להגדיר מחדש את ההגדרה
אנשים אוהבים הגדרות. כולם נתונים תחת סטטוס מסוים.
יש הגדרות מוצא, מגדר, תחום, פוליטיקה, דעות, עדות ויש חילוניים חרדים.
את התיזה שהיא הבסיס לרשימה זו, בניתי כבר במוחי זה שנים רבות, כתוצאה משיחות 'שלא נגמרות' עם כל מיני… מכל רבדי החברה שלנו, לכולם יש מה לומר, כולם מכירים את כולם – – – כולם מוגדרים ברור ובהיר.
וזה ה'בְּרוֹךְ' הגדול…
אנשים! הפסיקו להגדיר – – –
זה מטעה, משקר, מרמה, מעוות, מכזב ומאכזב.
נתחיל עם 'חרדים'…
מה זה?
לא צריך להיות בלשן ממדרגה ראשונה להבחין כי היא נגזרת משורש המילה חרדה, כלומר, פחד…
ואני שואל: ממי 'חרדים' החרדים?
מבורא העולם?
זו ההגדרה שאתם מעניקים לאנשים הללו?
לדעתי, המחמאה הכי גדולה שקיימת באנושות היא המושג 'חרדים מהשם יתברך' הלוא אלו אנשים שזכו לשיא השיאים של השגת הכרת הבורא.
אני תוהה, האם המחמאה הזאת לא נסחפת מעט… איננו כה זכאים שנישא תואר רם ונישא שכזה. ממש לא, לא עדיין, בכל אופן.
חרדים לעבור על השולחן ערוך?
חרדים על שמירת התורה?
חרדים לגורל ילדיהם?
אולי מישהו כבר יקום ויתן אחת ולתמיד הגדרה קולעת וממצה?
אני מוכן להתנדב.
הייתי מציע, לפרק את השבטיות הנודפת מהגדרת המושגים ולהעניק להגדרות אלו או אחרות מימד אישי מאד, הייתי אומר אפילו סודי משהו.
וכאן הכל הופך להיות פשוט לחלוטין כולם יצאו נשכרים מחדות התובנה הזאת.
אתה האיש, המאמין בהשם יתברך, שרוצה לקיים את התורה ובשלימות… פתאום חפז עליך יצרך, וגונב לאזנך שבעצם, אתה קיצוני מדי, ויש אופציה קצת 'נוחה' יותר היה דתי לוחש לך השטנון לא חרדי…
תפשתם את ההטעיה?
כלומר, ההגדרה היא תוצרת של טעות.
חס ושלום. "איני חרד מה', איני פוחד ממנו, אני לוקח אותו באיזי" ואני דתי? זה לא מקביל? יש איזו הנחה ביהדות לדתיים לא חרדים? האם קיים שולחן ערוך 'מקל' יותר או ספר מוסר שבו רשומים סעיפים המודיעים לקורא כי אין שום ענין של יראה מה'… כי יש אופציה לא חרדית?
וכן אתה הקורא לעצמך חרדי, האם בלבוש השחור והטיפוסי מוענק לך תואר רב-ערך נשגב שכזה? האם יראת שמים תלויה בבד או בחבישת כובע זה או אחר [וכמובן, מבלי לזלזל במנהגי ישראל קדושים] עדיין לוחשת לנו אמת קטנה בלב חרדיות היא משהו אחר לגמרי.
ושוב, מי היה בעוכרנו?
ההגדרה! הקהילתיות המובנת מעליה. כלומר, אם נולדתי למשפחה שכזאת ואני לבוש כמו כולם, אני חרדי.
וזה הרי שקר ברור.
אם אינך חרד מה' אתה לא חרדי!
שכחת?
צא מן התיבה המגדירה, התוחמת, המגבילה, והמאפיינת, כי היא אינה קיימת כלל. היא דמיונית לחלוטין, היא רק 'בראש שלך'.
ה' יתברך תובע ממך התנהגות טובה, מחשבה טהורה, מעשים נאותים, יראת שמים וכו' וכו', לא חברות בתנועה המונית של אנשים עם מנטליות של לבוש, שפה, סגנון ולבוש.
ניתן בדרך זו לשחרר אותנו מעוד הגדרה לא-מובנת בעליל…
– 'חילונים'!
מה זה? מלשון חולין? ואיך 'זוכים' להגדרה הזאת? על ידי החלטה אישית שרירותית של כל אחד ואחד לעצמו?
כלומר, ברגע שאתה מצהיר שהנך חולין – נשמתך הופכת להיות לא-רוחנית, לא מחוייבת לכלום? וכי באמת ככה זה? ומה הם הפריווילגיות של המגדירים כך – – – כלום! אנשים מגדירים הגדרה לא ברורה ומשועבדים כל ימיהם לעיוותים הנושבים מכיוונה… הפסיקו את השטויות שלכם…
התחילו לחיות לפי צו האמת הפנימית "שלכם".
– ללא קשר אל צבע מכנסים או נוף השכונה בו אתם חיים.
כי אתה חי לבד בעולם.
ואין לך שום הגדרה – – –
חוץ מזו:
שהנך עומד יחיד מול בורא יחיד. ומיוחד.