{פרשת וירא – הַבְּרִיחָה הַגְּדוֹלָה מִסְּדוֹם}

אַבְרָהָם וְלוֹט מוּל סְדוֹם וַעֲמוֹרָה הַנִּשְׁחָתוֹת

מתוך הספר 'פשוט עמוק' על התורה

 

סְדוֹם וַעֲמוֹרָה. שְׁתֵּי עָרִים קַדְמוֹנִיּוֹת אֲשֶׁר מֵאָז, שְׁמָן נִקְשָׁר עִם כָּל מַעֲשֶׂה תוֹעֵבָה רַע וָמָר, הָיוּ עָרִים קַיָּמוֹת. לֹא מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ מָשָׁל. הֵן הָיוּ עֲיָרוֹת בָּהֶן הִתְגּוֹרְרוּ אֲנָשִׁים וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, קָמוּ בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדָה, הָלְכוּ לִישׁוֹן אַחֲרֵי יוֹם מְפָרֵךְ, זֹאת הָיְתָה מְצִיאוּת אֱנוֹשִׁית חַיָּה וְנוֹשֶׁמֶת, שֶׁאִבְּדָה אֶת זְכוּת קִיּוּמָהּ, כַּאֲשֶׁר חֲרוֹן אַף הָאֱלֹקִים עָלָה מֵאוֹתוֹ אֵזוֹר וְהַכֹּל הָפַךְ לְקִיטוֹר עָשָׁן.

הַהַשְׁוָאָה הַמַּגְדִּילָה אֶת תְּהוֹם הַהֶבְדֵּלִים בֵּין צִדְקוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לְבֵין אַנְשֵׁי סְדוֹם הָרָעִים וְהַחֲטָאִים, מְעוֹרֶרֶת אוֹתָנוּ לְמַחְשָׁבָה נוֹסֶפֶת.

מַדּוּעַ קָשַׁר הַמִּקְרָא אֶת הַשְּׁנַיִם? מִלְּבַד עֶצֶם הַגִּלּוּי לְאַבְרָהָם 'אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה', קַיֶּמֶת כָּאן אֲרִיכוּת כָּלְשֶׁהִי, שֶׁהוּא יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְכוּ' – – – מַה עִנְיָנוֹ לְכָאן, לַתָּכְנִית הָאֱלוֹקִית שֶׁל הַהֲפִיכָה הַגְּדוֹלָה וְהָאַיֻמָה, לְהַמְטִיר גָּפְרִית וָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם?

וְהִנֵּה לוֹט, קְרוֹבוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, צַדִּיק בִּסְדוֹם, יַחֲסִי מְאֹד, מְמֻלָּט מִן הַסְּעָרָה בְּגִין זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, הָעֻבְדָּה הַזֹּאת נִרְמֶזֶת לוֹ, הוּא מִצְטַוֶּה שֶׁלֹּא לִרְאוֹת בְּרָעַת שְׁכֵנָיו 'אֲשֶׁר הִרְשִׁיעַ עִמָּהֶם', כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י. סִפּוּרָן שֶׁל סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, שֶׁל אַבְרָהָם וְלוֹט, שֶׁל הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר כִּלְתָה הַכֹּל – תּוֹרָה שְׁלֵמָה הִיא! וְלִלְמֹד אָנוּ צְרִיכִים.

הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ מַתְחִילָה דֵּי טוֹב.

הִיא מַקְסִימָה אוֹתָנוּ בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים מַפְתִּיעָה, בְּהִתְחַשֵּׁב בַּנְּסִבּוֹת הַקָּשׁוֹת בָּהֶן שָׁרוּי הַמְּאָרֵחַ הַגָּדוֹל, אוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת מְסַפְּרוֹת לִפְרָטֵי פְּרָטִים אֶת הָאֵרוּחַ הָעֲנָק הַזֶּה.

בַּפְּסוּקִים הַבָּאִים, אָנוּ נוֹכְחִים בְּרַחֲמֵי אַבְרָהָם עַל הַמִּתְנַהֲגִים לְגַמְרֵי הַהֵפֶךְ מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הוּא פּוֹתֵחַ בְּלִמּוּד זְכוּת מְיֻחָד אֲשֶׁר מְעוֹרֵר הִשְׁתָּאוּת, כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ. לְאַחַר מִכֵּן אָנוּ קוֹרְאִים עַל הַכְנָסַת אוֹרְחִים נוֹסֶפֶת בְּמַהֲדוּרַת לוֹט, שֶׁלֹּא כְּאַנְשֵׁי עִירוֹ – כֵּן מַכְנִיס אוֹרְחִים. וְהִנֵּה…

רֹעַ שֶׁכָּזֶה! תּוֹעֵבָה גְּמוּרָה מְעוֹרֶרֶת בְּחִילָה – סְמוּכָה וּמוּקֶשֶׁת לְפָרָשָׁתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְאוֹרְחָיו הַנִּבְדָּלִים?

