התשובה לכל התהיות
פרשת בראשית תשפ"א
והארץ היתה תוהו ובוהו.
תוהו ובוהו, זהו התדר שרואה ארץ ולא ממש מבין מה שהוא רואה, הרי תוהו ובוהו אינם בריאה, הם תיאור מצב, מהו הסדר שלא היה מעולם, שכעת הופר איכשהו, אין אנו דורשים אותם כעת אלא מול עצמנו, המשתאים מול הארץ שאינה מכרזת על בוראה, וממתינה לנו שנעשה זאת בתקופת חיים שלמים, התוהו ובוהו מעידים על עצמם שהיה צריך להיות פה סדר, כי הרי מי קובע להבין מהו תוהו ובוהו כשם עצם? הפסוק מורה לנו דרך לימי התוהו והבוהו שלנו, החלל הפנוי הבלתי משיג, קיים ממש ברגעים של חיים רבים, אין לנו אפשרות אחרת לראות את הדבר הזה אלא בנו, ורוח אלקים מרחפת על פני המים, זו התשובה לתהיות העולמיות והקיומיות, כאשר המים שהם המקום הבלתי מושג של היקום, בתהומות המים העמוקים, בחלקו הגדול של העולם, המים הם ימים אימתניים נטולי משיגים, גלים ומשברים אדירים מביעים את ההעלמות המכוונת של אשר לו הים והוא עשהו, ועל פני המים מרחפת רוח אלוקים, הממציא את כל המציאות הזו, ועושה סדר מנטלי ומחשבתי בתוהו ובבוהו של אמונה מתגמגמת, הוא יוצר מאמיני אמת הזועקים את שמו על כל אבן מזדמנת. וכך אמרו צדיקי חסידות בוהו – בו הוא, הוא נמצא שם בההעלם הגדול הזה, בטמירות הכי נחבאת אל כליה, אין מקום פנוי מהא'ל יתברך, החלל הפנוי הוא צועק שהוא לא כפשוטו וגם אומר שאלו שסוברים שהוא כפשוטו בהכרח אומרים זאת בעת ובעונה שהם מעידים בעצם הדיבור על יוצר החלל – שהוא שלא כפשוטו, כי אין חלל באלוקות שלימה, ואין עולם נברא יכול לסלק אותו כלל.