{מלפני ה' הוא בורח}

מַחֲשָׁבָה קְטַנָּה בְּעִקְבוֹת סֵפֶר יוֹנָה

בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁעָבַר עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, קָרָאנוּ אֶת הַהַפְטָרָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל 'מַפְטִיר יוֹנָה', סִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹנָה נְבִיא הַשֵּׁם, אֲשֶׁר הִצְטַוָּה לְהַעֲבִיר אֶת דְּבַר הַשֵּׁם אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וְכַאֲשֶׁר סֵרֵב, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא רָצָה לְקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל בָּרַח.
אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהַּ בָּעוֹלָם מֵאֲשֶׁר בְּרִיחָה זוֹ, מֵילָא אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ, בּוֹרְחִים, מֵחֹסֶר יֶדַע וַהֲבָנָה בָּעִנְיָן הָאֱלֹקִי, אֲבָל נְבִיא ה'? הָאָדָם, שֶׁיּוֹתֵר מִכֻּלָּם מַכִּיר אֶת נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל ה', לְאָן יִבְרַח? וּמִמִּי יִבְרַח?
בְּעֶצֶם, סִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹנָה, הוּא הַסִּפּוּר שֶׁל כֻּלָּנוּ, אָנוּ בּוֹרְחִים כָּל הַזְּמַן, מִבְּלִי מַחֲשָׁבָה וְהִתְבּוֹנְנוּת, הַאִם יֵשׁ טַעַם לִבְרִיחָה מֵהַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מִמֶּנָּה. דַּוְקָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בּוֹ אָנוּ עוֹצְרִים קִמְעָה אֶת הַמֵּרוֹץ הַמְטֹרָף שֶׁל הַבְּרִיחָה, אָנוּ נִדְרָשִׁים לְהִתְבּוֹנֵן בְּסִפּוּרוֹ שֶׁל יוֹנָה.
מִסְתַּבֵּר, בְּעֵינַיִם פְּשׁוּטוֹת, וְרַק בִּשְׁבִיל לְהִתְעוֹרֵר… כִּי עִנְיַן הַבְּרִיחָה מֵהָאֱמֶת הוּא טֶבַע אֱנוֹשִׁי, שֶׁעִמּוֹ נֶאֱלָץ כָּל אָדָם לְהִתְמוֹדֵד, לִבְרֹחַ אוֹ שֶׁלֹּא לִבְרֹחַ, גַּם אִם כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, אֵין הוּא יָכוֹל לִבְרֹחַ מֵהַמַּטָּלָה שֶׁהִטִּילָה עָלָיו הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, אוֹתָהּ יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, לְלֹא יְכֹלֶת לְהִשְׁתַּמֵּט.
כַּמָּה עִנְיְנֵי מַחֲשָׁבָה נִפְלָאִים לְמֵדִים אָנוּ מִסֵּפֶר יוֹנָה, שֶׁהוּא, כָּאָמוּר, סִפּוּר שֶׁל חַיֵּינוּ שֶׁלָּנוּ, שְׁלַב הַהִתְמָרְדוּת, הַפִּתּוּי לְהֵעָלֵם מֵהַזִּירָה שֶׁל הַהִתְמוֹדְדוּת, וּבְכָךְ לְהַשְׁקִיט אֶת הַמַּצְפּוּן, שְׁלָב זֶה מְבֻטָּא יָפֶה כַּאֲשֶׁר קָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, שָׁם, כְּמוֹ אוֹתָנוּ, פָּקַד אוֹתוֹ סַעַר גָּדוֹל, אֲשֶׁר אִיֵּם לְהַכְחִיד אֶת נוֹכְחוּתוֹ בָּעוֹלָם, וְגַם לְרַבּוֹת אֶת חֲבֵרָיו לַמַּסָּע.
גַּם אֲנַחְנוּ בּוֹרְחִים, וְגַם אוֹתָנוּ פּוֹקֶדֶת סְעָרָה עוֹלָמִית, הַחַיִּים נְטוּלֵי עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, הֵם כאניה הַשָּׁטָה בְּעֹז לִקְרַאת צוּקֵי קֶרַח מְסֻכָּנִים, הַנִּרְאִים כְּהָרִים תְּמִימִים וְהֵם הָרֵי סַכָּנָה קִיּוּמִית, אָנוּ פִּתְאֹם מֻצָּבִים מוּל יַד ה' הַמְּנַעֲנַעַת אֶת סְפִינַת חַיֵּינוּ, וְלֹא מוֹתִירָה שׁוּם אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת.
אַחַר כָּךְ בָּא שְׁלַב הַקְּדַם עִרְעוּר, בּוֹ אָנוּ מַסִּיקִים שֶׁהַסַּעַר בָּא בְּשֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵין בְּרֵירָה אַחֶרֶת, אוֹ לִהְיוֹת אוֹ לַחְדֹּל. וּלְ'לִהְיוֹת' יֵשׁ רַק פֵּרוּשׁ אֶחָד – לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ בְּלִי תֵּרוּצִים. אָנוּ גַּם מְשַׁתְּפִים אֶת הַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹבָנָה זֹאת כִּי רַע וָמָר עָזְבֵנוּ אֶת ה', וְכִי עַל כִּי אֵין אֱלוֹקַ בְּקִרְבֵּנוּ מְצָאוּנוּ הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה.
