{פרשת וירא – גַּם כְּשֶׁהַדָּם מְטַפְטֵף}

התמסרות מוחלטת!

מתוך הספר 'פשוט עמוק' על התורה

"עֲזֹב אוֹתִי עַכְשָׁו, אַתָּה לֹא רוֹאֶה שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל"?

נְזִיפָה דֵּי מֻכֶּרֶת.

הַגְּבִיר הַמְּקוֹמִי לַמַּתְּרִים הַתּוֹרָן.

לִפְעָמִים קְרִיאַת פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ כִּפְשׁוּטָהּ, עוֹד לִפְנֵי הַ'וָּוארְטִים' הַנִּפְלָאִים וְהַפַּרְפְּרָאוֹת הַנָּאוֹת, רַק מִלּוֹת הַפָּסוּק כִּפְשׁוּטָן, יְכוֹלוֹת לִגְרֹם לָנוּ צְמַרְמוֹרֶת וְטַלְטֵלַת הִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּית.

כָּךְ קוֹרֶה לָנוּ בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא.

שָׁמַעְתִּי פַּעַם, שֶׁהַקַּדְמוֹנִים שִׁבְּחוּ אֶת כֹּחַ הַדִּמְיוֹן וְהַצִּיּוּר, מִשּׁוּם שֶׁעִמּוֹ נִתַּן לָחוּשׁ אֶת הַחֲוָיוֹת הָרוּחָנִיּוּת בְּכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ.

הָאִם פַּעַם יָשַׁבְנוּ וְחָשַׁבְנוּ אוֹדוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְעַל גְּאוֹנוּתוֹ הַמַּבְהִילָה בַּתְּחוּם שֶׁל חֶסֶד וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים? הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה פָּשׁוּט גָּאוֹן מְקוֹרִי.

וְזֶה עוֹד רַק עַל פִּי הַפְּשָׁט.

הַאִם חָוִּינוּ פַּעַם נִתּוּחַ? מַכִּירִים מִישֶׁהוּ שֶׁעָבַר דָּבָר כָּזֶה? בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַמְּנֻתָּח לֹא מְאוּפָּס, לֹא לִפְנֵי הַנִּתּוּחַ, לֹא אַחֲרֵי, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַנִּתּוּחַ, לֵךְ דַּבֵּר אֵלָיו אָז… לֹא הָיִיתִי מַצִּיעַ לָכֶם.

הָאָדָם בִּכְאֵבוֹ, הוּא מְעֻרְטָל מֵהֲמוֹן הֲגָנוֹת וְנִמּוּסִים.

וְהִנֵּה יוֹשֵׁב אַבְרָהָם בִּכְאֵב נוֹרָא שֶׁל הַמִּילָה, מְנַסֶּה לְהַדְבִּיק שׁוּב אֶת הַתַּחְבֹּשֶׁת שֶׁהִתְמַלְּאָה בְּדָם (כָּךְ אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ). יוֹם חַמְסִין נָדִיר שׂוֹרֵר בָּעוֹלָם, אֵין אוֹרְחִים. זוֹ הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת לָנוּחַ מְפֻרְקָד בָּאֹהֶל הַמֻּצָּל, מְשָׁרְתָיו הָרַבִּים לָבֶטַח יְפַנְּקוּ אֶת הָאָדוֹן הַחַסְדָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ כְּשֶׁהַכְּאֵב מִתְגַּבֵּר, יֵטִּיבוּ לוֹ אֶת הַכָּרִית, יָחִישׁוּ לוֹ מִיצִים מַבְרִיאִים, יַשְׁקִיטוּ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת, יִלְחֲשׁוּ בְּשֶׁקֶט מְכַבֵּד זֶה לָזֶה:

– 'הַסּוּ… הָאִישׁ מִתְאוֹשֵׁשׁ מִיִּסּוּרָיו'!

אַךְ דּוֹמֶה שֶׁפָּנָיו הַמִּתְעַוְּתוֹת מִכְּאֵב, לֹא כָּאֲבוּ אֶת כְּאֵב הַחֶתַּךְ בַּבָּשָׂר, עֵינָיו הֵצִיצוּ הַחוּצָה כִּמְחַפֵּשׂ דְּבַר מַה, הוּא חִפֵּשׂ אוֹרְחִים… יוֹם בְּלִי חֶסֶד – אֵינוֹ יוֹם! גָּרַס. יֵשׁ שֶׁמֶשׁ וְאֵין אוֹרְחִים, אֵיזֶה יוֹם עָצוּב, כּוֹאֵב… אוּלַי הוּא הָיָה מְשֻׁעֲמָם? מַה פִּתְאוֹם! הוּא זָכָה בְּאוֹתוֹ יוֹם לְבִקּוּר מְיֻחָד בְּמִינוֹ, בִּקּוּר חוֹלִים! מִי בָּא? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ! הָיְתָה זוֹ הַהִתְגַּלּוּת הָאֱלוֹקִית הֲכִי גְּדוֹלָה בָּאֱנוֹשׁוּת:

וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה.

