{פרשת בראשית – הארות בפסוקי הקודש (1)}

רמזי פרשת בראשית

שבת בראשית תשע"ז

 

[א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. הִנֵּה תֵּבַת בְּרֵאשִׁי"ת, הִיא אוֹתִיּוֹת א' בְּתִשְׁרֵי, שֶׁאָז נִבְרָא הָאָדָם, שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה, וְנִמְצָא, שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכְּלָלִיּוּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם הִיא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְנִתַּן לוֹמַר בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּיוֹמָא דְּדִינָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אָז הוּא הַזְּמַן שֶׁל הִתְגַּלּוּת הַדִּינִים וְהַמְתָּקָתָם, וְעַל כֵּן הִתְלַבְּשָׁה הַבְּרִיאָה בְּשֵׁם אֱלֹקִי"ם, שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁל מִדַּת הַדִּין, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יב, טו): 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לְּהִתְקַיֵּם עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין'. וְעַל כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹמֵד מִכִּסֵּא דִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים (וַיִּקְרָא רַבָּה כט, ג), שֶׁזֶּהוּ סוֹד שִׁתּוּף מִדַּת הַדִּין וּמִדַּת הָרַחֲמִים בַּבְּרִיאָה. וְזֶהוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ – הַשָּׁמַיִם מוֹרִים עַל מִדַּת הָרַחֲמִים, וְהָאָרֶץ מוֹרָה עַל מִדַּת הַדִּין, וּשְׁנֵיהֶם רְמוּזִים בִּבְרֵאשִׁית – א' בְּתִשְׁרֵי.

[א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. הִנֵּה עִקַּר מַה שֶּׁאָנוּ לוֹמְדִים אֶת תּוֹרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בַּה' אֶחָד – לְהַכְנִיס בַּלֵּב אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ וְיֹשֶׁר הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל זֶה תָּלוּי בַּיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה וְהַמְזֻכֶּכֶת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּמַנְהִיגוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְעַל כֵּן רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, בָּא פָּסוּק זֶה כְּהַקְדָּמָה לְכָל לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה – בְּרֵאשִׁית, כְּהַקְדָּמָה וְהַתְחָלָה, עַל הַלּוֹמֵד לָדַעַת כִּי בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.

[א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. הִנֵּה שָׁמַיִם מְרַמְּזִים עַל הָאוֹר הָרוּחָנִי, וְהָאָרֶץ מְרַמֶּזֶת עַל הַחֹמֶר הַגַּשְׁמִי, וְכָל עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ הוּא לְקַשֵּׁר אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת אֶל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֶת הָרוּחָנִיּוּת אֶל הַגַּשְׁמִיּוּת, הַיְנוּ שֶׁגַּם בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים – יְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, וְגַם בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בְּעִנְיָנִים רוּחָנִיִּים לֹא יִשְׁכַּח מִלְּהַמְשִׁיךְ עַל גַּשְׁמִיּוּתוֹ אֶת הָרוּחָנִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן כב): 'צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַֹר הַגּוּף, לְהַרְאוֹת לוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָֹּגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶֹּגֶת, שֶׁהַגּוּף גַּם כֵּן יֵדַע מִזֹּאת הַהַשָֹּגָה, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נח, ז): "וּמִבְּשָֹרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" 'מִבְּשָֹרְךָ' דַּיְקָא, שֶׁלֹּא תַעֲלִים עֵינֶיךָ מִלְּרַחֵם עַל בְּשָֹרְךָ, הַיְנוּ בְּשַֹר גּוּפְךָ, כִּי צְרִיכִין לְרַחֵם מְאֹד עַל הַגּוּף לִרְאוֹת לְזַכְּכוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל הַהֶאָרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת. כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם הִיא רוֹאָה וּמַשֶֹּגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם, עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַֹר הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכֵּךְ הַגּוּף, עַד שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹאָה וּמַשֶֹּגֶת תָּמִיד'; עַד כָּאן. וּלְכָל זֶה זוֹכִים, עַל יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִים, שֶׁשְּׁנֵיהֶם, גַּם הַשָּׁמַיִם וְגַם הָאָרֶץ – מִמְּקוֹר קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּן, וְהֵם מוּנְהָגִים בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וְעַל כֵּן בְּרֵאשִׁית הַכֹּל – צָרִיךְ לָדַעַת, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ – כְּאֶחָד נוֹעָדוּ, וּמִמֵּילָא, לֹא שַׁיָּךְ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם כְּלָל, כִּי אִם לְקַשְׁרָם תָּמִיד בְּכָל מַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְכַנַּ"ל.

