{פרשת ויחי – הפך עצמו כלפי שכינה}

שְׁבוּעַת יוֹסֵף – הִתְקַשְּׁרוּת עִם יַעֲקֹב

שַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיְחִי תשפ"ב

 

וַיֹּאמֶר הִשָּֽׁבְעָה לִי, וַיִּשָּׁבַע לוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּֽה.

הַשְּׁבוּעָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, שְׁבוּעַת הַשְׁאָרַת הַשְּׁאֵרִית שֶׁל יַעֲקֹב, הִתְבַּצְּעָה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, עַל מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. אוֹתָהּ מִטָּה שֶׁכָּעֵת שׁוֹכֵב עָלֶיהָ גּוּף שֶׁלֹּא נִכְנַס לַמִּטָּה כַּאֲשֶׁר עָמַל בַּתּוֹרָה, הֲרֵי שֶׁמִּטָּתוֹ זוֹ קְדוֹשָׁה וּמְקֻּדֶּשֶׁת שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיָדֵינוּ לְתָאֵר אוֹתָהּ. אַךְ רַשִׁ"י מְבָאֵר לָנוּ, שֶּׁעֶצֶם הַהִשְׁתַּחֲוָיָה הָיָה לְמַלְכוּתוֹ הַזְּמַנִּית שֶׁל יוֹסֵף, תעלא בְּעִידְנָא סָגִיד לֵיהּ. אַךְ לָמָּה עַל הַמִּטָּה? הָפַךְ עַצְמוֹ לְצַד שְׁכִינָה, מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה. עוֹד פֵּרוּשׁ הֵבִיא רַשִׁ"י, שֶׁרָאָה שֶׁמִּטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְלֹא הָיָה בָּהּ רָשָׁע, שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף עוֹמֵד בְּצִדְקוֹ.

בִּפְנִימִיּוּת הָעִנְיָנִים, קְשׁוּרִים שְׁנֵי תֵּרוּצֵי רַשִׁ"י זֶה לָזֶה. יוֹסֵף הַצַּדִּיק זַכַּאי להשתחוואה, כִּי הוּא כָּעֵת בְּתַפְקִיד הַשּׁוּעָל שֶׁגַּם הוּא מֶלֶךְ לִשְׁעָתוֹ. אַךְ זוֹ הִיא מַלְכוּת שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מַלְכוּת גְּבוֹהָה הֵימֶנּוּ, אֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹקָיו, וְלָכֵן הִשְׁתַּחֲוָאָה אֵלָיו אֵינָהּ לְאִישִׁיּוּתוֹ אֶלָּא לְמַלְכוּתוֹ, וְלֹא לַמַּלְכוּת פַּרְעֹה שֶׁהִיא שׁוֹרָה עָלָיו, אֶלָּא לַמַּלְכוּת שֶּׁהִרְוִיחַ עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁלּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית זוֹכֶה לַמַּלְכוּת. לַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ הִשְׁתַּחֲוָה יַעֲקֹב אָבִינוּ.

וְעוֹד לְמֵדִים אָנוּ בְּעִנְיַן 'תעלא בְּעִידְנָא סָגִיד לֵיהּ'; אֲשֶׁר לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְצָרִיךְ לְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד מָתַי יִזְכֶּה לְהָאִיר אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁבּוֹ, שֶׁאָז אֲפִלּוּ אִם הוּא בִּבְחִינַת תעלא, שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת שַׁיֶּכֶת עָלָיו עַל פִּי כְּלָל, אֲבָל כַּאֲשֶׁר זוֹכֶה אֶל 'בְּעִידְנֵיהּ', שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ – סָגִיד לֵיהּ, כִּי אָז זוֹכֶה לְהָבִין אֶת יִקְרַת מַעֲלַת הַבִּטּוּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְאֵין הַפָּסוּק מְסַפֵּר רַק אֶת זֶה שֶׁהִסְכִּים לְהִשָּׁבַע, אֶלָּא אַף גַּם אַף גַּם הֵיכָן נִשְׁבַּע אָבִיו יַעֲקֹב בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה מְפֹרֶשֶׁת יוֹצֵאת מִפֶּה בְּנוֹ, אוֹ אָז: וַיִּשְׁתַּחֲווּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, הַיְנוּ שֶׁהוּא הִשְׁתַּחֲוָה לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּכְבוֹדוֹ, אֵין זֶה כָּבוֹד מַמָּשׁ שֶׁל בֶּן אָדָם, אֶלָּא הַכָּבוֹד שֶׁחוֹלְקִים לוֹ הוּא כָּבוֹד לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶת הַלִּמּוּד הַזֶּה רָצָה יַעֲקֹב לְהַחְדִּיר לוֹ תּוֹךְ כְּדֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה, שֶׁהוּא עִנְיַן בִּטּוּל, וְאֵין מְכַבְּדִים אֶלָּא לָזֶה שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בָּטֵל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ הוּא כָּבוֹד אֱלוֹקִי, כָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְכָל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת רַק אַחַר הַשְּׁבוּעָה, כִּי בָּזֶה שֶׁנִּשְׁבַּע יוֹסֵף שֶׁיּוֹלִיךְ אֶת מִטָּתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁגִּלָּה בְּכָךְ, שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מֵאִיר בּוֹ, שֶׁהוּא אוֹר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹר שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאֵינוֹ מַפְרִיד אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁל יַעֲקֹב, נְקֻדַּת יִשְׂרָאֵל, מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה בְּאוֹר ה'. אֶלָּא אַף גַּם שָׁם, בְּתַכְלִית הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק הָרוּחָנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁכִיבָה וּמִטָּה, גַּם שָׁם יֵשׁ בְּחִינַת בִּטּוּל – וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה; שֶׁיְּהוּדִי מִתְבַּטֵּל אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם בְּמָקוֹם הַחֹשֶׁךְ שֶׁל מִצְרַיִם, בִּהְיוֹתוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַבְּשׂוֹרָה וְהַתִּקְוָה, שֶׁיִּתְקַיֵּם בּוֹ "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם", לָשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה כָּל עִנְיָנוֹ הֵפֶךְ מִצְרַיִם, אֶלָּא בְּבִטּוּל גָּמוּר לִרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות