{פרשת בראשית – וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ}

עץ הדעת טוב ורע, החטא של המודעות המעורבבת

פרשת בראשית תשפ"ב

הַיְּדִיעָה אוֹדוֹת הָרַע עֲלוּלָה לְחַבֵּר אֶת הָאָדָם אֶל הָרַע, בִּקְרִיאָה שִׁטְחִית שֶׁל הַפָּסוּק, רוֹאִים רַק אֶת הַצִּוּוּי שֶׁל ה' לֹא לֶאֱכֹל מִן הָעֵץ הַהוּא, עֵץ שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאוֹכְלִים אֶת פִּרְיוֹ, יוֹדְעִים טוֹב וְרַע. מַה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל זֶה לְגַבֵּנוּ, לְגַבֵּי הַחִנּוּךְ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה רוֹצָה לְחַנֵּךְ אֶת כָּל בְּנֵי הַמִּקְרָא עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, הוּא חֵטְא פִּלְאִי בְּיוֹתֵר, הֲלוֹא עוֹמֵד אָדָם בְּשִׂיא בְּהִירוּתוֹ וּמֵבִין הֲכִי שֶׁאֶפְשָׁר בַּיְקוּם, אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁלּוֹ, מֵאַיִן הוּא בָּא, מִי בְּרָאוֹ, וְלִפְנֵי מִי הוּא עוֹמֵד, וְהִנֵּה נָחָשׁ מְפַתֶּה חִיצוֹנִי, מֵסִית אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֵפֶךְ, הַאִם כֹּחוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ יוֹתֵר גָּדוֹל מֵהַכֹּחַ שֶׁל הַמּוּדָעוּת הַפְּנִימִית הַבְּהִירָה כָּל כָּךְ?

יְדִיעַת הַטּוֹב וְהָרָע, יְכוֹלָה גַּם לִהְיוֹת כּוֹתֶרֶת לְמַשָּׂא וּמַתָּן הַפְּנִימִי שֶׁל כָּל אָדָם מוּל הַטּוֹב וְהָרַע, כַּאֲשֶׁר הָרַע הוּא אֶפְשָׁרוּת, הֲרֵי שֶׁאֵין לַטּוֹב, לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ בָּרוּר לְמַדַּי, יְכֹלֶת לִשְׁלוֹט בַּזִּירָה הַזּוֹ. לִפְנֵי הַחֵטְא, הָיְתָה הַיְּדִיעָה אוֹדוֹת הַטּוֹב הַגָּמוּר, שֶׁהוּא טוֹב בְּעֶצֶם וְלֹא טוֹב בְּיַחַס, אֵין רַע, אֶלָּא רַק טוֹב גָּמוּר, הָרַע 'נוֹצָר' מֵחַמָּתוֹ שֶׁל הַחֵטְא.

גַּם בַּחַיִּים שֶׁלָּנוּ, הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִּקְּשׁוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים, כְּלוֹמַר, הַיְּסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁל אָדָם הַיּוֹנֵק אֱלֹקוּת מִתּוֹכְכֵי חִיּוּתוֹ הַפְּשׁוּטָה, הוֹדֵף כָּל חֲקִירָה אוֹדוֹת רַע אֶפְשָׁרִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין צֹרֶךְ בּוֹ. הַהַמְשָׁכוֹת שֶׁל בְּנֵי תֵּבֵל אֶל הָרַע, אֵינָהּ מֵחֲמַת שֶׁהֵם רָעִים, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם קִלְקְלוּ אֶת הַבְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנִית שֶׁלָּהֶם הַמְגֻלֶּמֶת בְמִלִּים "הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר", כַּאֲשֶׁר הַיְשָׁרוֹת הַזּוֹ מתעקמת, הָאָדָם כְּבָר 'צָרִיךְ' אֶת הָרַע, הֵן זֶה שֶׁפּוֹרֵשׂ מִן הָרַע, צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ רֹעַ כְּדֵי שֶׁזֶּה הָאַחֲרוֹן יְהַוֶּה תַּמְרוּר אַזְהָרָה בִּשְׁבִילוֹ, וְאֵלּוּ שֶּׁשְּׁקוּעִים בּוֹ, בְּוַדַּאי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהוּא צֹרֶךְ חִיּוּנִי מַמָּשׁ.

