{פרשת ויחי – החיות של יעקב}

פירוש נשמתי על ויחי יעקב

שבת פרשת ויחי תשע"ז

[א] וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה (מז, כח). וְיֵשׁ לוֹמַר, עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִין מֵהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי, וְהִנֵּה יַעֲקֹב הוּא סוֹד הַתְּפִלָּה, כִּי יַעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת, וְזֶה רֶמֶז עַל כָּל אִישׁ יְהוּדִי, בְּבוֹא אֵלָיו בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁצָּרִיךְ לִחְיוֹת בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק, יֵשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת שֶׁל חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כַּאֲשֶׁר יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְזֶה סוֹד שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כִּי הוּא בְּגִימַטְרִיָּא טוֹ"ב, שֶׁרָאָה אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל דָּבָר וְדָבָר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם – הָיָה רוֹאֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁבְּכָל דָּבָר, לִרְאוֹת אֶת הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית הַמְחַיָּה וְהַמְקַיֶּמֶת אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וּמִי שֶׁיֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת – יִזְכֶּה לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.

[ב] וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה (מז, כח). יֵשׁ לִתְמֹהַּ, שֶׁהַפָּרָשָׁה הַמְּדַבֶּרֶת מִמּוֹתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, נִקְרֵאת וַיְחִי יַעֲקֹב, שֶׁהוּא לָשׁוֹן חִיּוּת, כִּי בְּעֵת פְּטִירָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, מִתְקַבֶּצֶת נְקֻדַּת הַחִיּוּת שֶׁלָּהֶם, וְכָל מַה שֶּׁפָּעֲלוּ בְּעָלְמָא הָדֵין נִתְעוֹרֵר לְחִיּוּת מְחֻדֶּשֶׁת, עַד שֶׁכָּל הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם מַרְגִּישִׁים בְּחוּשׁ אֵיךְ הַצַּדִּיק חַי בְּתוֹכָם, פּוֹעֵל פְּעֻלּוֹת לְטוֹבָה כְּבִהְיוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ, וְלָכֵן בְּעֵת שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁאָז גִּלָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתַכְלִית הַגִּלּוּי, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל סַבָּא וְכוּ', אֲזַי מְדַבְּרִים עַל הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁאַף שֶׁנִּסְתַּלֵּק יַעֲקֹב – אֱלֹקָיו, חַי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹׁ, קַיָּם. וְזֶה חִזּוּק גָּדוֹל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, וּבְכָל דַּרְגָּה שֶׁהִיא, שֶׁגַּם אִם יַעֲבוֹר עָלָיו מָה – ה' אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְצָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי זֹאת הִיא הַחִיּוּת הָאֲמִתִּית.