{מתחבקים}

סוֹד הַחִבּוּק הָאֱלֹקִי, הַנִּפְלָא וְהַנָּעִים בחַג הַסֻּכּוֹת

"וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ו) – זֶה סֻכּוֹת, הַקִּרְבָה שֶׁלָּנוּ אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם בִּימֵי רָצוֹן אֵלּוּ, עוֹלָה רָמָה, כָּל אֲהַבְתָּנוּ הַיְּהוּדִית, נִבְחֶנֶת וְנִמְדֶּדֶת בִּימֵי חַג הָאָסִיף, בָּהֶם אָנוּ מְסֵבִים בְּצֵל סֻכָּה, בֵּית אַרְמוֹן רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

הוּא עוֹמֵד לְחַבֵּק אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ נִהְיֶה כֻּלָּנוּ אֶצְלוֹ.

חֶדֶר לֵידָה, חַיִּים חֲדָשִׁים בָּאִים לָעוֹלָם, הַכֹּל כֹּה סְטְרִילִי וּמֻגָּן, הַגּוּפִיף הַזַּעֲרוּרִי נִלְקָח בְּיָדַיִם אֻמָּנֻיּוֹת רַחֲמָנִיּוֹת, מְלֻפָּף בְּחִתּוּלֵי הֲגָנָה, אַל תִּגְּעוּ אִם אַתֶּם מְזֹהָמִים זֶה עֻבָּר חָדָשׁ… הַמַּכִּיר אֶת הָאֲוִירָה יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה הַזְּהִירוּת נִדְרֶשֶׁת.

יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ גָּרַם לְנִשְׁמָתֵנוּ לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ, אָנוּ כֹּה שַׁבְרִירִיִּים, בִּכְלָל לֹא אֶת מַה שֶּׁהָיִינוּ לִפְנֵי הַיּוֹם הַזֶּה, הַזְּהִירוּת נִדְרֶשֶׁת לְבַל יוּעַם זָהֳרֵנוּ הֶחָדָשׁ מֵהָאֲוִירִים הָאַרְסִיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל, אָנוּ מֻכְרָחִים הֲגָנָה וּשְׁמִירָה, שֶׁנּוּכַל לְהִוָּתֵר נְקִיִּים.

לְשֵׁם כָּךְ אָנוּ בָּאִים בְּצֵל סֻכָּה. לְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי, לִהְיוֹת שָׁם אִתּוֹ, כִּבְיָכוֹל, שֶׁתְּסַכֵּךְ עָלֵינוּ הַבְּחִינָה הָעִילָאִית וְהַגְּבוֹהָה שֶׁל בִּינָה אִימָּא עִלָּאָה, סוֹד הַתְּשׁוּבָה בְּשִׂיאָהּ הַמְזֻכָּךְ, לִהְיוֹת נְתוּנִים לְגַמְרֵי בְּיָדָיו הָאוֹהֲבוֹת שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּחִינָה זוֹ נִקְרֵאת 'חִבּוּק'.

הַחִבּוּק הָאֱלֹקִי גּוֹרֵם לָנוּ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ, לִרְצוֹת בְּמִצְווֹתָיו וּלְהִתְרַפֵּק בְּאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמִּאוּס שֶׁל הַחֹמֶר הָאֱנוֹשִׁי הַגַּס בִּפְרִישׁוּת מִתַּעֲנוּגִים, הוֹפֵךְ אֶת טִבְעוֹ לִמְשִׁיכָה בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת לָאֱלֹקוּת, סוֹד הַסֻּכָּה הַנִּלְחַשׁ לְיוֹדְעֵי בִּינָה.

יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, הֵם יָמִים שֶׁל 'שִׁמּוּר הַקְּדֻשָּׁה', אוֹתָן הֶאָרוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁנִּרְכְּשׁוּ בְּמַהֲלַךְ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, נֶאֱסָפוֹת לְתוֹךְ כֵּלִים שֶׁל אַהֲבָה וּרְצוֹן, לִהְיוֹת מְכֻנָּסוֹת בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה הָרִיאָלִיִּים, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִחְיוֹת אוֹתָם בְּמַהֲלַךְ הַמַּגָּעִים הָאֱנוֹשִׁיִּים עִם עוֹלָם הַצְּרָכִים שֶׁלָּנוּ.

כִּי כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ צוֹרְכִים אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, שֵׁינָה וְכוּ', רְגָשׁוֹת שׁוֹנִים שֶׁל קְרֹבָה וְכָבוֹד, כָּךְ נַפְשֵׁנוּ הָרוּחָנִית צוֹרֶכֶת דְּבֵקוּת בְּעָצְמַת בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים, הִיא גְּזוּרָה וַאֲצוּלָה מִמְּעוֹן שְׁחָקִים, הִיא שׁוֹאֶפֶת לְהַגִּיעַ לְשָׁם, לִהְיוֹת עֲדַיִן שַׁיֶּכֶת וּקְשׁוּרָה.

אֶת הַמָּזוֹן הָרוּחָנִי הַזֶּה, אָנוּ קוֹנִים בְּיָמִים שֶׁכָּאֵלּוּ, סְמוּכִים וְנִרְאִים לְאוֹרוֹת הָאֻשְׁפִּיזִין, עוֹמְסֵי עֲרָבָה וְנוֹטְלֵי מִינִים, הַכֹּל כֹּה סַסְגּוֹנִי וִירַקְרַק, וּבִנְקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל כָּל זֶה מְקֻפֶּלֶת אַהֲבָה עֲנָקִית שֶׁל ה' לְעַמּוֹ, וְהַהֵפֶךְ, אָז בָּא יְהוּדִי לִמְנוּחַת נַפְשׁוֹ, לַהֲבָנָה שֶׁבְּעֶצֶם הוּא קָשׁוּר עִם ה' תָּמִיד.

מַה קוֹרֶה בְּחִבּוּק? הַמִּתְ֬חַבֵּק מְמַזֵּג אֶת יֵשׁוּתוֹ בְּאַהֲבַת הַמְּחַבֵּק, הוּא נֶעְלָם אֵי שָׁם בְּמַעֲמַקֵּי זְרוֹעוֹתָיו וְלֹא רַק בַּמּוּבָן הַגַּשְׁמִי שֶׁל הָאַקְט, זֶה מוֹבִיל הַרְבֵּה יוֹתֵר פְּנִימָה, זֶה הַבִּטּוּל הַגָּמוּר בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ.

הִשְׁתַּחֲוָיָה וּכְרִיעָה, שֶׁחָוִּינוּ בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים, גַּם הֵם סוֹד בִּטּוּל, אַךְ הַחִבּוּק הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר, הוּא יָזוּם, כִּבְיָכוֹל, עַל יְדֵי שְׁנֵי צְדָדִים, אֲנַחְנוּ מִתְבַּטְּלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא כִּתְגוּבָה, מֵשִׁיב לָנוּ חִבּוּק, כִּבְיָכוֹל – שֶׁיִּתְבַּטֵּא בְּהֶמְשֵׁךְ הַקֶּשֶׁר, אַהֲבָה לָאֱלֹקוּת וּדְבֵקוּת לְמִצְווֹתָיו "בִּזְכוּת צֵאתִי מִבֵּיתִי הַחוּצָה וְדֶרֶךְ מִצְווֹתֶיךָ אָרוּצָה", כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רְגִילִים לוֹמַר בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה קֹדֶם הַכְּנִיסָה לַסֻּכָּה.

אֵין דּוֹמֶה חִבּוּק מְנֻמָּס שֶׁל שְׁנֵי יְדִידִים בְּדִימוּס, לַחִבּוּק שֶׁמְּחַבֶּקֶת הָאֵם אֶת תִּינוֹקָהּ הַנָּקִי רְגָעִים לְאַחַר שֶׁנִּמְסַר לָהּ עַל יְדֵי הַמְיַלֶּדֶת, אוֹ אָז הָעֻבָּר הַזֶּה שֶׁיָּנַק אֶת כָּל חִיּוּתוֹ מֵהָאֵם, מִתְגַּלֶּה לְפָנֶיהָ בְּשִׂיא זַכּוּתוֹ וּנְקִיּוּתוֹ, הוּא בָּטֵל אֵלֶיהָ וְשׁוֹכֵן בְּתוֹךְ יָדֶיהָ כְּאִלּוּ הָיָה שָׁם מְקוֹמוֹ הַטִּבְעִי מֵעוֹלָם.

