{פרשת בהר – שורש מצות שמיטה}

חידושי פרשת בהר בשפת הנשמה – תש"פ

 

ארץ ישראל – מקום האמונה והדבקות

כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם. עיקר מצות ישיבת ארץ ישראל, היא לידע שהיא של השם יתברך, שהוא נתן לכם את הארץ. כל העיסוק בחומר ובגשם צריך להיות מתוך ידיעה ברורה שאנו שליחים של הקב"ה להוריד את שכינתו למטה על ידי התבוננות בעולם, שהכל ממש של השם יתברך, וזהו סוד ארץ ישראל, מקום האמונה והדבקות, שיש מקום אחד בעולם שממנו יוצאת האמונה הקדושה, אשר עיני ה' אלקיך בה, סוד ההשגחה הפרטית.

שורש מצות שמיטה

כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. כאשר יודעים שכל העולם של השם יתברך, על ידי זה הארץ עצמה מתקדשת. שבת לה' – לשם ה', כמו שפירש רש"י, כי אנו מתהלכים על הארץ הלזו לשם ה' יתברך ולא לשם עצמנו, וזהו שורש מצות שמיטה, שאנו יודעים שהעולם הוא של הקב"ה. ובאמת אדם שבא לעולם, אינו זוכר את הענין הזה, כי העולם הוא העלם והסתר על אלוקות מצד טבעו, ולמען הבחירה והנסיון נעשה כן, אבל צוונו השם יתברך לקדש את החומר ואת הארציות.

הארץ מקבלת קדושה עצמית

ושבתה הארץ שבת לה'. כשיהודי מחדיר בעצמו מחשבת אמונה ודבקות, לא רק שהוא מתקדש וכל הנלוים אליו, ששומעים ממנו את הדרכת האמונה הלזו, אלא אף הארץ שהוא דורך עליה, שובתת לה', שמקבלת קדושה עצמית, וכל הזוכה להתהלך עליה – מקבל את האור הגדול של דבקות הבורא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות