הִרְהוּרִים לְפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית
מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ נִשְׂגָּב, מַרְעִיד וּמַרְטִיט, בְּלִמּוּד פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית – הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרַת הַשֵּׁם.
בָּהּ אָנוּ פּוֹגְשִׁים בְּסִפּוּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא, שֶׁמְּסַפֵּר לָנוּ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עַל הַבְּרִיאָה הַזֹּאת.
מַה שֶּׁמַּדְהִים בָּזֶה הוּא, שֶׁאֶת הַפְּסוּקִים הַנִּשְׂגָּבִים הַלָּלוּ אָנוּ לוֹמְדִים בְּכַמָּה רָמוֹת, הָחֵל כְּדַרְדַּקֵּי פְּעוּטוֹן, מַמְשִׁיכִים לִלְקוֹת עֲלֵיהֶם מֵהַמְּלַמֵּד בַּחֵידֶר, מְעַיְּנִים בָּהֶם בְּבַחֲרוּתֵנוּ, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְגִיל בּוֹ אָנוּ זוֹקְפִים עֵינַיִם קָמוֹת לְמוּל הֶהָדָר הַנּוֹרָא, הַמּוֹתִירֵנוּ כְּלֹא מְבִינִים כְּלוּם. בִּבְחִינַת 'תַּכְלִית הַיְּדִיעָה – שֶׁלֹּא נֵדַע'.
פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית! – "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ"! (תְּהִלִּים קיא, ו)
נִיחוֹחַ מְיֻחָד לָהּ לְפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, מִתְלַוָּה אֵלֶיהָ אֲוִירָה שֶׁל הַתְחָלָה, שֶׁל הֵעָרְכוּת מֵחָדָשׁ, שֶׁל פְּתִיחַת עוֹנָה נוֹסֶפֶת שֶׁתַּחֲבֹר לְעוֹנוֹת אֲחֵרוֹת בְּיוֹמָן חַיֵּינוּ.
זְמַן הַקְּרִיאָה מַתְאִים גַּם הוּא מְאֹד אַחַר הַנִּקָּיוֹן הַכְּלָלִי שֶׁל יְמֵי ו: רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים, אַרְבָּעַת יְמֵי הַהֲכָנָה, שָׁבוּעַ שֶׁל סֻכּוֹת וְרִקּוּדִים שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וְהִנֵּה: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים. גִּלּוּי יְסוֹד אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל!
אַחֲרֵי הַהִתְכַּבְּסוּת הַיְסוֹדִית שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁהֻכְתְּמָה, הֻכְשַׁר הָרֶקַע לְבוֹאָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְהַהֲבָנָה כִּי יְצִירָה זוֹ הִיא יְצִירָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנּוֹרָא אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם 'בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ'.
לִפְעָמִים בָּא לִי לִהְיוֹת כְּמוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן.
לְהַרְגִּישׁ לְבַד, לְבַד, לְבַד בְּתוֹךְ עוֹלָם שָׁלֵם, אֲשֶׁר כָּל רֶגֶב בּוֹ זוֹעֵק עַל מְצִיאוּת יוֹצְרוֹ.
אָמְנָם קַיָּם מֵסִיתָן נִבְזֶה – נָחָשׁ מְפַתֶּה, אֲבָל זֶה מַשֶּׁהוּ חִיצוֹנִי, הָזוּי מְעַט, רַכְלָן מְכֹעָר וּמַגְעִיל… אֲבָל הוּא מַזִּיק רַק כַּאֲשֶׁר הַיְּצִיר שׁוֹכֵחַ אֶת הַיּוֹצֵר – הֶעָנָף נִתַּק מֵהַשֹּׁרֶשׁ.
הָעִקָּר הוּא, שֶׁהָאָדָם הַזֶּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית! יְדִיעָה זוֹ – שֹׁרֶשׁ הַתִּקּוּן.
