דברי געגועים לזכרו של רבינו נחמן
ליום השנה המאתים להסתלקותו
ביום הרביעי של סוכות, ח"י בתשרי, יום האושפיזין דמשה רבינו רעיא מהימנא, לפני מאתים שנה בדיוק תקע"א, עלה למרומים, איש פלא, פלאי פלאים, רבי מעולמות עליונים רבי נחמן מברסלב, הנערץ והאהוב זה כעשרים עשורים על רבבות עמך בית ישראל.
כתבי העת משופעים במאמרים המוקדשים לדמות קדשו, מאתים שנה הן משהו שדורש ציון מיוחד, במיוחד לאור ההתפשטות הגדולה של אורו הבהיר בדור האחרון, כשבאורח פלאי, יצאה משנת חסידותו הקדושה מכלל המסגרת המסורתית המצומצמת של 'אנשי שלומנו', והפכה לנחלת הכלל, ללא שום קשר למוצא, עדה, קהילה וחוג, כולם רבינו! וזה לא סתם… זה חלק נכבד מהבשורה שצדיק אמיתי שכזה, הוא באמת מתנה לכלל ישראל.
אם נרצה להתוות קוים כלליים לדמות קדשו, הנוראה והנשגבה מהשגה אנושית, בודאי נחטא לאמת, כי קדושתו העצומה היא לאין ערוך מתפישת בן ימינו, וגם רמי מעלה קדושים עליונים ידעו להציץ בשיעור קומתו הנפילית, ולומר לית דין בר איניש, אין זה אדם, גם מאורם של ישראל החוזה הקדוש מלובלין זי"ע קרא עליו בהסכמתו לספר ליקוטי מוהר"ן – דומה זה למלאך… ולא בכדי.
יפה עשה תלמידו הקדוש, האור המקבל, רבי נתן, כאשר שירטט את מסכת חייו, ציין, שבשונה מסיפורי נפלאות שהיו נפוצים בזמנם, ואשר בודאי טוב עשו, והתמקדו באותות ובמופתים על צדיקי עולם, לעומתם, רבי נתן, לא הרבה בכאלו, הקורא בשבחי הר"ן ובכיוצא בו, נפגש עם סערת העמל של עבודת ה' וכיבוש היצר, מבלי להתעלם ממציאות נסיונות וקשיים, כי הכל תלוי ביגיעה – – – זה בערך המסר הגדול שביקש רבי נתן להנחיל לדורות.
אם נרצה לתמצת למאמר חיוור וקטן-יריעה זה, את משנתה של ברסלב, שהיא פרי רוח קדשו של מנחם הדורות, נוכל להצביע על נקודת העמל והיגיעה שכתר מזהיר על ראשם של ה'עובדים', שהקדישו את חייהם לעבודת השם, כזאת אמיתית, שאין לה שמץ של שקר ופניה, בלתי לה' לבדו.
38 שנים וחצי בלבד ביקרה הנשמה הפלאית הזאת בעולמנו השפל, אך הותירה את חותמה לנצח נצחים, הפלא הגדול הוא, שרק שמונה מחיי רבי נחמן נחשפו להיכרותו של רבי נתן, ומכל זה – רְאו מה נהיה – – –
אך חיותו של רבי נחמן אינה רק שנות חייו בגוף, רוחו עודנה מרחפת מאותה תקופה באוקראינה הרחוקה, ופולין היהודית עד ארץ ישראל ותפוצות הגולה של ימינו. הרבי עודנו מחזק ומעורר את נשמות ישראל לעבודת ה' תמה ונקיה, עם כל המרץ החסידי והאור הקמאי שמאפיין את דרך קדשו.
הרבי התבטא על עצמו: "אני נהר המטהר מכל הכתמים", הביטוי הענק הזה, הוא רוח הקודש ממש, במשך הדורות, היו יחידים ובודדים שהבינו, זעיר פה וזעיר שם, מתוך אמונה והתלהבות יוקדת את האמרה הזאת. כיום, בעלי תשובה ומתקני אורחות חיים רבים מספור זועקים במלוא מציאותם הנביא רחץ את בשרנו מן הצרעת! טבלנו בנהר המטהר הזה.
וכך, מחיים גשמיים נטולי אור, הופכים יהודים, בכמות בלתי נספרת, את חייהם לחיי דבקות בתורה ובתפילה, מסירות הנפש שנדרשת מכל מי שחפץ לדבוק באמת של היהדות, נעשית כגן עדן של נפשות שרוחצו וטוהרו במימיו הזכים של רבי נחמן, מוליד נשמתם מחדש.
התורות העמוקות של רבינו נאספו בספרו הגדול 'ליקוטי מוהר"ן' – ספר עמוק מני עומק, אשר אף מארי דרזין עומדים נפעמים למול העומק המדהים שבכל סימן ודף, הספר הקדוש זה, זכה לפירושים רבים במהלך מאתים שנות קיומו, והוא נלמד על ידי רבבות יהודים מכל המגזרים בעיון ובעמקות כלימודי יהדות אחרים, משנה, גמרא ושולחן ערוך. בהיות הלומדים בו רואים אותו כפותר סוגיות סבוכות בהדרכת נפש האדם במפגש עם יוצרה יתברך, והיא הבאר אשר ממנה ישקון העדרים.
רבינו הקדוש מבאר, כי עיקר גדולת הצדיק שהוא נמצא למעלה ולמטה, שלגבוהים במעלה הוא מראה שיש להם עדיין מה להשיג, בבחינת 'איה מקום כבודו', ולקטנים הוא מחזק ומעודד שעדיין ה' עמם ואצלם, בבחינת מלא כל הארץ כבודו, בכל מקום נמצא השם יתברך.
דברים נפלאים אלו הם ממש דרכו של רבינו בעצמו, בספריו הקדושים מוצא את עצמו המושלך ביותר מארמון הקדושה, ובהם עצמם יהגו בני עליה וירוממו דרכו את כל מבטם הרוחני, כך היא תורת משה בעצמה, אשר גם ילד קטן לומד אותו חומש'ל שלומדו גאון הגאונים שבדור, כי התורה מראה את פניה לכל אחד לפי דרגתו.
נהר קדוש זה של הרבי עדיין מכה גלים, הרוחצים בו נפשם דבקה באלוקים הטוב והמטיב, העידוד העצום ששואב כל מתקרב לקדושתו, מניע אותו לקרבת אלוקים מחודשת ללא יאוש ורפיון. רבי פנחס מקוריץ התבטא: אני מודה בכל יום לה' שבראני בעולם אחר התגלות הזוהר. כך אומרים רבים גם על רבינו נחמן.