הִרְהוּרִים שֶׁל לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב
לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב.
לַיְלָה שֶׁל בֶּכִי, לַיְלָה לֵילָתִי לְגַמְרֵי, לַיְלָה שֶׁל חֹשֶׁךְ, שֶׁגַּם הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אֲהָהּ, עוֹד יוֹם מַר וְנִמְהָר כָּזֶה, מִצְטָרֵף לְאַלְפֵי חֲבֵרָיו בִּשְׁנוֹת הַגָּלוּת הָאֲרֻכּוֹת. עַד מָתַי?
הָאוֹהֲבִים הָאֲמִתִּיִּים נִבְחָנִים בְּעֵת צָרָה, אָז כְּשֶׁלֹּא כָּל כָּךְ נָעִים לִהְיוֹת נוֹכֵחַ, הֵם תּוֹפְסִים פִּקּוּד, הֵם נִמְצָאִים קְרוֹבִים כְּכָל שֶׁיִּתָּכֵן, כִּי הַצַּעַר שֶׁל אֲהוּבָם – צַעֲרָם. לֹא תָּמִיד נִתֶּנֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהוֹכִיחַ זֹאת, אֲבָל בְּזֹאת יִבָּחֵן הָאוֹהֵב – לְהָכִין אֶת הַכְּלִי לְקַבָּלַת הַדְּמָעוֹת.
הַיּוֹם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קוֹרֵא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וְלַחֲגֹר שָׂק! נוֹרָא וְאָיוֹם! בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם יוֹשֵׁב בִּבְכִי כַּיּוֹם הַזֶּה. מִי לֹא מִשְׁתַּתֵּף? וְהַמִּשְׁתַּתֵּף, וּבֶאֱמֶת נִמְצָא בְּמָקוֹם הֲכִי קָרוֹב אֵלָיו, בְּבָתֵּי גַּוָאֵי, בְּאַהֲבָה הַמֻּסְתֶּרֶת הַחֲבוּיָה בְּחֶבְיוֹן עֻזּוֹ.
אֵין זֶה פָּשׁוּט לְהָכִיל אֶת הַמֻּשָּׂג שֶׁנִּקְרָא 'בֵּית הַמִּקְדָּשׁ', הַהֵיכָל וְהַדְּבִיר, הַחַיִל וְהָעֲזָרוֹת… כֻּלָּם נִבְנוּ לְצוֹרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי אֵין בּוֹרְאוֹ חָסֵר כְּלוּם. הַכֹּל פֶּלֶא עַל גַּבֵּי פֶּלֶא, אֲבָל מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה, זֶהוּ בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַמְּצִיאוּת הַמָּרָה וְהַכּוֹאֶבֶת הִיא, שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרוּב וְנֶחְרַב עַד הַיְּסוֹד בּוֹ. יְסוֹד הַיַּהֲדוּת אֵינֶנּוּ!
הַמִּתְבּוֹנֵן הֶעָמֹק, שֶׁבַּשֶּׁקֶט הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ מְסֻגָּל לְהִתְחַבֵּר לִנְקֻדַּת הַחֻרְבָּן שֶׁל הָעוֹלָם, מֵבִין שֶׁתִּשְׁעָה בְּאָב הוּא יוֹם נוֹרָא וְאָיוֹם, בְּעֶצֶם, בַּיּוֹם הַזֶּה, אָנוּ מְצַיְּנִים אֶת הֶעְדֵּרוֹ שֶׁל מְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. פַּחַד פְּחָדִים! אֵין בַּיִת לַה', כָּךְ מַמָּשׁ, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ.
הַצַּעַר שֶׁלָּנוּ, בִּפְנִימִיּוּת, אֵינוֹ עַל הַחֻרְבָּן, עַל אֲשֶׁר וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסֹדֹתֶיהָ (אֵיכָה ד, יא). לֹא! פָּשׁוּט שֶׁלֹּא! אֵין זֶה הֶגְיוֹנִי לִתְבֹּעַ הִשְׁתַּתְּפוּת מַקִּיפָה כָּל כָּךְ עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵרַע בֶּעָבָר כֹּה רָחוֹק. עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה… עַל הַהֶעְדֵּר שֶׁל שְׁנַת … יוֹם יוֹם לְלֹא מִקְדָּשׁ הַשֵּׁם כּוֹנֲנוּ יָדָיו.
