כל מילה בתורה – חוק של חיים
יום שני, ל' סיון, א' דראש חודש תמוז תש"פ
התורה הקדושה לא מספרת סיפורים, נקודה. אם היה זה ספר הסטורי באיפיון שלו – ניחא. הוא תורה, תורה מלשון הוראה, גם אם הדברים באים בכתובים בצורת סיפור, המעשה הנלמד מהם, השיעור הרוחני שאנו לומדים מהם – הוא כל הסיפור. בזוהר הקדוש יש ביטויים חריפים ביותר, אודות מי שרואה בספר התורה – סיפורי המקרא וכו', הסיפור הוא אנחנו, רוצים אותנו בתוך העסק, אנו רואים כל פסוק ופסוק בתורה כמשהו שמלמד אותנו, יש דברים גלויים יותר ויש גלויים פחות, ויש נסתרים לגמרי, אבל גלילת הקלף של חמישה חומשי תורה צריכה להגלל בתוך נשמתנו הקדושה, שהיא עצם מעצמיה של התורה, הקוד היהודי הפנימי מקופל שם בהמון קיפולים, כל יום שעובר, ואנו מתייגעים להבין דברי תורה, להבין לא במשמעות של מפרשים והסברים, אלא להבין את החיבור שלנו לרבונו של עולם באמצעות התורה, הוא יום של תורה, הוא יום של אוצר, הימים שניתנו לנו בעולם הזה הם ימים של תורה, ימים של דבקות הבורא יתברך, אנו אכן בדיוק כמו התורה, בחיצוניות יש לנו סיפור, סיפור חיים כזה, הולכים מפה לשם, מתקוטטים עם זה – משלימים עם זה, עובדים, מתייגעים, עושים כסף, מתגלגלים מכאן לשם, כל זה סיפור. אבל האם החיים שלנו הוא סיפור? לא ולא, החיים שלנו, כמו התורה, הם שיעור נפלא להתקרבות מחודשת בכל פעם, בכל יום עבודה או התעסקות כלשהי עלינו למצוא את ה' במעגל החיים הפשוט שלנו, שם הוא נמצא ממש, כל מה שעובר עלינו – הם תיקוני הנפש נפלאים, שאין לנו בהם השגה וגם לא הבנה, המקסימום שאנו יכולים לעשות, זה ללמוד את זה, בצמוד לתורת אמת, תורה של הקב"ה, מקרא שכתוב… הוא מקרא שכותב, שנכתב, שישנו בכל יום ויום ובכל רגע ורגע בחיים שלנו. ברוך שנתן לנו תורת אמת.