נכתב על ידי א. ר.
עִנְיַן שַׁבָּת־קֹדֶשׁ
א.
בְּ'קַבָּלַת־שַׁבָּת' אָנוּ מְשׁוֹרְרִים: "לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה"; וְצָרִיךְ לְהָבִין, לָמָּה נָקַט פַּעֲמַיִם לְשׁוֹן הֲלִיכָה לְגַבֵּי שַׁבָּת־קֹדֶשׁ [לְכוּ וְנֵלְכָה], וַהֲרֵי כָּל מִלָּה מְדֻיֶּקֶת. וְנִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, כִּי הָרִאשׁוֹן 'לְכוּ', סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל הַנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית, וְהַבִּטּוּי הַשֵּׁנִי 'וְנֵלְכָה' – סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית, הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה. וְלָכֵן בְּשַׁבָּת אָנוּ מְעַנְּגִים אֶת הַנְּשָׁמָה בִּתְפִלּוֹת וְתוֹרָה, וְאֶת הַגּוּף בְּעִנּוּגֵי הַגּוּף, וְכָךְ אָנוּ מְשַׁלְּבִים בְּשַׁבָּת אֶת הָרוּחָנִיּוּת וְהַגַּשְׁמִיּוּת.
לְעֻמַּת זֹאת, הַנְּגִינָה וְהַשִּׁירִים הַנִּפְלָאִים שֶׁל שַׁבָּת, מְשַׂמְּחִים וּמְעַנְגִים גַּם אֶת הַגּוּף וְגַם אֶת הַנְּשָׁמָה. יְתֵרָה מִזֹּאת, הֲרֵי כָּל יְהוּדִי חַיָּב לְהַכִּיר בְּכָךְ, שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא מַתָּנָה וְהִיא שַׁיֶּכֶת לְכָל אֶחָד וְאַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, וְהִיא מְאַחֶדֶת אֶת הָעָם הַזֶּה, וְאֶת הַכֹּחוֹת שֶׁל כָּל יָחִיד.
שַׁבָּת הִיא מְקוֹר הַמְּנוּחָה לַגּוּף, וְהַנְּשָׁמָה מִתְעַלָּה בּוֹ גַּם כֵּן, בַּיּוֹם הַזֶּה לְכָל נְשָׁמָה יֵשׁ שָׂפָה מְיֻחֶדֶת מִשֶּׁלָּהּ עִם הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. כִּי הִיא הַמַּתָּנָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קִבֵּל מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (בֵּיצָה טז ע"א): "לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (שְׁמוֹת לא, יג): אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה! מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְ'שַׁבָּת' שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל לֵךְ – וְהוֹדִיעַ אוֹתָם'. וְכֻלָּנוּ שַׁיָּכִים לַנְּשָׁמוֹת שֶׁל פַּעַם בְּגִלְגּוּלִים קוֹדְמִים.
ב.
הַחִבּוּר אֶל הַשַּׁבָּת – בְּרָכָה, סְגֻלָּה וּרְפוּאָה
חָבֵר יָקָר! כֵּיוָן שֶׁכָּעֵת מְמַשְׁמֶשֶׁת הַשַּׁבָּת לָבוֹא, וְהַזְּמַן קָצָר, לֹא נַכְבִּיר בְּמִלִּים וָאֶזְעַק אֵלֶיךָ אֶת מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ: הֲרֵי עָמְדוּ רַגְלֵינוּ לְיַד הַר־סִינַי, וְזָעַקְנוּ 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע', לָכֵן אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתִּשְׁמַע לְרַחֲשֵׁי לְבָבִי, אֲנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ בְּאַהֲבָה: "הִתְחַבֵּר נָא אֶל הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה!".
אֵיךְ תַצְלִיחַ לְהִתְחַבֵּר? הַמַּחֲשָׁבָה הַפְּשׁוּטָה אוֹדוֹת מַעֲלָתָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא הַמָּקוֹר שֶׁל כָּל הַבְּרָכָה שֶׁלְּךָ, הֲרֵי אַתָּה יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהִנֵּה לְךָ בְּרָכָה אִישִׁית שֶׁהִתְבָּרַכְתָּ עַל יְדֵי הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, בְּאֹפֶן מְיֻחָד וְאִישִׁי, הֲיֵשׁ בְּרָכָה כָּזוֹ בָּעוֹלָם? אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים סְגֻלּוֹת בְּטוּחוֹת מְאֹד, וַהֲרֵי הַשַּׁבָּת הִיא סְגֻלַּת הַסְּגֻלּוֹת, הַדָּבָר הַיָּחִיד, שֶׁבֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהָבִיא אֶת הָאֹשֶׁר וְהַטּוֹב בְּכָל הָעִנְיָנִים.
הַשַּׁבָּת הִיא גַּם הַתְּרוּפָה הֲכִי מוֹעִילָה לְכָל מַכְאוֹבֵי הַחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (שַׁבָּת יא.): 'הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה אוֹמֵר שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעוֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא'; כְּלוֹמַר, הַשַּׁבָּת הִיא גַּם מְקוֹר הָרְפוּאָה לְכָל דָּבָר, לָכֵן גַּם אִם קָשֶׁה לְךָ – עֲשֵׂה בַּעֲבוּר הַבּוֹרֵא מְסִירוּת־נֶפֶשׁ וְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּךְ, וְהוּא יְּחַיֶּה אוֹתְךָ בְּכָל דָּבָר טוֹב, וְאִם תֵּדַע שֶׁהַיְשׁוּעָה שֶׁלְּךָ קְרוֹבָה לָבוֹא – הַכֹּל יִהְיֶה קַל יוֹתֵר, וְתִזְכֶּה לְשַׁבָּת נְעִימָה וּשְׂמֵחָה, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה אוֹתְךָ כֶּפֶל כִּפְלַיִם בְּכָל טוּב.