לִתְפִישָׂתִי בְּעָנְיִי, הַזְּמַן הַמְּרוֹמָם הַזֶּה עוֹלֶה עַל אוֹתָם רְגָעִים שֶׁאַבָּא נִמְצָא בְּאֶמְצַע עֲמִידָה לִבְרָכוֹת בְּעֵת הַבְּרִית לִבְנוֹ הָרַךְ הַנִּמּוֹל… מַה הָיָה קוֹרֶה אִם הָיָה מַבְחִין דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בְּאֵיזֶה אִישׁ רָעֵב, נוּ, מַה עוֹשִׂים אָז? פּוֹשְׁטִים אֶת הַטַּלִּית וְרָצִים לְהָבִיא לוֹ סֶנְדְבִיץ'?

אַבְרָהָם אָבִינוּ יוֹשֵׁב עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יִחוּד נִפְלָא שֶׁל רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים עִם הַמְבַקֵּר חוֹלִים הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, הַכְּאֵב גָּדוֹל, הַדָּם זָב לְלֹא רַחֵם, הַזִּקְנָה מֻפְלֶגֶת, הַחֹם מֵבִיא קָרוֹב לְעִלָּפוֹן, אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת, שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, לֹא בְּדִיּוּק לָמֶ"ד וָ"וְ'נִיקִים… הַסִּדְקִי, הַנַּוָּט וְהָעַרְבִי, הוּא רָאָה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים מְהֻגָּנִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מח, ט), הָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁאַבְרָהָם יָרִים קוֹל מְצַוֶּה לִמְשָׁרֵת מִזְדַּמֵּן: – "לֵךְ וְהָבֵא לָהֶם שְׁתִיָּה קָרָה"! "הָכֵן לָהֶם סֶנְדְבִיצִ'ים", וְכוּ' וְכוּ'.

מַה פִּתְאוֹם?

אַבְרָהָם רָץ אֲלֵיהֶם מִשְׁתַּחֲוֶה וּמִתְחַנֵּן (זְהִירוּת! הַתַּחְבֹּשֶׁת… ) – וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, שָׁלוֹשׁ לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל, לֹא מַסְפִּיק לָשׁוֹן מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁלֹשֶׁת הָעֲרֵלִים, פַּר אֶחָד לְאִישׁ.

הִגִּיעוּ לְכָאן נִכְבַּדֵּי הָעוֹלָם… הַגָּאוֹן בְּחֶסֶד, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל נִתּוּחַ קָשֶׁה וְחַדְשָׁנִי [הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם], הֵכִין לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ, סְלִיחָה, כִּסְעֻדַּת אַבְרָהָם בִּשְׁעָתָהּ…

אֲבָל הַמֶּסֶר עָמוֹק יוֹתֵר, יֵשׁ כָּאן לִמּוּד לָנוּ, לוֹמְדֵי הַפָּרָשָׁה, כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִמְצָאִים עִם עַצְמֵנוּ, מְכַבְּדִים אֶת הַפְּרָטִיּוּת שֶׁלָּנוּ, כְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים הַיָּקָר בְּיוֹתֵר בַּחַיִּים, וְזֶה דֵּי לְגִיטִימִי, מֻתָּר לָנוּ… זֶה אֱנוֹשִׁי… אֲבָל נִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁלֹּא סְתָם לִמֵּד אוֹתָנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם אֶת פָּרָשַׁת וַיֵּרָא, אֵיךְ מִתְנַהֲגִים עִם אוֹרְחִים. גַּם כְּשֶׁזֶּה עַל חֶשְׁבּוֹן הַנְּסִיקָה הָרוּחָנִית שֶׁלָּנוּ. בְּמִלִּים קְצָרוֹת:

'גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה'! (מ"מ)

וְאִם פַּעַם נִהְיֶה הַגְּבִירִים שֶׁל הַשְּׁכוּנָה…

וְיָבוֹא אֵלֵינוּ מִישֶׁהוּ בְּאֶמְצַע שֶׁנִּהְיֶה 'דְּבוּקִים' בַּה'. אוֹ שֶׁקְּצָת דַּם יְטַפְטֵף לָנוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּגּוּף, גַּם אָז נָרוּץ לַעְזוֹר לְנִזְקָק לְעֵזֶר.

כִּי לָמַדְנוּ פָּרָשַׁת וַיֵּרָא.