מעשה בריקוד מוזר ביותר
אולם החתונות היה מלא באותה שעה…
שעה בה חזקי, ידידו הכי קרוב של החתן, התפרץ במרוצה לרחבת הריקודים, כשכל כולו עטוי בסדין צחור.
פרצי הצחוק שעלו מתוך הקהל המתגודד סביב הדמות הלא פתורה עודדוהו להמשיך בריקוד הפנטומימה שלו, כך, כאשר דמותו לא ידועה, בחסות הסדין שהשוה לו מראה מפלצתי משהו, כזה הלקוח מארץ האגדות שכבר הספקנו לשכוח, ריקד האיש, שלנוכחים לא נותר אלא לנחש מי מהחוגגים מסתתר תחת אותו סדין מדדה.
רגע השיא היה, כשלתדהמת כולם, הוסר הלוט מעל הרוקד האנונימי.
– חזקי? לא!
זה הבחור השקט המופנם, אשר כמעט מתחבא הוא זה שרק את הריקוד הגדול?
אם עד עכשיו היו החיוכים מסבים עונג רב לכל הנוגעים בדבר… הרי שכעת היתה השמחה מושלמת.
כן, כאשר אין כיסוי ורואים מי רקד!
וכשזהות הרוקד הוא משהו מפתיע שלא חשבנו עליו קודם, שלא היינו מסוגלים לזהותו.
השמחה מושלמת יותר!
הריקוד הזה, הוא סיפורו של עולם מורקד באופן מופלא.
חידת היקום בו הדוממים, הצומחים, החיים, המדברים כולם רוקדים את ריקוד ההעלמה הזה. רוח, ריח, טעם, רעש וחויה – – –
ומתחת לכולם מסתתר אחד ומיוחד בלתי ידוע, כמעט אנונימי, אלמוני, לא מוכר ולא יוכר… הוא המושך בחוטים, ורק לו נודעו תעלומות הריקוד הנורא הזה. ריקוד החיים, ריקוד חבוי ונעלם.
השמחה היא גדולה, הכל דופק בקצב רצוי השמש מאירה יום יום, נון סטופ, לא פיספסה יום וגם רעותה הלבנה שומרת על עקביות מעוררת השתאות, למעט ימי מבול קדמונים או צונאמי כזה או אחר הכל מונהג כאילו זה כך צריך להיות.
ילדים נולדים… ממלאים מכסת חיים ומפנים את מקומם לבאים אחריהם, עצים נשתלים, וגם נעקרים, בורות שיחים ומערות, אגמים ונהרות, הרים וגבעות. קרבות ומלחמות…
– בלגן, אקשן…
רבותי!
מה קורה פה?
יום יבוא, זה בטוח שהרוקד הנצחי הזה ישתבח שמו לעד, יעיף מעל עצמו את הכיסוי הגדול הזה ועין בעין נראה, ממש נראה, מי היה האחראי להכל בכל מכל, הבושה תהיה גדולה, הררי כתבנות כפרנית תעיד על סכלותם של המנחשים לא-נכון, של המביטים על א'ל פעיל ומתכחשים לו, זה יהיה מדהים… הצבע של המתביישים אז יהיה אדום? מי יודע?
ההתגלות קרבה, אין צורך להמתין ליום מסויים שבוא יבוא, הגאולה הגדולה מתרחשת בתהליך, שלב אחר שלב, בו המשתתפים במשחק הריקוד מצליחים לוותר על תפישות עולם שגויות, על הפניית עורף מהדבר הכי גלוי פשוט מוותרים על האגו ופותחים את העינים. להכיר את הרוקד!
להביט בו ולהכניע ראש.
זו שלימות השמחה, המעגל של הרוקדים יתרחב, יקיף עוד ועוד, יאגוף פינות לא ממוצות בעולם ההסתר, כאשר יהיה כבר הכל גלוי לא יהיה להן תפקיד לפינות הללו תם עידן ההסתר. אין בחירה יותר. הקץ לנסיונות. הכל כבר גלוי וידוע.
יש בורא לעולם! יש איזו מניעה להתחיל לרקוד כבר מעכשיו? להפנים מסר אמוני רב-עומק הזועק לחללו של לב עכור: שטיא! יש אלוקים ומה לך נרדם…
אין מניעה.
יש רק את ההחלטה האדוקה בה אנו מפנים את תשומת הלב אל האמת הברורה לעינינו כל כך, בעולם בו כל פיפס קטן, כל רחש ורשרוש מעיד על מנהיג ומשגיח יש מקום לקפל רגלים ולא להצטרף לריקוד.