שיעורים של התגלות
י"ז במרחשון תשפ"א
מעומק התשוקה לשאול תחתית, מהנמיכות הכי נמוכה, מהמקום שאינו נקרא בשם מקום כלל, מהבור שנפער במישור השיגרה, בתהומות של תמהון ותהיה, במאורות פתנים של ספקות ותעיה, מזוהמת הטומאה של חדלון הקדושה, מליצנות עכומי"ת של גייסות רבות, מגיהנום פעור באש תנורו, שם שם, בנקודת האפס והאין, כשרואים שאין שום דבר פתור, והכל נחרב ומקולקל, הרוס ונתוץ… משם מתרחשת הלידה העצמית של האדם, האור שכבר כבה, כשהוא מעיז להאיר מחדש, הוא מאיר באור נדיר, אור שאינו מוכר כלל וכלל, כשאדם עושה תשובה מתוך חינוך, הרגל ולימוד, סביר להניח שלא שב בתשובה באמת, ולא הבין את הלימוד, כי אין הלימוד של התשובה, אלא המעשה הפנימי שלו הוא הלימוד, לימוד הוא מלשון תירגול, ולהתרגל לחזור בתשובה אי אפשר, כי כששבים באמת כבר אין צורך לשוב, כי אם להתעלות, וגם עליה זו נקראת תשובה, כי איננו שבים אל המקום הנכון כי אם אל מה שנראה לנו כנכון, לכן האור שאחרי החושך – איננו האור המוכר לנו, שהוא תוצאה מהזיופים הקבועים שלנו, שאנו מעטרים אותם בתפאורה אורית, שאינה אלא חושך בלבוש אור, האור האמיתי הוא סבלן, מקומו ושעתו אחרי הכל, אחרי שהחרבת הכל, הרסת ונתצת כל דבר טוב, ואתה רואה שאין כלום, ממש הכל עלה באש, ואתה רוצה להוולד מחדש בעולמו של הקב"ה, ולא משנה באיזה גיל אתה, עליך לשמוח על האור שבוא יבוא, אור צדיקים ישמח, אור של אמת, אור של התפייסות בפעם המי יודע כמה, חיים שלמים הלכו לאיבוד כי לא ידעו להוולד מחדש, להיות חדשים לגמרי, לנקות הכל הכל, וזאת על ידי השמחה באלוקות, לדעת שהשם הוא אתך במקום שלך, במקום שאינו מקום, בהתגלות הכי חשוכה, אבל התגלות היא כן נקראת, כי אין פה כלום מלבד התגלות, השם מתגלה מכל דבר שיש בבריאה, כי לכך היא נועדה, אין לה שום מטרה אחרת, וכל אשר בה, הם שיעורי התגלויות של הקב"ה, וכשנופלים למקומות ומצבים שנראים רחוקים מהשם יתברך, וכתמי החטא בולטים מדאי, צריך לדעת שלשם נשלחת, לשוב משם אל השם יתברך, לקחת את המקום הארור הזה ולאוורר אותו באויר אור גילוי אור אלוקותו יתברך שמו.