תן עוצמה לילד שלך!
טבע העולם שהחזק מרגיש את עדיפות כוחו על החלש, גם אם התנהגותו כלפיו היא מעולה שבמעולות, אך תמיד יחוש בניחוח הכח, את התחושה הזאת היא יעביר לזולתו. כך נוכחים פעמים רבות לראות את האנשים המשפיעים, שאמורים להיות משכמם ומעלה, נפגעים מעט מגילוי העצמאות מתעקשת מעט של חניכיהם, בתת מודע שלהם היו רוצים לראות את המושפעים, כאז, חלשים ושבריריים, כדי שתחושת הכח תהדהד ותמשיך לפרנס את האגו.
אין הדבר הזה בא מרוע ח"ו, על פי הרוב הענין הזה נע על מעגל מאד נעלם ונסתר, וכמעט שאינו מורגש, הוא גם עטוף בתירוצי מניעים שונים לגמרי, ככל התכונות האנושיות המורכבות, האדם שאינו מובחן בנפשו בחדות, יכול שלא להיתקל במפלצת רדומה זו, כל ימי חייו.
כאשר המשפיע לוקה בכך, הוא בונה במו התנהגותו, חומה בצורה גבוהה ורמה, בינו לבין מושפעיו, הם ירגישו, ביום מן הימים, כי המשפיע – בעל הכוח הגדול – מחליש אותם ולא מעצים, מי שנותר לה קצת כוח, יקום ויברח לתדהמת המשפיע שלא יבין, כנראה, מה קרה לכל הטוב הגדול הזה.
בחינוך יש לניחוח הכח תפקיד הרסני ובונה כאחד. האבא מצטייר בעיני ילדו הקט, הנגמל והמתגבר כבעל הכח הגדול ביותר בעולם. תכונת ילד זו, החדיר הקב"ה בכל האנושות, שעל פי הרוב, כשהכל נורמאלי, ילד רואה באביו משהו מיוחד שאין באנשים אחרים. על הכח הזה הוא סומך, זה נותן לו יציבות ובטחון, שעמם הוא יכול לפרוח בחייו, ילד שהוריו החזקים, לפחות בעיניו, רפדו לו את עולם התוהו והחידה ביציבות בוטחת, הוא אדם יציב ורגוע, זה החלק הבונה שבכח.
אין אפשרות להעניק כח מזויף, הכח חייב להיות ממקום אמיתי, חזק ואמיץ ככח של ממש, כח מדביק כח, הילד מטמיע את תחושות הכח האנושי האמיץ בתכונותיו שלו, הוא נוהג כאביו, הוא יתרגל להיישיר מבט לחיים, לראות את היכולות ולא את הנפילות, הוא יהיה מסוגל לקבל על עצמו עשיה ולהעיז לפעול, מתוך אמונה שיש לו כח להצליח. זו מתנה טובה ועצומה שאבא יכול וחייב לתת לילדו.
כאן מגיע הגבול הדק בין 'להעניק כח', לבין 'להחליש על ידי כח', בשימת לב בהתנהגות של הורים רבים, אנחנו רואים את האבא היודע, המצליח, הכוחני והמושלם בעיני ילדו, ואף על פי כן, הילד הזה חווה את עצמו כרפוס וחלש מאין כמוהו, רק אבא יודע, אני לא מסוגל לכלום… למה זה? היכן היא ההטמעה המבורכת שדברנו עליה? איך לא הצליח האבא להעביר את גישת הכח הפנימי לילד המסכן? מסכן אמרנו, כי הוא הופך לכזה, כאשר לוקחים ממנו את עיקר החיים – הכח לפעול.
כאשר ההורה משדר לילד – אתה לא יכול, בוא ואראה לך איך עושים… הוא מקרין לו כח אומנם, אבל כח מסרס, לא כח מפעיל, הוא מעביר לו מסר, יש כאלו שיש להם כח – וזה אני, ויש כאלו שאין להם כח – כמו אתה! הדבר הזה נטמע היטב במדעיו, וככל שניחוח הכח הלא טוב חזק יותר, כך הטיפול שיצטרך הילד-הנער-הבוגר עמוק יותר, משום שההורה הזה השחית את כוחו של בנו.
על ההורה לדעת, ש'כח' אין הכונה הצלחה… הנער – נער הוא, הדברים שהוא יעשה ייעשו בהתחשב בנערותו וילדותו, הוא לא יכול להצליח, הוא לא יכול להיות מסודר, הוא לא יכול להיות עקבי, הוא לא יכול להיות מתמיד וכו', אלא אם כן הוא יתרגל להיות כזה, אם ההעצמה של הכח שלו, בתחילה מהשלב הראשוני, בהצלחה החלקית שלו, ביכולת היחסית שלו – הוא יתרגל לעשות דברים לבד, כי יבין שהוא טוב בזה, הוא לא ימתין שמישהו יעשה במקומו את הדברים, כמו שאבא היה תמיד אומר לו: עזוב, בוא תראה איך עושים…
התפקיד שעליו הפקדתם את פלוני מילדכם, נעשה לא כמו שרציתם, עיצרו רגע לפני ההתפרצות: אי אפשר לסמוך עליך! משום שאם אתם מקרינים לילד שאי אפשר לסמוך עליו, ולא רק בדיבור כי אם גם במבטים המאכזבים – אתם באמת לא תוכלו לסמוך עליהם יותר.
הגישה הנבונה היא, שכל ילד יכול – אם אך יתרגל לעשות דברים! לפני שהוא מתחיל להתרגל הוא חייב להאמין שניתן לפעול ולעשות דברים, לכך הוא זקוק אותך – אבא חזק! הוא צריך לשמוע פעמים רבות: אתה יכול, אתה יכול… אל תהיה גדול עליו, אל תנצל את הכח, הגיל והנסיון שלך להיות 'מעליו', להדגים לו כמה צריך להיות מוצלח ונכון.
לפעמים הילד מספר סיפור כלשהו, על קורות הימים, היסטוריה ותולדות הגדולים, הדברים אינם מדוייקים, לוקים בחסר בולט, כלי מפי כלי, עם תמימות ונאיביות של ילד תם הקולט דברים כפשוטם, ללא הבחנה בניואנסים, אל תבטלו את דבריו: מה אתה יודע… או: לא כך אלא כך… תנו לילד לשגות, אל תהיו צודקים תמיד, הוא גם זכאי ליהנות מתחושת הנצחון והידע, זה רק יעצים אותו.
רבי נחמן כותב בספר המידות: הבנים שוטים כשאביהם כעסן. אולי כדאי להקיש את הסעיף העקרוני הזה גם לענינינו, ובצדק ניתן לומר, הבנים חלשים כשאביהם חזק… שזהו פירוש די מדויק לכעסן, המבקר, והבלתי מקבל – תנו להם את הכח – הורים יקרים! יום יבוא, תזכו לראות, כמה חזקים הם יהיו.