וְכָל זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם זוֹכֶה לְאֵיזוֹ הִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְאַחַר כָּךְ פּוֹנֶה אֶל עֲסָקָיו, מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְפַרְנָסָתוֹ אוֹ לְקִיּוּם חַיָּיו, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָבַר מִזְּמַן הִתְעוֹרְרוּתוֹ וְהִתְחַזְקוּתוֹ – הוּא יָכוֹל לָלֶכֶת שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ, כִּי הֲלֹא כָּעֵת הוּא הַזְּמַן שֶׁל עֲסָקָיו הַגַּשְׁמִיִּים, אֶלָּא יַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֵיךְ שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְגַם עַכְשָׁו, בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים – הֲרֵי שֶׁזּוֹ הָיְתָה תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, שֶׁיַּעֲסֹק בְּעִנְיְנֵי הַחַיִּים הַגַּשְׁמִיִּים וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת.

וְיַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת לַעֲבוֹד אֶת ה' אֶחָד, הָיְתָה כְּעֵין הַזְּרִיעָה בַּשָּׂדֶה, וְכָעֵת הוּא גִּדּוּל הַפֵּרוֹת, כִּי זֶה סִימָן אִם קִבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה – כְּשֶׁקַּבָּלַת הָעֹל מַשְׁפִּיעָה עָלָיו גַּם בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם בִּהְיוֹתוֹ מִסְתּוֹבֵב בַּחוּצוֹת.

[א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים. סוֹפֵי תֵּבוֹת אֱמֶ"ת. וְנִרְאֶה לְבָאֵר עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז, כִּי הִנֵּה אִיתָא בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ח, ה): שֶׁבְּעֵת בְּרִיאַת הָאָדָם – הָאֱמֶת אָמְרָה אַל יִבָּרֵא שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים וְכוּ'. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ הַדָא הוּא דִכְתִיב (דָּנִיֵּאל ח): "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אָרְצָה". וְעַל כֵּן מְרֻמָּז בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל רֹאשׁ דְּבָרוֹ – בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים – סוֹפֵי תֵּבוֹת אֱמֶת. כִּי לֹא יַשְׁלִיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת חוֹתָמָא דְּמַלְכָּא שֶׁהִיא הָאֱמֶת, אֶלָּא רַק אֱמֶת כָּזֹאת הַמַּרְחֶקֶת אֶת הַבְּרִיּוֹת מִלִּרְאוֹת אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, כִּי אֱמֶת כָּזֹאת אֵינָהּ הָאֱמֶת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁהָאֱמֶת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הִיא אֱמֶת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי מֵהָאֱמֶת שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים מג, ג): "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי", כִּי הָאֱמֶת שֶׁלִּי,, הָאֱנוֹשִׁית וְהַמְשֻׁחֶדֶת – יְכוֹלָה לְהַטְעוֹת אוֹתִי, וְכֵן (שָׁם פו, יא): "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתְּךָ וְגוֹ', כִּי אֱמֶת שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם אֵינָהּ הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית. וְעַל כֵּן בַּבְּרִיאָה מִסְתַּתֶּרֶת הָאֱמֶת הָאֱלֹקִית בְּרֶמֶז סוֹפֵי תֵּבוֹת, לְהוֹרוֹת, שֶׁאַף שֶׁהִשְׁלִיךְ אֱמֶת אָרְצָה, לֹא הִשְׁלִיךְ אֶלָּא אֱמֶת שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אֲבָל אֱמֶת ה' לְעוֹלָם כֵּן הִשְׁתַּתְּפָה וְיָסְדָה אֶרֶץ עַל מְכוֹנָהּ. וְזֶהוּ מְרֻמָּז בְּסוֹף דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מַה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְּסַיָיה שֶׁלְּךָ תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים פה, יב): "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח". וְזֶהוּ כַּנַּ"ל, כִּי הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית צוֹמַחַת מִן הָאָרֶץ, שֶׁאִם יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁמּוּנָחִים בְּתַכְלִית הָאַרְצִיּוּת וּמִשָּׁם מוֹשְׁכִים אֶת עַצְמָם אֶל הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ – בִּשְׁבִיל זֶה הָיְתָה כָּל מַטְּרַת הַבְּרִיאָה, וְלָזֶה מַסְכֶּמֶת הָאֱמֶת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּמִזֶּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וְלָדַעַת, שֶׁאַף בַּזְּמַן שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת רָאוּי לְרַחֲקוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, אֵין לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא עָלָיו לָדַעַת כִּי לְפִי הָאֱמֶת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל בְּרִיָּה, וְאֶת הָאֱמֶת שֶׁאוֹמֶרֶת אַחֶרֶת – הִשְׁלִיךְ אָרְצָה.