הַחִבּוּק שֶׁל סֻכּוֹת הוּא חִבּוּק שֶׁמְּחַבְּקִים וָלָד חָדָשׁ שֶׁנּוֹלַד בָּעוֹלָם, הַמַּהוּת הַיְּהוּדִית שֶׁלָּנוּ אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָהּ זֵהָה לְזוֹ שֶׁהָיְתָה קוֹדֶמֶת לָהּ, אָנוּ נִהְיִּים חֲדָשִׁים, נְקִיִּים, זַכִּים, צַחִים וּמְחֻבָּקִים בְּיָדָיו הָאֱמוּנוֹת שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ.

רֶמֶז נִפְלָא יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁהַסִּכּוּךְ הוּא "מִפְּסֹלֶת גֹּרֶן וָיֶקֶב", מֵהַדַּרְגּוֹת הַנְּמוּכוֹת שֶׁל חַיֵּינוּ נֶאֱסָפִים רְסִיסֵי אוֹרָה זְנוּחִים, חֲלָקִים שְׁלֵמִים מֵחַיֵּינוּ, "הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ", שֶׁבְּעֵינֵינוּ נִדְמֶה שֶׁהָלְכוּ לְלֹא שׁוֹב, מִתְנַקְּזִים מֵחָדָשׁ לְרִכּוּז גָּבוֹהַּ שֶׁמֵּנִיעַ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם תַּמָּה וּנְקִיָּה, מִכָּל הַפְּסֹלֶת הַגְּדוֹלָה נִיצוֹר מַעֲרֶכֶת שֶׁל סִכּוּךְ עַל רֹאשֵׁנוּ, אוֹר נִשְׂגָּב שֶׁל גִּלּוּי אֱלֹקוּת.

הַבִּטּוּל שֶׁל סֻכּוֹת הוּא סוּג בִּטּוּל שׁוֹנֶה מִבִּטּוּל הַכְּרִיעָה, בְּעוֹד שָׁם בָּאָה הִתְאַפְּסוּת מִיִּרְאַת רוֹמְמוֹת שֶׁל עַבְדוּת, כָּאן בָּאָה הַשְׁלָמָה שֶׁל הִתְבַּטְּלוּת מֵאַהֲבָה, שְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת כְּהִלְכָתָם וְהַשְּׁלִישִׁית אֲפִלּוּ טֶפַח, יוֹצְרִים דִּמּוּי חִבּוּק כַּאֲשֶׁר הַטֶּפַח הִיא הַיָּד הָעוֹטֶפֶת בְּחִבָּה.

בְּאוֹתָם רִגְעֵי קֶסֶם, אָנוּ חָשִׁים אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל ה', כִּיחִידָה שֶׁמְּגוֹנֶנֶת וּמְסוֹכֶכֶת בְּאֶבְרָתָהּ עַל חַיֵּינוּ, אֵינֶנּוּ לְבַד, אָנוּ מְחֻבָּרִים לִמְקוֹר הָעָצְמָה. חַי הַחַיִּים וַאֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, כָּאן בָּא לְסִיּוּמוֹ פֶּרֶק שֶׁשְּׁמוֹ "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שִׁיר הַשִּׁירִים ו, ג), וּמַתְחִיל פֶּרֶק שֶׁל "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שָׁם ז, יא) – יֵשׁ לִי חֵשֶׁק אֵלָיו, נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ וַאֲנִי מְחֻתָּל בַּחֲתֻלַּת הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת.

הָבָה נְקַוֶּה שֶׁיָּמִים מְכוֹנָנִים אֵלּוּ יַטְמִיעוּ בְּנַפְשֵׁנוּ אֶת תּוֹבָנַת הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁלָּנוּ עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה עָמִיד גַּם בַּיָּמִים הָ'אֲפוּרִים' שֶׁיָּבוֹאוּ עָלֵינוּ לְטוֹבָה, אָמֵן.