להאזין בעיון לתשובות הרוחניות
שבת האזינו תשפ"א
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי.
האזנה היא פעולה חריפה ומדוייקת, המאזין אינו שומע סתם, הוא מקשיב מאד, כולו נתון בריכוז להאזין ולהקשיב, ולעומת זאת גם המונח שמים, הוא משהו עמוק מאד, שמים מלשון השתוממות, משהו בלתי מושג, ארכאי וגבוה מדאי, כאשר משה רבינו מלמד את נשמות ישראל את שירת התורה, הוא מציב לנו תמרור, כיצד נעבוד את השם, והיאך נזכך את השמיעה שלנו, מול ההדר הבלתי פתור הזה, על כן כנגד השמיימיות הזו, הוא נוקט לשון של האזנה, אתה יכול להסתובב בעולם שיש בו שמים, והם אינם נוגעים לך, כלומר, ההתעלמות מן האמת הבלתי מושגת, יוצרת חיים רדודים, הלוא קורים כאן דברים, ולמה זה לא אכפת לך? ההאזנה לשמיימיות היא ההרכנת הראש מול האמת הלוחשת בעולם, להאזין לשמים, זה להקשיב לרעם האלוקי המתגלגל בעולמנו, רעם שיש בו דרישה ותביעה לאלו אשר קרבת אלוקים יחפצון.
לעומת האזנה לשמים, קיים רובד נוסף, רך יותר, פשוט ותמים למראה, המקופל במלים "ותשמע הארץ אמרי פי", הארץ, בניגוד לשמים, היא נגישה ומובנת היטב, יש בה את הכל, אדם דורך עליה בבטחה וחי בה את חייו הגשמיים, באמצעותה הוא יוצר חיים על פני האדמה, הכל מובן לו שם, אין לו ספקות, הארציות מאד קרובה אליו, הוא חש אותה בכל עת, לפעמים היא דביקה מדאי, אך היא נוכחת וזה מה שחשוב. גם האמירה בשונה מדיבור, יש בה מין רכות והכלה, לומר אמרים זה לא להגיד דברים, אמרות באות בדרך כלל בחינניות, לאלו שכבר פתוחה אזנם לשמוע, גם השמיעה לעומת האזנה, היא יותר פשוטה, האדם שומע, אינו צריך להאזין, פחות יגיעה ולחץ, הוא פשוט שומע, הדברים מובנים לו, אין לו צורך לחרוש קמטים, להתאמץ, הוא פשוט שומע בקלילות, וזהו התדר הרגיל, שכל בני האדם רגילים אליו, עם זה הם נולדים, וזהו דרך החשיבה שלהם.
הנגיעה של ההאזנה אל השמיעה, גורמת לשמיעה לשמוע היטב, הארציות ניזונת מהאזנת השמים, כאשר האדם מוכן להאזין גם לדברים שהוא משתומם עליהם, אזי הארציות מקבל את השמיעה הזורמת שלה, היא שומעת את אמרי פיו של משה, את התורה והאמונה הפשוטה, הזרימה הקדושה של קרבת אלוקים, לא באה בכדי, היא תוצאה של המון פנימיות קדושה, של הכנעה למול הבלתי מובן, ולהוציא את עצמך ממעגל הבטוחים שהם מבינים הכל, או אז מתחילים להבין, כי ההבנה הרוחנית אינה באה בכלי ההבנה הגשמיים והמצומצמים, ההבנה האלוקית באה כאשר האדם מאזין לשמימיות של הענינים, הוא מסוגל להזכר בהם גם בארציות הפשוטה שלו.