הַמַּחֲשָׁבָה עָלָיו, הֲלֹא הוּא עָשָׂהוּ, הוּא אָבִיו, הוּא אִמּוֹ, הוּא נָפַח בּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים מְקוֹר חַיָּיו… הוּא הַכֹּל בִּשְׁבִילוֹ!
וְכָכָה הוּא מִתְהַלֵּךְ בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, לְרוּחַ הַיּוֹם, מֶשֶׁק כַּנְפֵי הַיְקוּם מְהַדְהֵד בְּשָׂפָה אֱלֹקִית מְיֻחֶדֶת וּנְעִימָה, אַט אַט מִתְרַקֵּם אֵיזֶה קֶשֶׁר בֵּין יְצִיר לְיוֹצְרוֹ, הָעַיִן נִתְלֵית לַמָּרוֹם, הַפֶּה מְמַלְמֵל לְנֹכַח הַמְּצִיאוּת הַיְּחִידָה, הָאֹזֶן שׁוֹמַעַת אֶת הַלְּחִישׁוֹת שֶׁל הַיְקוּם הָאֱלֹקִי הַנֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ.
אֵין סְפֵקוֹת, אֵין תְּהִיּוֹת, אֵין חִבּוּטֵי נֶפֶשׁ, אֵין בִּלְבּוּלִים מְעַנִּים.
הַכֹּל בָּרוּר כָּל כָּךְ.
הָאָדָם וּבוֹרְאוֹ!
אוּלַי זֶה סוֹדוֹ שֶׁל גַּן הָעֵדֶן?
אֲוִירָה שֶׁל נוֹכְחוּת אֱלֹקִית מַתְמֶדֶת… מִתְמַשֶּׁכֶת… קִיּוּמִית וַאֲמִתִּית?!
כַּאֲשֶׁר קַו הַדִּמְיוֹן מִתְקָרֵב לָאֹפֶק, אֲנִי נִנְעָר מִגִּלוּם הַדְּמוּת הָרִאשׁוֹנִית. לְלֹא רָצוֹן, עוֹזֵב אֲנִי אֶת תַּפְקִיד הָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְחוֹזֵר לְזִירַת חַיַּי הָעֲלוּבָה וְהַשִּׁגְרָתִית.
כְּמוֹ כֻּלָּם, אֲנִי.
נוֹחֵת בְּאַחַת אֶל הַמְּצִיאוּת הָעַכְשָׁוִית, בָּהּ אֲנִי מֻקָּף בְּרִבְבוֹת פְּרִיטִים שֶׁדַּוְקָא מַחְרִישִׁים אֶת הָאֹזֶן הָרוּחָנִית מִלְּהַקְשִׁיב לְהֶמְיַת בְּרֵאשִׁית. אֲנִי לֹא לְבַד, הַכֹּל רוֹעֵשׁ וּמַחְרִישׁ, כֹּה חָצוּף וְעוֹיֵן, מִתְנַגֵּד וּמוֹרֵד…
אוּלַי זֶה הַגֵּרוּשׁ מִגַּן הָעֵדֶן?
אוֹ הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת שֶׁמְאַיֶּמֶת עַל הַבִּלְתִּי-שַׁיָּכִים לְמוֹעֲדוֹן הַמִּתְעַנְּגִים עַל זִיו הַשְּׁכִינָה…
כִּי לְמַעַן הָאֱמֶת, שׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה מֵאָז, זֶהוּ אוֹתוֹ אֱלֹקִים, וְאוֹתוֹ אָדָם… הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָפַח בְּאַפֵּנוּ נִשְׁמַת חַיִּים, הָעוֹלָם הוּא שֶׁלּוֹ, וְאָנוּ מִתְהַלְּכִים בּוֹ כְּסוּמִים בָּאֲרֻבָּה.
אוּלַי זֶה לֹא הָיָה דִּמְיוֹן?
יִתָּכֵן וַאֲנִי כֵּן הָאָדָם הַהוּא שֶׁעָלָיו מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא נוֹצָר לְתוֹךְ מְצִיאוּת מֻשְׁלֶמֶת שֶׁל גַּן וְעֵדֶן, וּלְאַחַר הַפְּנִיָּה לְעֵבֶר הַפִּתּוּיִים – הֻשְׁלַךְ מִשָּׁם אֶל הַחוּץ הַמִּתְנַכֵּר.
