אֵין סוֹף שֶׁל תְּפִלּוֹת
מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רָצָה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְשֵׁם כָּךְ הוּא הִתְפַּלֵּל לְבוֹרֵא עוֹלָם, חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה תְּפִלּוֹת, רְוֻיּוֹת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין, כְּמוֹ שֶׁיְּכוֹלוֹת לִהְיוֹת רַק תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה! אַחַת לְאַחַת, תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלָּה… וְהוּא לֹא פָּעַל! הוּא נִשְׁאַר בַּחוּץ. הָיְתָה חֲסֵרָה, גִּלּוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עוֹד תְּפִלָּה אַחַת בּוֹדֵדָה.
גִּיוַואלְד!
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, מַה הָיָה קוֹרֶה, אִם הָיָה נוֹדָע לוֹ לְמֹשֶׁה, שֶׁרַק בָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, עוֹד אַחַת, עוֹד תְּפִלָּה אַחַת, כַּמָּה נוֹרָא הַדָּבָר הַזֶּה, עַד שֶׁאֵין הַלֵּב יָכוֹל לְהָכִילוֹ, עַל חֻדָּהּ שֶׁל תְּפִלָּה אַחַת נָפַל הַכֹּל.
וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר (דְּבָרִים ג, כג). אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בִּתְפִלּוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים, הַנָּחַת הַיְּסוֹד הִיא, שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם תְּפִלָּה פְּסוּלָה אַחַת, אוֹ תְּפִלָּה עִם פְּנִיּוֹת כָּלְשֶׁהֵן, מְדֻבָּר בְּשִׂיא הַשִּׂיאִים שֶׁתְּפִלָּה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בָּהּ, בַּמָּקוֹם הֲכִי גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם שֶׁיְּלוּד אִשָּׁה הֶעְפִּיל וְהִשִּׂיג, אֵי פַּעַם בִּתְפִלָּתוֹ. אֲבָל הָיְתָה חֲסֵרָה עוֹד תְּפִלָּה אַחַת בּוֹדֶדֶת…
לֹא הוֹעִילוּ כָּל תקט"ו הַתְּפִלּוֹת, לֹא הָיָה לָהֶן כֹּחַ לִגְמֹר אֶת הַכֹּל, רַק אוֹתָהּ בּוֹדֵדָה נֶעְדֶּרֶת, הִיא הָיְתָה אֲמוּרָה לְהַשְׁלִים אֶת הַמִּכְסָה… וּכְשֶׁלֹּא הִשְׁלִימָה, לֹא נַעֲנָה אֲדוֹן הַנְּבִיאִים, הַיְכוֹלִים אָנוּ לְזַלְזֵל מֵעַתָּה בְּכֹחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה אַחַת?!
לָמָּה רָצָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? חֲזַ"ל (סוֹטָה יד, א) כְּבָר נִדְרָשִׁים לְסֻגְיָה זוֹ, 'וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ'? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רָצָה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, לְדִידוֹ, הַמָּקוֹם בּוֹ שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה, הוּא מָקוֹם הַמְּסַיֵּעַ לְהִתְקָרְבוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה חֲבָל לוֹ עַל הַהֶפְסֵד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְהִשְׁקִיעַ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת עַל כָּךְ.
הַאִם הָלְכוּ הַתְּפִלּוֹת הָאֵלּוּ לְאִבּוּד? הַאִם לֹא נַעֲנָה כְּלָל מֵהַשָּׁמַיִם? הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁתְּפִלּוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מְלַוּוֹת כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, וּמְקַיְּמוֹת בְּנַפְשׁוֹ אֶת כֹּחַ הַהִתְבַּטְּלוּת וְהַתְּחִנָּה לַכֹּל יָכוֹל הַיְּחִידִי.
פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן הַפּוֹתַחַת בַּמִּלִּים "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר", אֵינָהּ סוֹבֶבֶת עַל פְּרָטִיּוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בִּלְבַד, כִּי אִם עַל כָּל יְהוּדִי מֵעַמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, הַנִּגָּשׁ אֶל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים.
הַיְּדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁיֵּשׁ מִכְסָה שֶׁל תְּפִלּוֹת הַמַּמְתִּינָה לְמִלּוּי עַל יָדֵינוּ, מְעוֹרֶרֶת אוֹתָנוּ לְמַחְשָׁבָה מְחֻדֶּשֶׁת עַל תַּפְקִידָן שֶׁל תְּפִלּוֹת בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל יְהוּדִי, וְכִי הַמְּדֻבָּר כָּאן בְּשִׁכְנוּעַ רַב עָצְמָה שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁהָאֵ'ל יִתְבָּרַךְ יִתְרַצֶּה? וַהֲלוֹא וַדַּאי שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן, כִּי לֹא אִישׁ אֵל וְיִתְנֶחָם.