הָעֹנֶשׁ הֶחָמוּר עַל הָאֲכִילָה הַזּוֹ, הוּא עֹנֶשׁ עַל הַעֲנָקַת לֶגִיטִימַצְיָה לָרֹעַ, כַּאֲשֶׁר אָדָם הָרִאשׁוֹן אָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, הוּא נִדְבַּק בְּרֹעַ גַּם, כִּי אִם בְּדַעַת יֵשׁ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת, לֹא יִמָּלֵט שֶׁהַחֵלֶק שֶׁל הָרַע מְשַׁכְנֵעַ גַּם כֵּן לְעִתִּים, מִשּׁוּם מַה נִדְמֶה לְאָדָם שֶׁהוּא בּוֹחֵר רַק בְּטוֹב, אֲבָל לֹא הִיא, הַתּוֹדָעָה מְלֵאָה גַּם בִּדְבָרִים לֹא נְכוֹנִים וְלֹא מְדֻיָּקִים. זֶהוּ לֹא עֹנֶשׁ מָוֶת, זוֹ תּוֹצָאָה יְשִׁירָה שֶׁל הַחֵטְא, הַחַטָּאת הַחַיִּים, הֶפְסֵדָם וּפִסְפּוּס הַהִזְדַּמְּנוּת לִחְיוֹת אוֹתָם נָכוֹן.

גַּן הָעֵדֶן בּוֹ הָיָה שָׁרוּי אָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא, הוּא גַּנּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, בַּאֲשֶׁר הוּא, הוּא נוֹלָד עִם תְּמִימוּת וּפַשְׁטוּת, הוּא הַיֶּלֶד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ לְלֹא לְבוּשׁ, הוּא זֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַטְעוֹת אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁצְּרָכָיו פְּשׁוּטִים וַאֲמִתִּיִּים, אַךְ כַּאֲשֶׁר נוֹגֵס הוּא בְּמַעֲדָן הַחֵטְא, וְחוֹזֵר עַל הַטָּעוּת הָאֲיֻּמָה הַזּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מְשַׁלְּמִים בְּחַיֵּיהֶם כָּל בְּנֵי עוֹלָם, הוּא חוֹוֶה שׁוּב אֶת הַקִּלְקוּל הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּלוֹמַר, כֻּלָּנוּ חָטָאנוּ עִמּוֹ בְּיַחַד, וּמִכָּאן אָנוּ עוֹלִים לִשְׁלַב אַחֵר.

אֵין אֶפְשָׁרוּת לְקַלְקֵל לְה' אֶת עוֹלָמוֹ, וְאֵין אָנוּ מְבִינִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁכָּתוּב לְפָנֵינוּ, אֲבָל צָרִיךְ לְהָבִין, שֶׁגַּם לְאַחַר הַחֵטְא, יֵשׁ אֶת הַתֶּדֶר שֶׁלִּפְנֵי הַחֵטְא, שֶׁעוֹדֶנּוּ קַיָּם, וּמְקַבֵּל אוֹתוֹ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה, הַמַּתָּנָה הַזּוֹ לֹא נֶאֱבֶדֶת לַמְרוֹת הַחֵטְא, הִיא עֲדַיִן שְׁמוּרָה הֵיכָן שֶׁהוּא בְּתוֹכְכֵי נִבְכֵי הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, הָאֹבֶדֶת וְהַמְחַפֶּשֶׂת אֶת עַצְמָהּ, בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל ה' עֲדַיִן נִבְרָאִים בְּרוּאִים שֶׁמְּקַבְּלִים הִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת נְקִיִּים וּתְמִימֵי דַּעַת עִם הָאֱלֹהוּת, וְאָז מִתְרַחֵשׁ בְּמִילְיָארְדֵי עותקים הַחֵטְא וְעוֹנְשׁוֹ, הַחֵטְא וּמְרִירוּתוֹ, הַחֵטְא וְאַכְזָבָתוֹ…

