שירת התורה פותחת בפסוק "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". כידוע, ביטויי של תורת אמת אינן לתפארת המליצה והסגנון גרידא, כלל וכלל, חס ושלום מלחשוב כך, אלא כל תנועת פועל שבכתבי הקודש מקפלת בחובה מסר מהדהד בארבעת התדרים הידועים, בפשט, רמז, דרש, סוד. מלבד זאת, התורה היא מלשון 'הוראה', היינו הנקודה הפנימית של כל זה היא להורות לנו את דרכי החיים בעולם הזה, איך שנזכה להיות דבקים בו יתברך באמצעות המסר האלוקי הנפלא והנשגב הזה, פעמים שהוא בא בדרך סיפור, כביכול, ופעמים בדרך ציון דרכים, שמות ומקומות ומסעות, ולעיתים הוא מורה ואומר את צו ה' בפסוקים קצרים הכוללים תורות שלמות לחיים שלמים, כך ניתנה לנו תורתינו הקדושה. כיון שכך, עלינו להבין את הפסוק הזה שנוקט בדברו אל השמים ואל הארץ בשני סגנונות.