{מעשה מעולם של אהבה}

מעשה שהולך ונמשך בעולם,

וכל מי שהיה שומעה היה מתרגש

מעשה שהיה עולם כזה, שהיה עולם של אהבה, והיו הבריות אוהבין מאד זה לזה, ולא היו מרגישין את עצמן כלל, וכל אחד היה מהלך ומחפש להיטיב לזולתו, ולא היו רואין חסרון בזולתן כלל, אלא תיכף כשהיו רואין איזו בריה שבעולם, היו מנשקין ומחבקין אותו מאד, והיו שואלין לו איך חיותו, ומה אפשר להיטיב לו, והיה וותרנות גדול בזה העולם, כי היה מלא אהבה כנ"ל, ודרך האוהבים שאינם מקפידין על דקדוק הדין, אלא מוותרין משלהן, וכשהיו רואין אחד מהן עצב, היו עצבין עמו, וכשהיה שמח – היו שמחין עמו, והיה העולם הזה מאיר מאד, כי האהבה מאירה עד מאד, לאין שיעור ואין ערך, וכל תכלת השמים ואדמימות האדמה היו משתתפין בזאת האהבה, ולא היו מלחמות ולא היו מריבות, וגם מחלות לא היו בהן, כי דרך האהבה שמביאה אור ללבבות, והלבבות מחיין את הגופין, והיו מאריכין שנים הרבה, כי חיי אהבה הן חיים של ממש, ואף כשהיו מתים, היו ממשיכין לחיות בעולם של אהבה נשגב מאד. והיו מלמדין את הילדים כשהם קטני קטנים שיש אהבה בעולם, וחוץ מאהבה אין כלום, והיו אוהבין את השם יתברך מאד, כי כן דרך האוהבים, שתחלה אוהבין את עצמן, ואחר כך אוהבין את זולתן, ותיכף מתגבר בקרבן אהבת הבורא שברא ברואים נפלאים ונוראים כאלו, והיו מחפשים איך לאהוב, היינו כשאחד קם בבוקר, היה תר אחר תירוץ כלשהו איך לאהוב את הזולת, והיו נכנסין בבתי העניים ומשמחין לבבם, הכלל, שלא היו מניחין אחד שיהיה בלי אהבה, כי חוסר אהבה אצלם היה האסון הגדול ביותר, כי אכן כשאין אהבה אין חיות, והיו משגיחין על זה ביותר, וכל בתי הרפואה היו מיועדין לזה לעורר אהבה ולחזק האהבה, כי מי שלא היה בו אהבה גמורה לבריות היה נחשב אצלם כחולה גמור, שצריך לרפאותו. והיו מתכנסין למצוא עצות נפלאות איך לאהוב עוד ועוד, כי כשם שבעולם אחר מי שיש לו ממון הרבה – חשוב יותר, כך באותו העולם, מי שיש לו אהבה יותר – הוא חי יותר, וטבע הבריות לרצות בחיים, והיו הם חפצים באהבה מאד, והיו כותבים ספרים על זה, והיו לומדים את לימוד האהבה כי עמוק מאד מאד הוא, והיה השם יתברך משתבח בעולם יפה כזה, והיה אוהב עולמו מאד מאד. ויהי היום והיה רוח סערה בעולם, ונשברו הכלים, ופרחו אותיות, ונחלו כל האנשים מזה העולם של אהבה, ולא שאבדה האהבה, חס ושלום, אלא שהיא הפכה לנסתרת לגמרי, והיו הבריות תמהין אם הם חיים או שמא ח"ו וכו', ובאיזה עולם הם נמצאין, והבינו מקצת מן הבריות, שטבע האהבה עדיין קיים בעולם, אך שנתערב וכו', ונתבלבל, ולא יודעים איך לאהוב, ושכחו התדר הפנימי של האהבה העליונה שהיתה בעולם, ועקר עבודתם, להחזיר העולם על מתכונתו, ואוהב בריותיו יושב ומצפה לזה… והמעשה הזה לא נשלם כלל, כי עדיין נמשך והולך, ועדיין מספרין אותו במקום שמספרין, ותם ולא נשלם כלל, ברוך ה' לעולם אמן ואמן..