הַתִּקּוּן הָאֲמִתִּי לְכָךְ הוּא, לְהָבִין אֶת הַתַּהֲלִיךְ לְעָמְקוֹ, בַּהֲבָנָה אִישִׁית וּפְרָטִית, שֶׁהֲלֹא לְכָל יְצִיר נוֹצָר מַסְלוּל מִשֶּׁלּוֹ, חֵטְא וְתִקּוּן מִשֶּׁלּוֹ, מִי שֶׁשְּׂפָתָיו דּוֹבְבוֹת תְּפִלּוֹת לַה', וְהוּא חָשׁ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁהַשֵּׁם עוֹנֶה לוֹ בְּלִבּוֹ פְּנִימָה וּבִמְצִיאוּת חַיָּיו, הוּא אָמוּר לְהִתְחַנֵּן לַה' שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ אֶת הַמַּסְלוּל בּוֹ יִדְרֹךְ וְיִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הַתִּקּוּן. אֲבָל רֵאשִׁית כָּל, עַל הָאָדָם לְהָבִין, הֵיטֵב לְהָבִין, לָעֹמֶק לְהָבִין, הֵיכָן נְקֻדַּת הַתְּמִימוּת שֶׁלּוֹ, וּבְאֵיזֶה צִיר זְמַן הִיא הוּפְרָה, וּמַה הַסִּבּוֹת שֶׁגָּרְמוּ לַהֲפָרַת הָאִזּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּאַחֵד כֹּחַ חִיּוּנִי וְכֹחַ אֱלוֹקִי כְּאֶחָד.

כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְבּוֹנֵן בְחַיָּיו מִתּוֹךְ נְקֻדַּת רְאוּת שֶׁל פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, הוּא מֵבִין הֵיטֵב שֶׁסִּפּוּרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ, הוּא מַתְחִיל לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְתַקֵּן אֶת זֶה, הוּא מֵבִין שֶׁיַּעַד חַיָּיו הוּא לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר נְקֻדָּה זוֹ עַצְמָהּ, לְהָשִׁיב אֶת הַתְּמִימוּת הָרִאשׁוֹנִית שֶׁל "הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר", מִתּוֹךְ נְקֻדַּת הַנָּחָה שֶׁאִם זֶהוּ הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲזַי בָּרוּר שֶׁזֶּה גַּם אֶפְשָׁרִי לְיִשּׂוּם, עַל יְדֵי הֲלִיכָה וּנְהִיָּה אַחַר רְצוֹן ה' שֶׁהִתְגַּלָּה לַבְּרוּאִים בְּמַעֲמַד הַר סִינַי.

שִׂימוּ לֵב, לָדַעַת טוֹב וְרַע, הוּא לֹא לָדַעַת 'לְהַבְדִּיל' בֵּין הַטּוֹב לָרַע, אֶלָּא זוֹ הִיא מוֹדָעוֹת מעורבבת מִטּוֹב וְרַע, שֶׁהֲרֵי כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הוּא לְעַמְעֵם אֶת הַבְּהִירוּת הָאֱלוֹקִית הַנּוֹכַחַת וְהַנִּצֶּבֶת, וּלְמַקֵּד אֶת תְּשׂוּמֶת הַלֵּב לְמַאֲוַיֵּי הַלֵּב שֶׁשּׁוֹכֵחַ מֵהַנּוֹכְחוּת הָעֶלְיוֹנָה, כִּבְיָכוֹל, וְאָז הוּא יוֹצֵר מִין מוּדָעוּת חֲדָשָׁה, דַּעַת דִקְלִיפָּה, דַּעַת טוֹב וְרַע. אֲבָל אָסוּר לִשְׁכֹּחַ, כִּי הַטּוֹב הוּא טוֹב בְּעֶצֶם וְלֹא טוֹב בְּיַחַס.