הַבְּהִירוּת שֶׁל 'הָרֶגֶשׁ הַחֻרְבָּן' מִתְעַצֶּמֶת בְּיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים שֶׁאֵין בְּעָיָה אֲמִתִּית חַס וְשָׁלוֹם לְבוֹרֵא עוֹלָם הַכֹּל-יָכוֹל לְהַחְזִיר אֶת כִּתְרוֹ לְרֹאשׁוֹ, כִּבְיָכוֹל. וְגַם אִם שֻׁלְּחָה אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי, אֵינָהּ פּוֹגַעַת כְּהוּא זֶה בִּכְבוֹד גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. אֵין כָּל חֹשֶׁךְ יָכוֹל לְהַחֲשִׁיךְ אֶת אוֹרוֹ. אֵין הַחֻרְבָּן סִבָּה לַצַּעַר.
הַבְּכִיָּה הָאֲמִתִּית הִיא עַל הַדּוֹר הַזֶּה. עַל הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ שֶׁלֹּא מוּלָא בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הֵד לְדִבְרֵי חֲזַ"ל: כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחְרַב בְּיָמָיו. הַחֻרְבָּן הַזֶּה מִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנֵי מִישׁוֹרִים: הֵן בְּתִקּוּן הַסִּבָּה לַחֵטְא שֶׁגָּרַם חֻרְבָּן, שֶׁלֹּא בָּא עַל תִּקּוּנוֹ כְּלָל. וְהֵן בַּמְּקֻבָּעוּת שֶׁלָּנוּ לִנְקֻדָּה שֶׁל גָּלוּת. עַם שָׁלֵם בָּטוּחַ בַּמַּעְגָּל הַשָּׁנָה הַפָּשׁוּט שֶׁלּוֹ, הַכּוֹלֵל יְמֵי אֵבֶל עַל הַחֻרְבָּן, לְלֹא זַעֲזוּעַ וְחִלְחוּל, עוֹד פַּעַם? שׁוּב? מַה יִּהְיֶה? הַגָּלוּת כֹּה תּוֹפֶסֶת מָקוֹם מֶרְכָּזִי בְּחַיֵּינוּ, שֶׁכָּל הַיַּהֲדוּת שֶׁלָּנוּ נָעָה עַל צִירָהּ, אֵין אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, הַתְּפִלּוֹת לְזֵכֶר הַחֻרְבָּן פְּשׁוּטוֹת אֶצְלֵנוּ, וְאֵינָן גּוֹרְמוֹת זַעֲזוּעַ עוֹד.
אֲבָל אִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, אֵין אָנוּ מְגַלִּים הִשְׁתַּתְּפוּת כֵּנָה בְּצַעֲרוֹ שֶׁל קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַךְ בַּיּוֹם הַמְּיֹעָד לְכָךְ, עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִים יוֹתֵר… פָּשׁוּט כָּךְ, כִּי הַהֶרְגֵּשׁ הַמִּשְׁתַּתֵּף בְּצַעַר הַחֻרְבָּן, הוּא הָרֶגֶשׁ יְהוּדִי מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, הַנֶּעְדָּר מִמֶּנּוּ, חָסֵר לוֹ בְּיַהֲדוּתוֹ, וַדַּאי.
הָרַב שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל הִגְדִּיר זֹאת יָפֶה מְאֹד. נַנִּיחַ, אָמַר, שֶׁאִם הָיָה הֶעְדֵּר קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ, שֶׁל יוֹם אֶחָד – מְעוֹרֵר סְעָרָה שְׁלֵמָה בָּעוֹלָם הַיְּהוּדִי הַמַּאֲמִין, וְהָיוּ מַכְרִיזִים לְאוֹת אֵבֶל בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, הַפָּרֹכֶת הָיְתָה מֻסֶּטֶת לַצְּדָדִים וְנֵר עָלוּב הָיָה מַבְלִיחַ אֶת אַפְלוּלִית מִנְיָן הַמְקוֹנְנִים הַיְּשּׁוּבִים יְחֵפִים עַל הָאָרֶץ… הַאִם, יֶלֶד יְהוּדִי שֶׁיֶּחְוֶּה זֹאת, יִהְיֶה מְסֻגָּל לְפַסְפֵּס מֵעַכְשָׁו זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע?!
