מוסד השידוכים, ואיך וכמה?
ט' אייר תשפ"ב
מראשית ההסטוריה של עמנו, בתחלתה של התורה הקדושה כבר ראינו את אבינו הראשון מביא לבנו יצחק על ידי שדכן – אליעזר. רבות השתתפתי בחיי בויכוחים, האם להתחתן בלי אהבה זה משהו מועיל למישהו, או שמא לתת את הטבע לעשות את שלו, שלומי אמוני ישראל לא סתם הנהיגו את ההמשך המסורת, משום שיש כמה עיקרי תורה שאי אפשר לעבור עליהם, גם כשרוצים לשאת אשה. אבל … האם עושים את זה נכון? כשבגרתי מעט, הבנתי שאין אנשים מתווכחים אלא מעולמם שלהם, אין האנשים והדעות מתווכחים, כי אם הסיטואציות בהן היו נתונים מתווכחים, ואשר לדידי, זיכה אותי הקב"ה שדווקא לי כן הועיל ביותר מוסד זה, משום כך, הבנתי שלא להתווכח עוד, זה שהוא מאד נגד – ממש לא הצליח, וזה שממש בעד – ממש כן הצליח, לכן על מה ועם מי מתווכחים. השאלה בכל דבר לא אם הדרך נכונה, אלא אם עושים נכון את הדרך, כל אדם יש לו בחירה, ויש לו לב, והוא יכול ומותר לו להקשיב ללב שלו, אלא שאם הוא יודע באמת מה שהלב שלו רוצה, הוא יכונן את חייו כך ממילא, גם הדוגל בשיטת ההיכרות יכול לצאת ממנה בשן ועין, אז האם יגיד שהשיטה שלו נכונה, בודאי יאשים את כל העולם, ואת הסיטאוציה הדפוקה שנקלע אליה בעל כרחו, אז כך גם אפשר לומר על שידוכים ועל כל מבנה זוגי שהוא בעולם. מה שאי אפשר לומר על מי שמדייק את ארחותיו, קשוב מאד למה שהוא באמת רוצה, ורצונו זה מקיף את כל תחומי חייו, כלומר, הוא משקלל בכל צעד את כל המחיר שהוא משלם על כל הדברים שהוא רוצה או שלא רוצה, כך בונים חיים, כך האישיות שלו מסופקת, למרות שהוא, ככל אדם לא חף מתודעה עצמית שגויה, לפעמים הסינוור של הסיטאוציה הדוחקת מחשיכה את עיני לבו מלהשכיל לראות מה הוא באמת רוצה, ואידך פירושא זיל גמור.