שְׁלָב זֶה הוּא חִיּוּנִי מְאֹד, הוּא שְׁלָב הַחֲרָטָה… שְׁלָב, שֶׁבִּלְעָדָיו לֹא נוּכַל לְקַבֵּל אֶת אוֹר קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכָּל כֻּלּוֹ חֲרָטוֹת אֲיֻמּוֹת עַל הַמְּרִידָה הַגְּדוֹלָה בַּמֶּלֶךְ ה', אוֹתוֹ אָנוּ מְאַמְּצִים לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְלֹא רַק לְיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ. הוּא הַיּוֹם שֶׁל הַהַתְחָלָה, וְאַחֲרָיו, אֲמוּרִים לָבוֹא יָמִים שֶׁמַּנְחִילִים אֶת מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ בַּחֲבָטוֹת שֶׁחָבַטְנוּ עַל הַלֵּב, מוּל הַמַּחֲזוֹר מְשֻׁפָּע הַפִּיּוּטִים וְהַתְּפִלּוֹת הַיּוֹקְדוֹת.
אַחַר שָׁלָב הַתְּהִיָּה, בָּא הַשָּׁלָב שֶׁהַנָּבִיא יוֹנָה מֵבִין שֶׁעָלָיו לִצְלוֹל לְמַעֲמַקֵּי הַיָּם. בַּמּוּבָן הָרַעְיוֹנִי, זֶה אִבּוּד תִּקְוָה בָּהִתְנַגְּדוּיוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ, בַּמְּנִיעִים הַשּׁוֹנִים מֵרְצוֹן הַשֵּׁם, מֵעַכְשָׁו, אוֹמֵר יוֹנָה, אֲנִי נָתוּן בִּידֵי מַנְהִיג הָעוֹלָם, וְאַחַת הִיא לוֹ אִם אֲנִי שׁוֹכֵן עַל עֲצֵי סְפִינָה אוֹ מוּטָל בְּקַרְקָעִית הַיָּמָּה.
הַזְּעָקוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁנִּזְעֲקוּ מִבִּטְנוֹ שֶׁל הַדָּג, מְעוֹרְרִים אַף לֵב אָטוּם לִתְשׁוּבָה – נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ (יוֹנָה ב, ה). כַּאֲשֶׁר יוֹנָה קוֹלֵט שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת, אַף רוּחָנִית, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁהִנּוֹ מְנֻתָּק מֵהָרָצוֹן הַיָּשִׁיר שֶׁל הַבּוֹרֵא, הוּא הוֹפֵךְ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, מֵעַכְשָׁו, אֵין מַבָּטוֹ מֻפְנֶה לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשׁוֹ.
בִּזְמַן הַשְּׁקִיעָה בְּמַדְמֵנַת הַחֵטְא, אֵין הָאָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת מוּדָע לַאֲבַק הַחָמְרִיּוּת שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עַל רוּחָנִיּוּתוֹ, בְּעֵינֵי עַצְמוֹ הוּא בְּסֵדֶר גָּמוּר, רַק מֵהַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁל פֵּרוּק הָאֲחִיזָה בַּמּוּצָבִים שֶׁל הַטֻּמְאָה, נִשְׁמַעַת הַזְּעָקָה הַיְּהוּדִית כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ (יוֹנָה ב, ד).
יְהוּדִים טוֹבִים מִתְמוֹדְדִים עַל מִכְרָז צָמוּד עַל קְנִיַּת 'מַפְטִיר יוֹנָה', וְלֹא בִּכְדִי… הַלֵּב הַיְּהוּדִי הָרָגִישׁ מַבְחִין שֶׁכָּאן מְשׂוֹחֲחִים אוֹדוֹתָיו, אִם אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת נְבִיא הָאֱמֶת יוֹנָה, אֲבָל הַפְּסוּקִים הַקְּדוֹשִׁים כְּמוֹ מְסַפְּרִים אֶת סִפּוּרֵנוּ הַפְּרָטִי, אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם, וְגַם אֲנַחְנוּ שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ דְּגַת הֶחָמְרִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמְצוּיִם בְּאוֹתָהּ סַכָּנָה.
יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ אֵינוֹ חוֹלֵף, אָנוּ לוֹקְחִים עִמּוֹ כְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ אוֹר גָּדוֹל שֶׁל תְּשׁוּבָה וְזִכּוּךְ, אוּלַי גַּם אֶת עִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹנָה הַנָּבִיא נַעֲמִיס בַּחֲבִילָה שֶׁלָּנוּ לְיָמִים קָשִׁים וּפְשׁוּטִים יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה נִדְמֶה לָנוּ, כִּי בְּכֹחֵנוּ לִפְעֹל אֵיזוֹ פְּעֻלָּה מְסֻיֶּמֶת טוֹבָה אוֹ פָּחוֹת טוֹבָה, מִיָּד נִרְאֶה אֶת עֲנָנֵי הַסַּעַר שׁוֹעֲטִים לְעֶבְרֵנוּ, וְנֵדַע בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת (יוֹנָה א, ז)…
דַּוְקָא אַחַר כִּמְעַט יוֹם שָׁלֵם שֶׁל וִדּוּיִים וּנְגִינוֹת גַּעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָנוּ מְסֻגָּלִים לְהָבִין אֶת הַמַּצָּב שֶׁלָּנוּ, אֶת נוֹרָאוֹת הַכֶּתֶם הַמַּבְחִיל שֶׁל הַחֵטְא, וְלִזְעֹק זְעָקוֹת דּוֹמוֹת לְשֶׁל יוֹנָה הַנָּבִיא, הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר, שֶׁהָיָה הַיְּחִידִי שֶׁנִּבְחַר לְהַצִּיל עַם רַב מִכְּלָיָה, גַּם אָנוּ, כָּל פְּרָט מֵאִתָּנוּ, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְחוֹלֵל גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, וְהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה מַמְתִּינָה לְבִצּוּעַ, לְלֹא בְּרִיחוֹת וְהִתְחַמְּקוּיוֹת.
וְשֶׁנִּזְכֶּה לְפִיתְקָא טָבָא, וּתְפִלּוֹתֵינוּ תְּעַטֵּרְנָה רֹאשׁ צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.