'לחיות' במצרים – כן. להשתקע שם – לא!
שבת פרשת ויחי תשפ"ב
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם – מַהִי קְבוּרָה? זֶהוּ וִתּוּר עַל הַגּוּף, שֶׁכְּבָר אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַנְּשָׁמָה, וְהוּא מוּבָל לְמָקוֹם מְכֻבָּד, הוֹדוֹת לִזְמַן ששימש יָפֶה אֶת הַנְּשָׁמָה. אָנוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים, כִּי עֲדַיִן יֵשׁ "הֶבֶל דְּגַרְמִי', וְהַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ נוֹכַחַת וְחָגָה גַּם בְּמָקוֹם הַקְּבוּרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכַאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִהְיוֹת בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁהוּא שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, מִתְעַצֶּמֶת הַדְּרִישָׁה שֶׁל יַעֲקֹב מִיּוֹסֵף אֶל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם"; הַמָּקוֹם בּוֹ יָאִיר נוֹכְחוּתִי בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, יִהְיֶה מָקוֹם הַמְּקֻשָּׁר עִם מָקוֹם שְׁכִינַת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, בְּשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן.
אַךְ מַה שֶׁלּוֹכֵד אֶת תְּשׂוּמֶת לִבֵּנוּ, הוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁהַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת אֶת זֶה, יֵשׁ כָּאן שְׁנֵי בִּטּוּיִים לַצִּוּוּי, יַעֲקֹב מֵאֵן בִּקְבוּרַת מִצְרַיִם, הֵן מִמַּה שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת וְהֵן מִצַּעַר גִּלְגּוּל מְחִילוֹת. אַךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, שֶׁהוּא מְגַלֶּה לָנוּ אֶת מַהוּתוֹ הַפְּנִימִית בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, בִּתְחִלַּת חַיָּיו בָּעוֹלָם הַבָּא, הוּא מַכְרִיז בְּזֹאת עַל נִתּוּק מֻחְלָט מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִכָּל מַה שֶׁהִיא מְסַמֶּלֶת, בְּסֵמֶל הַקִּנְאָה, הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁם, בִּכְלָל בִּכְלָל לֹא.
הַקְּרִיאָה שֶׁגַּם הַגּוּף שֶׁלּוֹ, שֶׁבְּחַיָּיו הִסְתּוֹבֵב בְּמִצְרַיִם, לֹא יָנוּחַ שָׁם, הִיא קְרִיאָה עֲבוּרֵנוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֶת עַצְמֵנוּ הַרְבֵּה בְּמִצְרַיִם, אָנוּ רְגִילִים לַחֲווֹת מֵצָּרִים וְדֹחַק רוּחָנִי, אַךְ הַקְּרִיאָה הַמְהַדְהֶדֶת שֶׁל יַעֲקֹב, אָכֵן, לִחְיוֹת שָׁם בְּהִתְמוֹדְדוּת עִם מִצְרַיִם – עֲלִיָּה הִיא, אַךְ הַזְּהִירוּת נִדְרֶשֶׁת בְּיוֹתֵר – שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּקֵעַ שָׁם, שֶׁלֹּא 'לְהִקָּבֵר' בְּמִצְרַיִם. סִימָן אָבוֹת זֶה לָנוּ הַבָּנִים, מוֹרֶה לָנוּ הֵן עַל גַּדְלוּתוֹ שֶׁל אָבִינוּ, שֶׁגַּם בִּהְיוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם, הָיָה חַי בְּאוֹר שֶׁל הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, שֶׁל הַדְּבֵקוּת הַזּוֹ שֶׁהִיא נְטֻלַּת מִצְרִיּוּת עַד לְאַחַת, כַּאֲשֶׁר אָנוּ נְבַקֵּר אֶת מְקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, נָחוּשׁ בִּתְפִלּוֹתֵנוּ וּבְקֻרְבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאָנוּ חָשִׁים שָׁם, לֹא רַק אֶת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ שֶׁמְּאָרֵחַ אֶת עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, אֶלָּא נָבִין שֶׁכָּאן מִתְרַחֶשֶׁת הַשָּׁלַת הַמִּצְרִיּוֹת מֵאִתָּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד.