הימים מתקרבים לסיום המשימה
שבת פרשת ויחי תשפ"ב
וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת
אָנוּ קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה אֶת הַבִּטּוּי הַנִּפְלָא הַזֶּה לָמוּת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אָנוּ מִתְרַחֲקִים מֵהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ כְּשֶׁאָנוּ מֵתִים. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מְקָרְבִים אוֹתָם, דָּבָר קָרוֹב הוּא דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת דּוֹמֶה, עִנְיָנִים רְחוֹקִים בְּמַהוּתָם אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת קְרוֹבִים. קָרֵבָה לָמוּת, הִיא הַכַּוָּנָה שֶׁהִתְקָרַבְתָּ אַל הַיַּעַד שֶׁלְּךָ. מָוֶת אֵצֶל יַעֲקֹב, הוּא הַחַיִּים עַצְמָם, כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב חַי אֶת הַחַיִּים נָכוֹן, הוּא יָכוֹל לְצַפּוֹת וּלְחַכּוֹת לְהִתְקָרְבוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַיָּמִים שֶׁלּוֹ לַיַּעַד.
הַיָּמִים הֵם זְמַנֵּי הַפְּעִילוּת לְמַעַן הַמַּטָּרָה, כַּאֲשֶׁר הַמַּטָּרָה מֻשְׁלֶמֶת – התקרבנו אֵלֶיהָ. זֶהוּ וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה הוּא כְּבָר לֹא 'יַעֲקֹב', השימוש בָּא בִּשְׁמוֹ הַנַּעֲלֶה יוֹתֵר -יִשְׂרָאֵל. כִּי הוּא, בַּעֲבוֹדָתוֹ הַמְאֻמֶּצֶת שֶׁל חַיִּים שְׁלֵמִים, כְּבָר זָכָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הַמֵּכִיל בְּקִרְבּוֹ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הָאֱלֹקִים. יָשָׁר – אֵל. כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וַאֲנָשִׁים וַתּוּכָל, הַיְּכֹלֶת לְגַשֵּׁר בֵּין הַפַּעַר הָאֱנוֹשִׁי הָרָדוּם לְבֵין הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹקִי הַנּוֹכֵחַ, הִיא יְכֹלֶת שֶׁבָּאָה עַל יְדֵי עֲבוֹדָה נִרְכֶּשֶׁת שֶׁל עוֹבֵד הֲוָיָ"ה בֶּאֱמֶת, הָרוֹאֶה בִּימֵי חַיָּיו דַּפֵּי יוֹמָן שֶׁנִּתְלָשִׁים עַד לַסּוֹף הַטּוֹב, הַהַתְחָלָה שֶׁל הַדְּבֵקוּת הַנִּצְחִית.