[א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. הִנֵּה בְּהִתְבּוֹנְנוּת בְּפָסוּק זֶה, עוֹלֶה, כִּי זֹאת הִיא הַהַקְדָּמָה אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הִיא תְּחִלַּת הַדִּבּוּר הָאֱלֹקִי אֶל הָאָדָם, שֶׁיֵּדַע, עוֹד לִפְנֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ כָּל חֹק וְכָל מִצְוָה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, וְכָל בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ הִיא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲשֶׁר מֵאָז עוֹמֵד וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא, וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁיֵּשׁ לָזֶה כַּוָּנָה מְדֻיֶּקֶת, וְהִיא שֶׁיְּקַיְּמוּ בְּנֵי הָאָדָם הַתַּחְתּוֹנִים אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן הַפָּסוּק הַזֶּה – תּוֹרָה שְׁלֵמָה הִיא, כִּי בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁמְּקַיְּמִים – מְכַוְּנִים לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת כַּוָּנַת הַיּוֹצֵר בְּמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, וּמִמֵּילָא לֹא קָשָׁה קֻשְׁיַת ר' יִצְחָק שֶׁבִּתְחִלַּת רַשִׁ"י, כִּי הַפָּסוּק הַזֶּה – מִצְוָה שְׁלֵמָה הִיא, מִצְוַת הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

[ב] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. הִנֵּה מַעֲשֶׂה בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הוּא סוֹד עָצוּם מִסּוֹדוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא גִּלָּה לָנוּ יוֹצֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת אֶלָּא אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְרַב הַנִּסְתָּר עַל הַגָּלוּי, כִּי לְפִי דִּבְרֵי רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ, אֵין הַפְּשָׁט שֶׁבַּתְּחִלָּה בָּרָא ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הָיְתָה הָאָרֶץ תֹהוּ וָבֹהוּ.

וְעָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן, מַה הִיא הַהוֹרָאָה בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִיא מִלְּשׁוֹן הוֹרָאָה, כִּי כָּל תֵּבָה וְתֵבָה שֶׁנִּכְתְּבָה בְּתוֹרַת אֱמֶת הִיא לְמַעַן לְהוֹרוֹת לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בּוֹרֵא הָעוֹלָם. וְאֶת הַהוֹרָאָה הַזֹּאת – לִלְמֹד אָנוּ צְרִיכִים.

