הִרְהוּרִים בְּרִגְעֵי הַכַּפָּרוֹת!
מִנְהַג הַכַּפָּרוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל יְסוֹדוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ, בִּיסוֹדוֹת טְמִירִים וְנֶעֱלָמִים מֵעוֹלָם הָרָז וְהַסּוֹד. דִּבְרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ מְלַמְּדִים אוֹדוֹת מִתּוּק הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַמִּתְחוֹלֵל אָז, וּמַצְבִּיעִים עַל הַהַקְבָּלָה שֶׁבֵּין הַכַּפָּרָה בִּדְמוּת הַתַּרְנְגוֹל הַנִּשְׁחָט לַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם.
הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן קְצָת בַּדֶּרֶךְ 'בַּעַלַבַּתִּית' כָּלְשֶׁהִי, עַל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל לֵיל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁשָּׁעוֹן הַחוֹל שֶׁל יְמֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁנּוֹתְרוּ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּבָר אוֹזֵל לְסִיּוּם…
הַמַּחֲשָׁבָה אוֹדוֹת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לַתַּרְנְגוֹל בְּגִינֵנוּ הִנָּהּ מַרְטִיטָה, הֲרֵי בָּרוּר לָנוּ שֶׁעִקַּר הַכַּפָּרָה אֵינוֹ הָאַקְט שֶׁל סִבּוּב מֵעַל הָרֹאשׁ וַאֲמִירַת הַהַצְהָרָה וְהַפְּסוּקִים שֶׁלִּפְנֵיהֶם, הַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ הוּא הָעִקָּר!
הַלֵּב שֶׁרוֹעֵד מִפַּחַד יוֹצְרוֹ הוּא הַמִּתְכַּפֵּר…
'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ' אָנוּ לוֹחֲשִׁים רֶגַע לִפְנֵי…
אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּשַׂר הָעוֹף מְיֹעָד לְצִדְקַת הַאֲכָלַת פִּיּוֹת רְעֵבִים, וְתוֹהִים הַאִם דַּוְקָא הַצְּדָקָה הִיא הָעִקָּרִית בַּכַּפָּרָה? אֲבָל נִזְכָּרִים גַּם שֶׁהַתַּרְנְגוֹל נִקְרָא 'גֶּבֶר'… וְגַם אֲנַחְנוּ… וּמַרְגִּישִׁים שֶׁשּׁוּם דָּבָר כָּאן לֹא פָּשׁוּט.
נָכוֹן, זֶה לֹא פָּשׁוּט לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים בְּמַעֲשִׂים רָעִים כָּל הַשָּׁנָה, וּלְסוֹבֵב מֵעַל הָרֹאשׁ אֶת הַתַּרְנְגוֹל חֲסַר הַיֶּשַׁע וְלַחְשֹׁב שֶׁבְּכָךְ הִתְכַּפַּרְנוּ…
אָמְנָם בָּרוּר שֶׁבְּכָךְ קִיַּמְנוּ מִנְהָג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אֲבָל בְּוַדַּאי זֶה לֹא הַכֹּל!
עָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה וְלִיצוֹר בְּעַצְמֵנוּ אֶת הַכַּפָּרָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים!
אִמְרוּ מֵעַתָּה לֹא 'מִנְהָג' כַּפָּרוֹת… אֶלָּא מַעֲשֶׂה הַכַּפָּרוֹת!
אוּלַי בֶּאֱמֶת כְּדַאי שֶׁנַּכְנִיס אֶת עַצְמֵנוּ בִּמְקוֹם הַתַּרְנְגוֹל…
לֹא בְּפֹעַל! כַּמּוּבָן…
כִּי אִם בְּמֹחֵנוּ.
אוּלַי נִהְיֶה בִּמְקוֹמוֹ לִרְגָעִים קַלִּים, וְנָבִין, כִּי אֵין קִיּוּם לְמַכְעִיסֵי בּוֹרֵא וּמַרְגִּיזֵי אֵ'ל, כִּבְיָכוֹל. אֵין מְצִיאוּתֵנוּ מֻצְדֶּקֶת כִּי אִם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה 'דָּא אֲנָא זָמִין לְמֶהֱוֵי' [מֵעַכְשָׁו אֲנִי אֶהְיֶה מְזֻמָּן לִהְיוֹת… ]
הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְדַבְּרִים אוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עוֹרֵךְ בְּנַפְשׁוֹ מֵבִיא קָרְבָּן הַחַטָּאת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הַלֵּוִי הָיָה פּוֹצֵחַ בִּנְעִימָה נוּגָה וּבִילְלַת רֶגֶשׁ, שֶׁהָיְתָה מוֹלִיכָה אֶת הַמִּתְכַּפֵּר לִמְחוֹזוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעֵי קֹדֶשׁ לִידִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן, הוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב עָגְמָה עַל הֶפְסֵד שֶׁכָּזֶה.
גַּם הַכֹּהֵן הָיָה מַבִּיט עֲמֻקוֹת בְּתוֹךְ עֵינָיו.
כְּאוֹמֵר לוֹ: – "הַאֻמְנָם?! וְכִי נִתַּן לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת מֵרְצוֹן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא"?
"הַגֵּד, אַתָּה נוֹרְמָלִי"?
הַקָּרְבָּן הָיָה נִשְׁחַט, אֲבָל מְבִיאוֹ הָיָה מִתְלַעֲלֵעַ בִּבְכִי לְלֹא הֲפוּגוֹת, תְּחוּשַׁת הַהִתְחַבְּרוּת מֵחָדָשׁ אֶל מְחוֹלְלוֹ הָיְתָה מַרְטִיטָה נִימִים חֲבוּיִים בְּנַפְשׁוֹ.
"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"…
הוּא לֹא הָיָה רַק מִתְחָרֵט…
הוּא הָיָה נִשְׁחַט!
מְצִיאוּתוֹ הָיְתָה נָמוֹגָה לְגַמְרֵי. תַּחְתָּיו הִגִּיעַ מִישֶׁהוּ אַחֵר, חָדָשׁ לְגַמְרֵי, נָקִי יוֹתֵר, מְזֻכָּךְ, מְזֻקָּק, מְכֻפָּר, מְחֻטֵּא, מְטֹהָר, מְרֻחָץ, מְכֻבָּס – – –
בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם כִּפּוּר הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַכָּרוֹז קוֹרֵא: "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ"! כָּךְ הִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ שֶׁצִּוָּה עַל פְּרִישׁוּת מֵחֵטְא.
– אִם אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַלְקֵל – אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהִטָּהֵר, לְהִתְנַקּוֹת, לְהִתְכַּפֵּר.
לִהְיוֹת חֲדָשִׁים, אֲחֵרִים לְגַמְרֵי.
"בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת" זֶה הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן מִקְּבוּצַת הַפְּסוּקִים הַנֶּאֱמָרִים עוֹבֵר לְקִיּוּם הַמִּנְהָג, זֶה מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ, יוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ וּבְצֵל הַמָּוֶת.
חַיֵּינוּ שְׁאוּלִים הֵמָּה לָנוּ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁל הַתַּרְנְגוֹל, לֹא מִי יוֹדֵעַ מַה… חֲזָקִים וְנִצְחִיִּים. אָנוּ נִמְצָאִים בְּצֵל הַצְּלָלִים שֶׁל חַיִּים חוֹלְפִים וְעוֹבְרִים. וּמִשּׁוּם מַה, שׁוֹכְחִים זֹאת תָּמִיד, מְנַסִּים לְהַדְחִיק אֱמֶת שֶׁכָּזוֹ, וּלְהִתְנַהֵג כְּאִלּוּ אֵין מָחָר…
לֹא עוֹד!
אָנוּ מַבִּיטִים בַּתַּרְנְגּוֹל וְרוֹאִים אֶת עֵינָיו הַמְּפֻחָדוֹת, תּוֹהִים הַאִם הוּא יוֹדֵעַ מַה מְצַפֶּה לוֹ, אוֹ שֶׁמָּא הוּא חָשׁ בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ, מְדֻשָּׁן-עֹנֶג וְחָצוּף?
אֲבָל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר הַיּוֹם, יוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ מְגַלִּים אֶת הַ'יְּחִידָה' שֶׁבְּנַפְשֵׁנוּ, אָנוּ מִתְגַּלִּים בִּימָמָה זֹאת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת צַחִים וּלְבָנִים מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, אָז אוּלַי כְּבָר הִגִּיעַ תּוֹרָן שֶׁל הַמַּחְשָׁבוֹת הַנְּכוֹנוֹת שֶׁל מִקּוּד הַהִגָּיוֹן הַצֵּרוּף.
כֵּן, הָעֵינַיִם הַמְּפֻחָדוֹת הַלָּלוּ, הַגּוּף הַמְקַרְטֵעַ, הַחַי בִּזְמַן שָׁאוּל, קָצוּב וְחוֹלֵף, מוּל שְׁעוֹן חוֹל אֵימְתָנִי – זֶה בְּעֶצֶם אֲנַחְנוּ.
נִשְׁמָתֵנוּ הַמַּרְגִּישָׁה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּפַעֶמֶת בָּנוּ בְּעֵת רָצוֹן, הִיא יוֹדַעַת אֶת הָאֱמֶת הַחַדָּה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ.
דּוֹמַנִי, שֶׁזּוֹ הַכַּפָּרָה בְּמַהוּתָהּ הַפְּנִימִית וְהָעֲמֻקָּה, עִם תּוֹבָנָה שֶׁכָּזוֹ, נוּכַל לוֹמַר בְּפָנִים מְאִירוֹת מֵהֲבָנָה אֶת הַנֻּסָּח "זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה" לֹא בִּגְלָלֵנוּ דַּוְקָא, הוּא מִמֵּילָא נִדּוֹן לְכָךְ, אֲבָל אֲנַחְנוּ… בְּיוֹדְעֵנוּ, שֶׁגַּם אָנוּ נִהְיָה מְזֻמָּנִים בְּבוֹא הַיּוֹם לַעֲמֹד לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּבְמַחְשָׁבָה זוֹ "נֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים, נִצְחִיִּים, אֲמִתִּיִּים, כֵּנִים, אֲמִתִּיִּים וִישָׁרִים"…
כִּי לָמַדְנוּ מֵהַתַּרְנְגוֹל אֶת סוֹד הַקָּרְבָּן!
רָז הַכַּפָּרוֹת!