עַד הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלָה הַמַּכְרִיזָה עַל אָבְדָנָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁאִבְּדוּ צֶלֶם אֱנוֹשׁ לַחֲלוּטִין.

לוֹט מוּל אַבְרָהָם… שְׁתֵּי דְּמוּיוֹת, שְׁנֵי מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים, קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה.

וְלֹא… מַשֶּׁהוּ חָסֵר כָּאן.

אוֹתוֹ אַבְרָהָם הָעִבְרִי, גַּם הִתְגּוֹרֵר בֵּין שְׁכֵנִים עוֹבְדֵי אֱלִילִים וּנְחוּתֵי דַּרְגָּה, גַּם הוּא הָיָה אֶחָד וְיָחִיד בִּבְשׂוֹרַת הַחַסְדָנוּת הַנְּדִירָה שֶׁלּוֹ, אֲבָל סְבִיבוֹ שָׁרְתָה הָרוּחַ! הָאֲוִירָה הַטְּהוֹרָה שֶׁיָּצַר סְבִיבוֹ – הִדְבִּיקָה אֶת יְדִידָיו. עַל אֶחָד מֵהֶם – 'מַמְרֵא', אָנוּ קוֹרְאִים שֶׁיָּעַץ לוֹ לְהִתְקַדֵּם בְּקִיּוּם רָצוֹן ה', מְדֻבָּר כָּאן בְּהַטְמָעַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּמוֹחוֹת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ – עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם!

לוֹט לְעֻמָּתוֹ, הִתְחַשֵּׁב דֵּי יָפֶה עִם הַשְּׁכֵנִים, נִסָּה לִהְיוֹת אָדָם טוֹב בְּבֵיתוֹ, אֲבָל בְּהִתְחַשֵּׁב עִם הָרֹעַ הַשְּׁכוּנָתִי, חִשֵּׁב וּמָצָא, כִּי עָלָיו לְהַסְתִּיר אֶת דְּבַר הֱיוֹתָם אֶצְלוֹ, בְּאִי רְחִיצַת רַגְלֵיהֶם. מוּטָב שֶׁיִּתְעַכְּבוּ כָּאן בַּאֲבַק רַגְלֵיהֶם… כְּלוֹמַר, הַכֹּל בְּכָפוּף לַתַּקָּנוֹן, חֻקֵּי סְדוֹם, גַּם אִם אֵינָם מְיֻשָּׂמִים, הֵם חָלִילָה מֻבָּעִים בְּרַעְיוֹנָם. וּבְמַהוּתָם הֵם מֻרְגָּשִׁים בַּבַּיִת…

שִׁיטַת לוֹט!

רַבּוֹתַי! סְדוֹם וַעֲמוֹרָה זֶה כָּאן!

אֵינֶנּוּ תְּמִימִים כָּל כָּךְ לַחֲשֹׁב, כִּי הָרֹעַ הַהוּא, הָאַגָּדִי כָּל כָּךְ, הִנּוֹ מְנָת חֶלְקָם שֶׁל בְּנֵי עַם רַע וְעוֹיֵן אֱנוֹשׁוּת. יֵשׁ לְהָנִיחַ, כִּי לַחֻקִּים הַסְּדוֹמִיִּים הָיוּ סְבָרוֹת מְשַׁכְנְעוֹת מְאֹד, זֹאת לֹא הָיְתָה גַּחְמַת פּוֹשְׁעֵי שְׁכוּנָה – זֹאת הָיְתָה תַּרְבּוּת!

כָּךְ חִנְּכוּ יְלָדִים, כָּךְ גָּדְלוּ הַנְּעָרִים, וְכָךְ הָיוּ לְבוֹגְרִים וַאֲנָשִׁים – רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד!

לְדֻגְמָה קַלָּה, כַּאֲשֶׁר נִזְכֶּה וְנִחְיֶה, וְנִרְאֶה אֶת עוֹלָם הַתִּקּוּן, וְנַנִּיחַ, יִכְתְּבוּ אֵיזֶה סֵפֶר מִמַּעַלְלֵי הַגָּלוּת, אָנוּ נִתְקַשֶּׁה לְהַסְבִּיר לְצֶאֱצָאִים תְּמִימִים, כִּי הָיֹה הָיוּ אֲנָשִׁים נוֹרְמָלִיִּים שֶׁשָּׁחֲטוּ עֻבָּרִים בִּמְעֵי אִמָּם כְּשֶׁהַמֵּנִיעַ הוּא… וְשִׂימוּ לֵב: – 'זְכוּת הָאִשָּׁה עַל גּוּפָה'! אַכְזָרִיּוּת מְעוֹרֶרֶת גִּחוּךְ… וּבְיוֹתֵר כְּשֶׁהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּמַבַּע פָּנִים נְעִימוֹת שֶׁל אָדָם מִן הַשּׁוּרָה.