וְעַל כֵּן מֻכְרָח לִהְיוֹת שֶׁהַפָּסוּק בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים, הִיא הוֹרָאָה לְמַעֲשֶׂה, וְלֹא רַק סִפּוּר דְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה הוּא סִפּוּרֵי דְּבָרִים – יְקַבֵּל עֹנֶשׁ עַל זֶה, וְעַל כֵּן נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּדִבְרֵי הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּסוֹד "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת", וּכְפִי שֶׁדָּרְשׁוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אֲשֶׁר בְּרֵאשִׁית' בָּרָא' אֱלֹקִים' – סוֹפֵי תֵּבוֹת אֱמֶת.

וְהָאֱמֶת הַזֹּאת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִמְצֵאת חֲבוּיָה בְּלֶב כָּל אִישׁ מַאֲמִין בַּתּוֹרָה, וְחוֹרֶשֶׁת תְּלָמִים שֶׁל קְדֻשָּׁה בְּיַד שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה וּמְכַבְּדֶיהָ, וּלְכָל אִישׁ יְהוּדִי יֵשׁ חֵלֶק בַּתּוֹרָה, עַל כֵּן הָבָה וְנַחְשׁׂב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַהִי פְּנִימִיּוּת הָעֲבוֹדָה לְאוֹר דִּבְרֵי הַפְּסוּקִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ.

וְהִנֵּה הָאָדָם נִשְׁלָךְ לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, שֶׁהוּא מָלֵא חָמְרִיּוּת לְאֵין שִׁעוּר, וְזֶה כָּל עִקַּר הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁמַּה שֶּׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו הַגַּשְׁמִיּוֹת הִיא הָאֱמֶת, וְשׁוֹגֶה בְּמַחְשֶׁבֶת הַטִּבְעִיּוּת, אַף שֶׁמֵּבִין שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לָזֶה, עֹמֶק דְעֹמֶק שֶׁל רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְּחַיֶּה וְהַמְהַוֶּה וְהַמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, אַךְ בְּפַשְׁטוּת אֵין הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת תְּקוּעָה בְּלִבּוֹ כָּרָאוּי, וְלֹא רַק שֶׁמִּתְעַלֵּם מִמֶּנָּה, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ'. וְכָל זֶה עָשָׂה בַּעַל הָרַחֲמִים בְּעַצְמוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְמַעַן הַבְּחִירָה הַנִּסָּיוֹן, שֶׁאָדָם יִתְגַּבֵּר לְחַפֵּשׂ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַבְּרִיאָה, כִּי דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁעַל פְּנֵי תְהוֹם, נוֹצְרוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים וְהַגַּשְׁמִיִּים, שֶׁהֵם קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, כִּי בְּכָל גַּשְׁמִיּוּת יֵשׁ רוּחָנִיּוּת, וְהָרוּחָנִיּוּת מְחַיָּה אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם כְּלָל, וְעַל כֵּן גַּם כְּשֶׁאָדָם נִמְצָא בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַגַּשְׁמִיּוּת – יָכוֹל לִמְצֹא אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וְעַל כֵּן תְּחִלַּת דְּבַר ה' אֵלֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה מַעֲשֶׂה הַבְּרִיאָה, כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתָנוּ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִכְבֹּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּבִישַׁת אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים, שֶׁזֶּה סוֹד כְּבִישַׁת עוֹלָם הַחֹמֶר תַּחַת יַד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם וּמַצָּב אֵצֶל יְהוּדִי, בּוֹ הוּא לֹא יִהְיֶה מְסֻגָּל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ – בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת.

