{פרשת ויחי – וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ!}

הלמוד מבקשת קבורת יעקב

שבת פרשת ויחי תשפ"ב

וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ

שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אָנוּ לְמֵדִים פֹּה. א. שְׁכִיבָה. ב. נְשִׂיאָה. ג. קְבוּרָה בִּקְבוּרָתָם. וְעָלֵינוּ לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת ה'. הֲרֵי כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִים אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, אָנוּ מְגַלִּים כִּי הִשְׁכִּיבָה הִיא מְצִיאוּת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, וְלֹא מְצִיאוּת מַעֲשָׂיו שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. הַיְנוּ, בְּפֵרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא אוֹמֵר לוֹ כַּאֲשֶׁר אֶשְׁכַּב עִם אֲבוֹתַי אֲזַי תַּעֲשֶׂה כָּךְ, תִּשָּׂא אוֹתִי מִמִּצְרַיִם וְכוּ'. אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנוּת מְחֻדֶּשֶׁת מְגַלִּים כָּאן דָּבָר נִפְלָא מְאֹד, הַשְּׁכִיבָה הַזּוֹ מְעִידָה עַל עַצְמָהּ, שֶׁמִּצַּד עַצְמָהּ הִיא שְׁכִיבָה עִם אֲבוֹתַי. אֲנִי יַעֲקֹב, בָּא לְהַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁלִּי נָקִי לְגַמְרֵי, וְכָל מַה שֶׁאֲבוֹתַי הִכְנִיסוּ בֵּי – נִמְצָא אִתִּי בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, וְהוּא זֶה אֲשֶׁר יְקַדֵּשׁ אֶת מִשְׁכָּבִי לָנֶצַח.

זֶהוּ אֵינוֹ רַק סֵדֶר הַדְּבָרִים, אֶלָּא הוּא הַסִּבָּה לִנְשִׂיאָתוֹ מִמִּצְרַיִם. הַנְּשִׂיאָה הַפִיזִית שֶׁל מִטַּת הַקֹּדֶשׁ מְגַלָּה עַל הַהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל אָדָם שֶׁהִתְרוֹמֵם, עַד שֶׁאֵין מִצְרַיִם זַכָּאִית לוֹ, לְהִתְנַשֵּׂא מֵעַל מִצְרַיִם, מֵעַל הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה, שֶׁאֲנִי בְּאוֹרִי מְנֻשָּׂא וּמְרוֹמָם הֵימֶנּוּ עַד לְאַחַת. אַךְ אֶפְשָׁר שֶׁטָּמוּן פֹּה רֶמֶז נוֹסָף, וּנְשָׂאתַנִי, הַנְּשִׂיאָה הַזּוֹ, עָלֶיךָ לִלְמֹד אוֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ בְּדַרְכִּי, אַתָּה מְנַשֵּׂא אֶת הַמּוֹרֶשֶׁת שֶׁלִּי, שֶׁהִיא הַחֲשׁוּבָה, וְהִיא הַתַּכְלִית הַנִּצְחִית, אֲבָל תֵּדַע לְךָ, שֶׁזֶּהוּ מִמִּצְרַיִם, אַל תִּבְרַח מִנִּסְיוֹנוֹת מִצְרַיִם עַל יְדֵי ההטמעות בָּהֶם, תְּגַלֶּה אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ אַתָּה מִתְנַשֵּׂא, וְאֵיךְ זוֹכִים לָזֶה – מִמִּצְרַיִם, עַל יְדֵי הָעֲמִידָה בַּנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל מִצְרַיִם. וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם, נָכוֹן שֶׁהַמְּדֻבָּר אוֹדוֹת הַשָּׂמַת גּוּפוֹ לְיַד גּוּפָם. אַךְ בִּפְנִימִיּוּת תִּזְכֹּר, כִּי חָבֵר אֲנִי לְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם, אֲנִי נִקְבַּר אִתָּם מַשְׁמַע אֲנִי בְּאַחְדוּת אִתָּם. הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל זֶה, שֶׁהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, חֶסֶד, גְּבוּרָה וְתִפְאֶרֶת, אֲמוּרִים לִהְיוֹת מִקְשָׁה אַחַת בְּלִי פֵּרוּד כְּלָל. קְבוּרָה שֶׁל אָדָם שֶּׁקָבַר בְחַיָּיו אֶת כָּל תַּאֲווֹתָיו, מְזַכֶּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת בְּחֶבְרַת אֵלּוּ שֶׁעָשׂוּ זֹאת לְפָנָיו.

וְאֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הָעִנְיָנִים אֶפְשָׁר לִמְצוֹא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ אֶת ה', הַדֻּגְמָה שֶׁל שְׁכִיבָה עִם אֲבוֹתֵינוּ, הִיא לְהִצָּמֵד לִקְדֻשָּׁתָם גַּם בִּבְחִינַת שְׁכִיבָה, נְפִילָה וְקַטְנוּת הַמּוֹחִין, בְּחִינַת מִיתָה, גַּם כשחווים עִנְיְנֵי מִיתָה רוּחָנִית אוֹ גַּשְׁמִית מֵחֲמַת תְּלָאוֹת הַחַיִּים, עָלֶיךָ לִזְכֹּר, שֶׁאֵין זֶה סְתָם, אֶלָּא זֶהוּ קֶשֶׁר הַמְּקַשֵּׁר אוֹתְךָ יְשִׁירוֹת לַעֲבוֹדַת הָאָבוֹת, שֶׁגַּם הֵם חָווּ נִסְיוֹנוֹת לְאֵין שִׁעוּר, בִּהְיוֹתָם מְכוֹנְנִים הֵיכַל הַקְּדֻשָּׁה בְּתוֹךְ יַם שֶׁל עִרְבּוּב הַדּוֹר שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִים בְּתוֹכוֹ. הַנְּשִׂיאָה מִמִּצְרַיִם בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, הִיא הַהִתְנַשְּׂאוּת מִכָּל עִנְיְנֵי מִצְרַיִם, דַּוְקָא בָּהֶם וּבְתוֹכָם, בִּבְחִינַת קַדֵּשׁ עַצְמְךָ – בַּמֻּתָּר לְךָ. שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים, זְכֹר כִּי אֵינְךָ מִצְרִי, וְאַתָּה מְנֻשָּׂא וּמְרוֹמָם מֵחֲמַת אדיקותך בְּשֹׁרֶשׁ יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם. כְּשֵׁם שֶׁהִסְבַּרְנוּ שֶׁהַקְּבוּרָה שֶׁל הַגּוּף הוּא לְשָׁקְעוּ בָּאָרֶץ, וְאַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרַיִם, אַל תִּתֵּן לִנְקֻדַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּךָ לִהְיוֹת מְשֻׁקַּעַת בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ כֵן אָנוּ אוֹמְרִים עַל הַהֵפֶךְ, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם, תַּשְׁקִיעַ אֶת נְקֻדַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּךָ, בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן – בִּקְדֻשַּׁת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם וַיִּצְחָק, אַהֲבָה וְיִרְאָה, עַד שֶׁתִּתְגַּלֶּה הַתִּפְאֶרֶת שֶׁלְּךָ בִּדְמוּת דְּיוֹקְנִי, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵנוּ ה' אֶחָד.

וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרֶיךָ, הַיְנוּ כָּךְ אֶתְנַהֵג בְּחַיָּי, בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁלִּי, בְּחַיַּי הַגַּשְׁמִיִּים, אֶשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תָּמִיד כִּדְבָרֶיךָ, לִזְכֹּר אֶת כָּל שְׁלֹשֶׁת הַהֶיבֶּטִים הַנִּזְכָּרִים. מִלְּבַד קִיּוּם צִוּוּי הַקְּבוּרָה הַגַּשְׁמִית, אֶעֱשֶׂה בְּחַיַּי – כִּדְבָרֶיךָ, כְּמוֹ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבַּרְתָּ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְגִלִּיתָ אֶת יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָנֶיךָ, שֶׁאָמְרוּ אַחֲרֶיךָ, ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד. נְקֻדָּה זוֹ – אַשְׁקִיעַ אוֹתָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, אֶת כָּל דְּמוּתְךָ וּמַהוּתְךָ אֶצֹּק לְתוֹךְ הֵיכְלֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְבָבִי, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה.