קבע עתים לתורה
אליך ידיד נפשי.
אני יודע שאתה יוצא בבוקר מוקדם וחוזר בערב מאוחר, אין לך רגע לנשום, אתה טרוד בפרנסה כל היום וקצת מהלילה – – –
אני רק שואל שאלת תם: למה אתה עושה את זה? למה בכלל?
כמובן שאתה זוקף גבות ועיניך קמות… מה הפירוש 'למה'? והלא אני חייב להתפרנס, להתפתח, אתה רוצה שאחיה בחובות (כמוך?). נכון, אין מה להגיד, פרנסה זה דבר חשוב, ומאד!
אבל זה רק מעצים את השאלה למה אתה חייב להתפרנס, למה אתה רוצה להתפתח… למה?
בשלב זה, אני מניח, אתה כבר חושד שנסתתרה בינתי הימני, מי הוא זה השואל שאלות אינפנטיליות כאלו? וכי מה? צריך להסביר למה צריך להתפרנס? מי ששואל כאלו שאלות לא יבין את התשובות.
אבל פשוט לי, שאת הערך של לימוד התורה אינך שם באותו מדף של ערך ההתפרנסות… ומאותה סיבה שאתה מתייגע להתפרנס, אתה אמור להתייגע בתורה הקדושה, לא?
למה האנשים אצים רצים אחר הפרנסה? כדי לזכות בפרוסת חיים… כי הרי מי ידאג לי, אם אני לא אדאג לעצמי?
מאותה סיבה ממש, עלינו להיות רדופים אחר הפרנסה הנשמתית של חיינו הנצחיים לעתיד כדי לזכות בפרוסת חיים… כי הרי מי ידאג לי, אם אני לא אדאג לעצמי?
באותן מילים ממש.
אחי, חבר יקר ואהוב, אנו מאמינים באותו דבר, כי עתיד לבוא יום, בו נגיד יפה שלום לכל העולם הזה, על כל עיסוקיו השוטפים והמלחיצים, וניסע בנסיקת כנף נפשית אל עולם אחר לגמרי, בו המזון והחיים מועברים בצינורות אחרים לגמרי, במיכלים שמלאנו אותם כאן – – – ובמה?
בקביעת עיתים לתורה!
מי שלא מביא איתו כלום מסכן, אומלל, אביון, רש, עני, דל, דלפון, הכי סובל שבעולם…
תגיד, זה כדאי?
אני רואה אותך עסוק כל היום, יהודי יקר ירא שמים, ותורה אָיִן…
ואני בטוח, שהשאלות הראשונות שתישאל מאת הבורא בעצמו ביום פקודה תהיינה בסגנון האם אתה בקי בתלמוד בבלי? בשולחן ערוך? במשניות? בחומש? וכו' וכו' ואני גם בטוח ששם לא תעז לומר שום תירוץ. כי לא לחבר מתעניין תצטרך להצטדק אז, כי אם לפני יודע התעלומות בעצמו.
הררי העיתונים שקראת יבואו למשפט. ספרי-החולין, והשיחות של מה בכך. כולם יגוייסו לצרכי התביעה… ואין צורך להזכיר ענינים נוספים שאין מכבודך שאזכירם הרי עשינו הרבה רעש בעולמו של ה', הוא יברר יום אחד, מה עשינו עם החיים שהוענקו לנו.
מה עם תורה? מה יהיה? אין משהו אחר להיות ניזון ממנו בעולם ההוא, כי אם על ידי השלמת הנפש בתורה ובמצוות בעולם העשיה.
הבושה תהיה גדולה, הרגשת ההחמצה תהיה אדירה… הרי למה שלחו אותנו לעולם הזה? מה העיקר? מה עומד בבסיס הרעיון של לידתנו?
מה? אגירת הון? לא! ודאי שלא! אתה יודע שלא! אז מה כן?
אין הכוונה לדבר נגד חיי המעשה הנורמאליים, חס ושלום. זו לא דרך התורה ה' רוצה שנתפרנס, ועוד בהרחבה בע"ה. אבל כלום זו המטרה העיקרית? לחיות כדי לעבוד, כדי לחיות, כדי לעבוד, כדי לחיות וכו' וכו' וכו'.
זו הרי בדיחה.
וכי בעולם ההוא איננו צריכים לחיות?
מסופר על אחד מבעלי המוסר, שפנה אליו יהודי בשאלה: יש לו רק עשר דקות ללימוד… מה ילמד באותו זמן? ענה לו הצדיק: מוסר! למד דברים שמעוררים את הנפש ואז… כבר תגלה שיש לך עוד זמן ללימוד.
אם כנים הדברים שאין לך אפילו שעה קבועה בה אתה שונה את משנתך אני מרחם על חייך העלובים… אל תיעלב, אבל אתה פשוט מסכן! עליך להיות מודע לכך, לבכות את ימיך, ולשאוף לשינוי.
ואם אין כנים הדברים, ויש פה ושם 'חורים' של בזבוז זמן משווע, הרתם למשימת חייך, רחם על הנשמה השוכנת בחיקך, זו שעתידה לתבוע ממך את מזונה, ובתוקף!
הזן את הרוח שבך, הסתער על האותיות הקדושות של ה', שיאירו את הפנימיות.
בברכה ובהערכה
חבר שאכפת לו
(וכתב את המכתב הזה לעצמו)