היה מדבר מאמונה, ענה ואמר: אצל העולם אמונה

לדודי אני מאורסת…

מילים של געגועים לה' הטוב   גּוֹעָה לְדוֹדִי אֲנִי מְאֹרֶסֶת… במילים אלו מכניסנו רבי שלמה

למה כובע?

היי … נפלה לי הכיפה   בין מנחה וערבית, ציבור הנערים מתיישב סביב השולחן לשיעור

לרקוד עם ספר החוקים

לאן נעלמה שמחת התורה? בדיחה יהודית חיננית מספרת, כי במוצאי שמחת תורה הגיע הביתה שמש

מכתב לאח עסוק מאד

קבע עתים לתורה   אליך ידיד נפשי. אני יודע שאתה יוצא בבוקר מוקדם וחוזר בערב

מסכה ושמה עולם!

מעשה בריקוד מוזר ביותר   אולם החתונות היה מלא באותה שעה… שעה בה חזקי, ידידו

מצוות מעשיות

כיצד נאהב אותן?   היהדות, כידוע לכולנו, תובעת מערכת יישומים מעשיים שהם פעולות גשמיות הנעשות

מתי נצליח לפרנס?

סיבת קושי הפרנסה ותיקונו   הפרנסה… אחד מהדברים הכי מדוברים בנוה התלאות שלנו. תארו לעצמכם

עד הדף האחרון (א)

היעד קביעות ותודעה אודות היעד של הלימוד היומיומי   כמו כל דבר שבעולם, ההצלחה רשומה

עד הדף האחרון (ב)

היום ולא מחר הבה ונזכור זאת – דחייה אחת יותר מדאי….   בפרק הקודם הדגשנו

עניות ויהדות?!

עניות או דקדוקיה? שאלה: הגמרא אומרת (חגיגה ט, ב) – שגור בפי הבריות נאה העניות

קדושת השבת 1

א. הַשַּׁבָּת הִיא שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה   זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ

קטגוריות