אֵין יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל יִשְׁמַע אוֹתוֹ בִּלְבַד, כִּי אִם הַתְּפִלּוֹת, בְּעִקָּרָן, נוֹעָדוּ, כְּדֵי שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל יִשְׁמַע אֶת ה' הַדּוֹבֵר אֵלָיו דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה, אָדָם הָעוֹמֵד בִּתְפִלָּה שֶׁל תַּחֲנוּנִים מוּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל ה', וְיוֹדֵעַ, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבְכָל הַתְּחוּמִים, וּמוֹסִיף הִתְבַּטְּלוּת עַל הִתְבַּטְּלוּתוֹ, הַכְנָעָה עַל הַכְנָעָתוֹ, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַיְכֹלֶת הַיְּחִידָה לַעְזוֹר וּלְהוֹשִׁיעַ הִיא בְּיַד ה' בִּלְבַד, וְאֶפֶס זוּלָתוֹ.
כָּךְ מוּבָן רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת, תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלָּה, שְׁמִיעַת הָאֱנוֹשׁוּת הָרְדוּדָה, אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת לִשְׁמֹעַ בְּפַעַם אַחַת אֶת פְּעִימוֹת נוֹכְחוּתוֹ הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל אֲדוֹן הָעוֹלָם, הֶחָמְרִיּוּת הַמַּפְרִידָה מְנַתֶּקֶת אֶת הַחוּשׁ הַנִּשְׁמָתִי הַשּׁוֹמֵעַ, וְכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מְסִירָה מָסָךְ מַבְדִּיל אֶחָד וְנוֹסַף, עַד הַהִתְאַחְדּוּת הַמֻּחְלֶטֶת בֶּאֱלוֹהַּ מִמַּעַל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
אָמְנָם אֵצֶל מֹשֶׁה נֶאֱמָן בֵּיתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא מָצִינוּ בְּחִינָה שֶׁל הֶפְסֵק מִדְּבֵקוּתוֹ הַנּוֹרָאָה בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם, אַךְ אֵין מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָדָם לְעַצְמוֹ, הוּא נְצִיגָן שֶׁל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַקַּיָּמוֹת מִיּוֹם שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ לְעַם עַד אַחֲרִית הַדּוֹרוֹת, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא סוֹד הַדַּעַת שֶׁל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, אָמְרוּ בְּסִפְרֵי הַחֲסִידוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵיתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ".
הַתְּפִלָּה הַבּוֹדֵדָה שֶׁנּוֹתְרָה תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת וְלֹא מֻמְשָׁה לְבַסּוֹף, הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁלֹּא נִתְפַּלֶּלֶת אֵצֶל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, כְּרֶמֶז מַתְרֶה מְרַחֶפֶת עַל רֹאשֵׁנוּ, וּכְמַכְרֶזֶת לָנוּ: "עוֹד תְּפִלָּה אַחַת! עוֹד בַּקָּשָׁה נוֹסֶפֶת!" הַהֵעָנוּת לֹא כְּרוּכָה בְּרִבּוּי שִׁכְנוּעִים, אֶלָּא בְּקַבָּלַת הַשֶּׁפַע, וְזוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ נַעֲשִׂים כֵּלִים רְאוּיִים לְקַבָּלָה זוֹ.
מַאֲמִינִים אָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי כָּל הַמַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה נַעֲנָה (תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת לא, א), זֶה גַּם נִרְאֶה בְּחוּשׁ, בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם, מִי שֶׁלֹּא נִסָּה – מֻזְמָן לְנַסּוֹת.
כְּבָנִים לְאַבָּא אֵין דְּבָרִים שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִפְעֹל אֶצְלוֹ, הַכֹּל פָּתוּחַ, זוֹ נֻסְחָה עוֹלָמִית סוֹדִית הַיְדוּעָה רַק לְבָנָיו שֶׁל מָקוֹם. אוּלָם, אֶת הַמָּקוֹם הַנָּכוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּחַיֵּינוּ עָלֵינוּ לִלְמֹד הֵיטֵב, וְלָדַעַת, כִּי עִקָּרָהּ נוֹסְדָה בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אוֹתָנוּ אֶל מִי שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו, כְּמַאֲמָר: "וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד!" זוֹ כָּל תּוֹרַת הַתְּפִלָּה.
הַצָּרוֹת וְהַצַּעַר הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם הַסִּבָּה שֶׁמְּעוֹרֶרֶת אוֹתָנוּ לִתְפִלָּה, הֵם הַפְּרָס שֶׁנּוֹתְנִים לָנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַנֵּפֶן אֶל פִּתְרוֹן הַתְּפִלָּה, אֲבָל גַּם לוּלֵא צַעַר וּמְצוּקָה כָּלְשֶׁהִי, אֵין יְכוֹלָה הִתְקָרְבוּת אֶל הָאָדוֹן לְהִתְרַחֵשׁ בְּלִי תְּפִלָּה, כִּי גַּם מַה שֶּׁבָּא כֵּן בְּלִי תְּפִלָּה מְקוֹרוֹ לֹא טוֹב וּמֵטִיב. תְּפִלָּה הִיא כְּלִי הַשֶּׁפַע הַקָּדוֹשׁ.
אָכֵן, גַּם תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָלְכוּ לְאִבּוּד, הוּא נִכְנַס אִתָּנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָרוּחָנִית, מְקוֹר הָאֱמוּנָה וְהַתְּפִלָּה, וּמִכֹּחוֹ נֵדַע אֶת ה' וְנִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ אֱמֶת לְפָנָיו.