הַתְּגוּבָה שֶׁאָנוּ מַעֲנִיקִים לַמַּעֲשֶׂה, מְבִיאָה אוֹתָנוּ לַחֲשֹׁב עַל עֹמֶק הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה מְחוֹלֵל.
אִם מָצָאנוּ לְנָכוֹן לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ בִּבְכִי וּמִסְפֵּד, כֹּה מִתְמַשֵּׁךְ, כְּשֶׁאֵלָיו נִלְווֹת הֲלָכוֹת אֲבֵלוּת נֻקְשׁוֹת וּמַחְמִירוֹת – סִימָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא הַיַּהֲדוּת עַל רֶגֶל אַחַת. וְהֶעְדֵּרוֹ אוֹ חֻרְבָּנוֹ פּוֹלְחִים אֶת לֵב הָאֻמָּה וּמְנַקְּבִים אוֹתָהּ כִּכְבָרָה. הַיַּהֲדוּת מְחֻלֶּלֶת בְּחֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
נִמְצָא אֵיפֹה, כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא יְסוֹד הַיַּהֲדוּת. וְתִשְׁעָה בְּאָב הוּא יוֹמָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת! מִכָּאן אָנוּ מַגִּיעִים לְהִתְבּוֹנְנוּת מְחֻדֶּשֶׁת עַל מַהוּתוֹ שֶׁל יוֹם מַשְׁמָעוּתִי זֶה, הַצַּעַר שֶׁלָּנוּ, הַמִּשְׁתַּתֵּף וְהַמֵּכִיל לְצַעֲרָהּ הָאָיוֹם שֶׁל שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ, מְגַלֶּה אֶת מָהוּתֵנוּ הַפְּנִימִית, אָנוּ מִתְגַּלִּים אָז כִּקְרוֹבִים מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֶת תַּפְקִיד הַתּוֹמֵךְ וְהַמִּתְאַבֵּל בַּחֻרְבָּן הַקָּרוֹב, הֲכִי קָרוֹב.
בְּיוֹם זֶה, לְצַד אֲוִירַת הַנְּכָאִים הַשּׂוֹרֶרֶת בְּמַחֲנֶה הָעִבְרִים, מִתְפַּשֶּׁטֶת לָהּ אֲוִירָה מְיֻחֶדֶת נוֹסֶפֶת בַּעֲלַת נִיחוֹחַ שֶׁל קִרְבָה זַכָּה וּמְזֻקֶּקֶת לְבוֹרֵא עוֹלָם. הֲלוֹא כָּל סוֹדוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא לְחַבֵּר בֵּין אַנְשֵׁי הַחֹמֶר לְעוֹלָם הָרוּחַ. הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת הֵבִיאָה אֶת הַמַּקְרִיב לְהִתְאַחֲדוּת מֻחְלֶטֶת עִם יוֹצֵר הַנְּשָׁמוֹת.
כְּשֶׁאָנוּ חֲסֵרִים כָּל זֹאת, אָנוּ מְמַצִּים אֶת הַקִּרְבָה הַגְּלוּמָה בִּשְׁעוֹתָיו שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב. כְּשֶׁאָנוּ נִקְרָאִים אֶל דֶּגֶל הַהֶסְפֵּד, הַבְּכִי, וַחֲגִירַת הַשַּׂק – אָנוּ בְּעֶצֶם מֻזְמָנִים לַחֲווֹת אֶת אֶחָד מִסּוֹדוֹת הַבְּרִיאָה הֲכִי כְּמוּסִים! הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קָרוֹב אֵלֵינוּ אָז, יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם, וְאָנוּ מְשִׁיבִים לוֹ קִרְבָה, בַּצּוֹם, בַּקִּינוֹת, בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.