מָצוּי מֵאָז בְּתוֹךְ אֲוִירָה עַרְפִּילִית, בָּהּ אֵין בְּהִירוּת אֱלֹקִית אוֹפֶפֶת, זֶהוּ אֵזוֹר קְרָבוֹת וְלוֹחֲמָה, תּוֹצָאָה שֶׁל "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בְּרֵאשִׁית ג, כד).
אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּלְמַד מֵהַפַּרְשִׁיָּה הָעֲגוּמָה הַזֹּאת (אוֹ הַלֹּא-עֲגוּמָה… הַנִּסְתָּרוֹת לַה') אֶת מַה שֶּׁעֲדַיִן נוֹתַר לָנוּ לְדוֹרוֹת מֵאוֹתָהּ הִתְרַחֲשׁוּת אֲיוּמָה שֶׁהִתְרַחֲשָׁה בִּשְׁעוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, שֶׁהִתְגַּלָּה לוֹ הַכֹּחַ הַמַּשְׁמָעוּתִי בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ – כֹּחַ הַבְּחִירָה!
לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה' אוֹ שֶׁ…
וְכָךְ נִהְיֶה עוֹבְדֵי הַשֵּׁם, בַּ'לְבַדִ'יּוּת הַבְּרֵאשִׁיתִית הַזֹּאת, נַצְלִיחַ לְהִתְעַלֵּם מִכָּל הַסּוֹבֵב, שֶׁנּוֹצַר בְּעֶצֶם רַק לְמַעַן הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, בִּשְׁבִיל הַהֲטָבָה הָאֱלוֹקִית הָעֲתִידָנִית…
נַעֲצֹם עַיִן, נֶאֱטֹם אֹזֶן, נִסְכֹּר פֶּה וּנְרַכֵּז אֶת הַמּוּדָעוּת הַפְּנִימִית, לַחֲשֹׁב הֵיטֵב וְלָעֹמֶק: "בְּעֶצֶם, גַּם אֲנִי לְבַד כָּאן! מִסְתּוֹבֵב בֵּין הֶהָרִים הַדּוֹמְמִים, הָעֵצִים הַצּוֹמְחִים, הַחַיִּים הַנּוֹהֲמִים, הַמְדַבְּרִים הַמַּטְרִידִים, וּמַקְשִׁיב בְּהַאֲזָנָה מְלֵאָה לְקוֹל הַשִּׁירָה הָאֱלוֹקִית שֶׁבַּבְּרִיאָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת 'בְּכָל רֶגַע' ! ! !"
עִם תּוֹבָנָה עֲמוּקָה זוֹ נִסְתּוֹבֵב בְּגַן הָאֱלֹקִים, עִם הַרְגָּשָׁה זוֹ נְבָרֵךְ אוֹתוֹ, עִם תְּחוּשָׁה זוֹ נִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְכָךְ נְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו.
וְהָעִקָּר, נִזָּהֵר מִלַּחְזֹר שׁוּב עַל הַטָּעוּת הָעוֹלָמִית שֶׁל נְגִיסָה בַּפְּרִי הַמְּסֻמָּן, טְעִימַת מַעֲדָן הַחֵטְא הַמַּחְטִיא אֶת הַמַּטָּרָה.
כִּי מֵאָז, הַקּוֹלוֹת הַבּוֹקְעִים מִגַּן הָעֵדֶן, לֹא נִשְׁמָעִים לָאֹזֶן הַגַּשְׁמִית… הֵם נִלְחָשִׁים וְנִבְלָעִים בְּתוֹךְ הֶמְיַת הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי הַחַיֶּבֶת, הֵם חוֹדְרִים עָמוֹק בְּדֶרֶךְ מִשֶּׁלָּהֶם – – –
לְמִי שֶׁמַּסְכִּים לִשְׁמוֹעַ אוֹתָם!