וְלֹא צָרִיךְ לָלֶכֶת הָלְאָה, רָחוֹק כָּל כָּךְ… וְגַם לֹא כְּדַאי לְהַכְבִּיר בְּמִלִּים קָשׁוֹת וּמַעֲצִיבוֹת, אֲבָל אָנוּ חַיִּים בְּעוֹלָם שֶׁכָּל תּוֹעֵבָה אֶפְשָׁרִית אוֹ לֹא אֶפְשָׁרִית, קִבְּלָה לֶגִיטִימַצְיָה וְיִצּוּג מְכֻבָּד לְמַדַּי בַּתַּרְבּוּת הָעוֹלָמִית, הַפְּתוּחָה, הַחָפְשִׁית, רַחֲבַת הָאֳפָקִים וְהַמִּתְקַדֶּמֶת… [יֵשׁ עוֹד מִלִּים?]

אָנוּ, בְּנֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַשּׂוֹחִים בְּיַמָּהּ הַזַּךְ שֶׁל אֱמוּנַת ה', זוֹכִים לְאֵיזוֹ שֶׁהִיא הֲגָנָה מְסֻיֶּמֶת, מֵהַטֵּרוּף הַסְּדוֹמִי הַמִּשְׁתּוֹלֵל, נַנִּיחַ… אֲבָל הַאִם אָנוּ דּוֹגְלִים בְּשִׁיטַת אַבְרָהָם הַמֵּפִיץ אוֹר סְבִיבוֹ, וּמִתְקוֹמֵם נֶגֶד חֻקֵּי חֶבְרָה לֹא מְתֻקָּנִים? אוֹ שֶׁמָּא אָנוּ לוֹטִיִים… מוּכָנִים לִהְיוֹת טוֹבִים, וַאֲפִלּוּ טוֹבִים מְאֹד, אוּלָם הַכֹּל בְּתוֹךְ הָאֲוִירָה הַמְּקוֹמִית הָרָעָה וְהַמֻּשְׁחֶתֶת?

לֹא מַסְפִּיק לִהְיוֹת טוֹבִים.

עָלֵינוּ לְהִתְקוֹמֵם.

לִבְדּוֹק אֶת רְסִיסֵי הַפִּ‍גּוּעַ הָרוּחָנִי הַלּוֹפֵת אֶת כַּדּוּר הָעוֹלָם. הַאִם פָּגַע בָּנוּ? בְּמֹחֵנוּ? בְּלִבֵּנוּ? בְּעֵינֵינוּ? בָּאֵבָרִים הַחִיּוּנִיִּים שֶׁל הַנְּשָׁמָה?

הִנֵּה אַבְרָהָם דּוֹאֵג לָעוֹלָם… אוּלַי יֵשׁ צַדִּיקִים, אוּלַי לֹא תִהְיֶה הַשְׁחָתָה?!

כַּאֲשֶׁר נוֹכָח שֶׁאֵין צַדִּיקִים – "אַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ", לַעֲבוֹדַת הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ, לְנִקְיוֹן הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ הַיָּחִיד.

וְהִנֵּה סְדוֹם נֶהְפֶּכֶת וְנִשְׂרֶפֶת.

וְלוֹט?

יַיִן, הוֹלְלוּת, חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת בְּשָׂרִיִּים.

זֶה הַמֶּסֶר? אֵלּוּ חַיִּים נְטוּלֵי סְדוֹמִיּוּת? אוּלַי – – – אֲבָל וַדַּאי שֶׁאֵינָם עִלָּה לְהַצָּלָה! אַתָּה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת יָחִיד זַכַּאי בֵּין הָרַבִּים הַטּוֹעִים, "אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם".

הָבָה אַחִים, נַצִּיל אֶת עוֹרֵנוּ מֵהַגָּפְרִית וְהָאֵשׁ הַמִּשְׁתּוֹלְלוֹת בְּחוּצוֹת חַיֵּינוּ. אֶת הַהֶבְדֵּל הַכֹּה-בּוֹלֵט בֵּין הָאִישִׁים הַלָּלוּ הַמָּצוּי בִּתְכוּנוֹת נַפְשֵׁנוּ, בְּעִרְבּוּב וּבְסַעֲרַת מַאֲבַק הַיְּצָרִים – נִלְמַד וְנַפְנִים.

וְנֵדַע…

כִּי אָנוּ בּוֹרְחִים מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה.

מִסְּדוֹם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות