שלימות המשפט שלמעלה
שבת פרשת האזינו תשפ"א
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר.
פסוק זה יושב על לבבות נשמות ישראל, בהצדיקם עליהם את הדין, כי הוא יסוד האמונה, שאין הקב"ה מעוות את הדין, חס ושלום, בשום פנים ואופן, ואין רע יורד מן השמים והכל לטובה.
הצור תמים פעלו – צור הוא לשון חוזק, כאשר אדם חש בהנהגה של מידת הדין, רחמנא ליצלן, עליו להבין שהוא בעצם מגונן ושמור על ידי העוצמה האלוקית, שעל כן בא הלשון כאן "הצור", דווקא המקום שאתה חש אבוד לגמרי, ואין לך על מי להשען ולסמוך, כאשר כל אחד מרגיש כך בעת צרתו, עליך לדעת שזהו ה' צורי ולא עוולתה בו, הוא שומר עליך כצור שהכל יהיה לך רק לטובה, ולכן תמים פעלו, כי תמים הוא לשון שלימות, ואם חלילה, היתה מדת הדין מענשת שלא כדין או יתר מן הדין, לא היתה שלימות חלילה למעלה, ואם יש שלימות הרי שמטרת בריאתך והוייתך תוצדק על ידי הרחמים הגדולים שה' בעצמו, שהוא צורך ומשגבך ימשיך עליך. כי כל דרכיו משפט – גם הדרכים הנראים כמענישים וכו', הם נראים כעיוות הדין, או יותר מדאי, הכל במשפט צדק. אבל העיקר, מה שצריך לדעת, כי סוד משפט הוא עמודא דאמצעותא, שאינו נוטה לימין ולשמאל כי אם לאמצע, והוא סוד מדת הרחמים, כי בכל דרכיו הוא עושה הכרעה של מדה זו, ולכן הוא נקרא בעל הרחמים, יתברך שמו. אל אמונה ואין עול – הוא נאמן להפרע אבל הוא גם נאמן לזכור את הטוב שלנו בתוך הפרעון, ולכן אין עול במשפט, וצדיק וישר הוא, אינו רק צודק במשפטו, כי אם גם מיישר את הנידון שיהיה ישר בעולם, ושיוכל לסבול את צדקתו וטובו יתברך.