בחירה והסתרה גילוי וידיעה
ג' תשרי תשפ"א
גילוי ההסתרה של אלוקות, הוא בעצם הידיעה מול הבחירה, כי כל הבחירה היא מסוד ההסתרה, ויש שתי בחינות גילוי, יש גילוי שהוא ביחס, היינו שעל ידי שכל והבנה, ביחס לכל מה שאנו יודעים ומכירים, הרי שאין כאן הסתרה, כי לא יתכן עולם ללא מנהיג וכו', ויש גילוי בעצם, שאין משא ומתן בין ההסתרה לגילוי, כי הגילוי הוא מפורש. והני תרי בחינות יש בימות עולם, יש גילוי שהוא בסוד גאולה, שהוא הגילוי השני, היינו גילוי בעצם, ויש גילוי ביחס, שהוא אור הגילוי שבזמן הגלות, שאז אנו לומדים תורה הרבה, ואנו מאמינים במה שלמדנו וקבלנו מאבותינו שיש ה' בעולם ואין עוד מלבדו ממש, והוא סוד קבלת התורה באופן של העם רואים את הקולות, אבל לא ניטלה בחירתם אחר כך, אבל תורתו של משיח, תהיה בסוד ותורה חדשה מאתי תצא, שהיא ענין התורה באיתגליא, שאז הכל ידעו שאין כלום בעולם חוץ מתורה, וכל העולם מלא אותיות וקדושות עליונות עד אין לשער וכו'. גילוי דלעתיד ישנו גם עתה, והוא סוד הצדיקים שדבקותם לא עוממה בימי הגלות, והם רותחים בלהבת אש הדבקות ותבערת הנפשות אליו יתברך, הם נדמים כמו נער קטון שפתח דלת של חדר המיטות, וראה הכל, אשר אין דרך חזרה מזה, כמובן, ואחר כך כל שיחו ושיגו של הנער אחרים לגמרי, כי הבין ענין ההתקשרות ונדבק בה, כך נשמות הגאולה לפתע נקרע הצוהר מול האמת הבהירה, ואין להם שום בחירה כלל, כי אם בדרכי העבודה, אך לא במציאות הדבקות והאמונה. ומחמת שהצדיק צריך לעבוד בבחינת רצוא ושוב, הוא מדלג מבחינת הגילוי ביחס אל הגילוי בעצם, והוא מוכרח ליפול מדי פעם אל הגילוי ביחס, כדי שלא תכלה נפשו. ובאמת אין שום סתירה בין הידיעה והבחירה משום שהבחירה היא הסתרה המוכרחת, והידיעה היא המציאות האלוקית שלא רואה סתירה להיות נוכחת בינות לאנשים הבוחרים וחושבים שהם רואים הכל ומבינים משהו, ואין שום הבנה בעולם כלל. כי אם תהיה הבנה – אזי לא שייך לדבר כלל באותיות של בחירה, וכל החן של עבודת השם כשהיא בדרך הספק, ולעולם אין יודעים כלל.