עַל כֵּן פָּתְחָה הַתּוֹרָה דַּוְקָא בְּעִנְיַן בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים, כִּי בְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, יֵשׁ מַצָּבִים שֶׁאָדָם יָכוֹל לִפּוֹל לְמַצָּב כָּזֶה, שֶׁנִּדְמֶה בְּעֵינָיו, כִּי קָשֶׁה לוֹ לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הֵן מֵחֲמַת הִתְגָּרוּת הַבַּעַל דָּבָר, הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר, וְהֵן מֵחֲמַת שְׁאָרֵי מְנִיעוֹת שֶׁאוֹרְבוֹת עַל פִּתְחֵי הָאִישׁ הַכָּשֵׁר כְּדֵי לְהַגְבִּיר הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, אֲבָל כְּשֶׁאָדָם יַחְקֹק בְּדַעְתּוֹ כִּי אֵין עוֹלָם כְּלָל, אֶלָּא הַכֹּל אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הַמְסַבֵּב אוֹתוֹ, וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּכָל רֶגַע אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, הֲרֵי שֶׁיִּתְפָּרְדוּ מִמֶּנּוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן, וְאֵין יְכֹלֶת לְשׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב מִלְּהַסְתִּיר מִמֶּנּוּ אֶת הָאוֹר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַה שָּׁוֶה כָּל הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ לְמוּל רֶגַע אֶחָד שֶׁל דְּבֵקוּת אֲמִתִּית בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

[ג] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים. לְפִי דַּעַת רַשִׁ"י, שְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים יֵשׁ לָהֶם הֶמְשֵׁךְ אֶחָד, וּלְפִי זֶה, לֹא סִפְּרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶת עֶצֶם הַבְּרִיאָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהָוֵי כְּעֵין תַּנָּא הֵיכָא קָאֵי דְּקָתָנֵי, וּמַתְחִילִים מִן הָאֶמְצַע, כְּלוֹמַר, זֶה בָּרוּר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וְכָעֵת אֲסַפֵּר לְךָ רַק מַה הָיָה לִפְנֵי בְּרִיאַת הָאוֹר.

וְהָעִנְיָן, כִּי בֶּאֱמֶת עַל עֶצֶם הַגִּלּוּי שֶׁהַבְּרִיאָה נִבְרְאָה עַל יְדֵי בּוֹרֵא, הוּא מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא, דְּלֹא אִצְטְרִיךְ כְּלָל לְמִפְרָט, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל בְּקָדְקָדוֹ – יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַבְּרִיאָה לִהְיוֹת לְלֹא בּוֹרֵא, וְכָךְ הוֹרָאָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁאֵין לַחְקֹר מַה לְּפָנִים, אֶלָּא לְהַתְחִיל מֵעֶצֶם הַיְּדִיעָה הַפְּשׁוּטָה עַל אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא לַבְּרִיאָה, וּמַה שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה נִסְיוֹנוֹת, וְקַיָּמִים אֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת וְכוּ', זֶה מִסִּתְרֵי נִפְלָאוֹת הַבְּחִירָה שֶׁל בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנָּתַן מָקוֹם לִטְעוֹת כְּדֵי לְהַרְבּוֹת הַשָּׂכָר לְמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּתֶּה, וּנְקֻדַּת הַבְּרִיאָה מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל רֶגַע, וּכְמוֹ כֵּן נְקֻדַּת הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ, שֶׁהִיא נְקֻדַּת הַנִּסָּיוֹן עַל אֱמוּנָה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּתְחַזֵּק תָּמִיד וְאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעַת מֵאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע, לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, הַמְּחַיֶּה, הַמְּקַיֵּם וְהַמְּהַוֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם: 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, כָּאָמוּר, לְעוֹשֶׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים'. כִּי מִן הַפָּסוּק הַזֶּה, הַמְּגַלֶּה אֶת בְּרִיאַת הָאוֹר, וְאֵינוֹ מַקְדִּים לְחַדֵּשׁ אֶת מְצִיאוּת הַבְּרִיאָה, הוּא רְאָיָה, שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה בָּטוּחַ וּבָרוּר לְכָל בַּר דַּעַת, וְזֶה שֶׁעֵינֵינוּ רוֹאוֹת שֶׁיֵּשׁ נִסָּיוֹן עַל זֶה, אֵין זֶה כִּי אִם הַחֹשֶׁךְ וְהַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ שֶׁיֵּשׁ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע בְּכָל יְמֵי עוֹלָם.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות