{פרשת וירא – הארות בפסוקי הקודש (1)}

רמזי פרשת וירא (1)

שבת פרשת וירא תשע"ז

[א] וַיֵּרָא אֵלָיו ה'. יְדוּעָה הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ לֹא כְּתִיב וַיֵּרָא ה' אֵלָיו, אֶלָּא שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת, כִּי טֶרֶם הִתְגַּלּוּת ה' אֶל הָאָדָם, צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּלִי מֻכְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֵין ה' שׁוֹרֶה בְּמָקוֹם טֻמְאָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְרַק מִי שֶׁמְּזַכֵּךְ אֶת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, לִהְיוֹתוֹ דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, הוּא זוֹכֶה אֶל הַקְּדֻשָּׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. כִּי זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי כָּל אָדָם, יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְפִי בְּחִינָתוֹ, וְרַק הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב, הַיְנוּ שֶׁגּוּפוֹ הַחוֹמְרִי מְכַסֶּה וּמַסְתִּיר אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי, וּכְכָל שֶׁיְּזַכֵּךְ וִיזַקֵּק אוֹתוֹ מִכָּל שֶׁמֶץ רַע, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה רוּחָנִי לְגַמְרֵי, יִהְיֶה נַרְתִּיק אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים מַמָּשׁ, וְזֶהוּ וַיֵּרָא אֵלָיו ה', אַחֲרֵי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מַה שֶּׁהָיָה, נִרְאֶה אֵלָיו ה'. וְלָכֵן הִתְיַחֵס קֹדֶם אֵלָיו וְאַחַר כָּךְ ה'.

וְהָבֵן לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה, עַד שֶׁתִּזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בְּכָךְ שֶׁאָדָם יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בּוֹ, וְאִם יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה – יִזְכֶּה לְכָךְ, וַיֵּרָא אֵלָיו ה'. וּקְצָת מִזֶּה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי הָ'אוֹר־הַחַיִּים' הַקָּדוֹשׁ, עַל פָּסוּק זֶה, עַיֵּן שָׁם. וְהָעִקָּר שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת לְעֻבְדָּה וּלְמַעֲשֶׂה לִהְיוֹת כֵּלִים לְאוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַמְצַפֶּה לִשְׁכּוֹן עָלֵינוּ בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים.

[ב] וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁדּוֹחִים רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְהַמָּקוֹם הַזֶּה אֵלוֹנֵי מַמְרֵא הָיָה מָקוֹם מְסֻגָּל וְקָדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ בָּדַק מָקוֹם לִישִׁיבָתוֹ, וְהָיָה הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, וְאִם רָאָה אֲנָשִׁים שֶׁמְּזַלְזְלִים בֶּאֱמוּנָה וּבִקְדֻשָּׁה – הָיָה מִתְרַחֵק מֵהֶם, אוֹ שֶׁהָיָה רוֹאֶה כָּאֵלּוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם מֵאוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ, הָיָה מֵבִין שֶׁאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְכוּ'. וְהִנֵּה מָצָא יְדִיד אֶחָד בְּשֵׁם מַמְרֵא, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אוֹר וְדַעַת, וְהֵבִין כִּי אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְשָׁם תָּקַע אָהֳלוֹ וְעָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְלָכֵן נִגְלָה אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. וְהִנֵּה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מוּבָא עַל הָעֵץ הַמְּיֻחָד שֶׁעִמּוֹ הָיָה בּוֹדֵק אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הָאוֹרְחִים, וְזֶהוּ מַמָּשׁ מַתְאִים עִם 'אֵלוֹנֵי' מַמְרֵא, כִּי הָעֵצִים הַלָּלוּ הָיוּ מוֹרִים שֶׁכָּאן גָּר אָדָם שֶׁהוּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא מַמָּשׁ כִּדְבָרֵינוּ הַנַּ"ל, וְנִפְלָא הוּא.

וְהַכְּלָל, שֶׁגַּם הַדּוֹמֵם נִתְעַלֶּה אוֹ יוֹרֵד לְפִי מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם הַשּׁוֹכְנִים בּוֹ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁפּוֹגֵם בְּמַחְשָׁבָה מְטַמְטֵם אֶת הֶחָלָל שֶׁל הַבְּרִיאָה (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן מט), וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁעַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל דְּבֵקוּת וְכִסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִתְעַלֵּית כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְזוֹ אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה לָאִישׁ הַכָּשֵׁר, שֶׁבְּמַעֲשָׂיו הוּא מַעֲלֶה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁסְּבִיבוֹ לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ, וּמְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ לִקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וּלְהֵפֶךְ – לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וּבִידִיעָה זוֹ יִזָּהֵר מְאֹד בְּכָל מַעֲשָׂיו, וְדֻגְמָה לָזֶה, הוּא מַאֲמָר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (חֲגִיגָה טז ע"א): 'שֶׁמָּא תֹּאמַר מִי מֵעִיד בִּי? אַבְנֵי בֵּיתוֹ וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם הֵם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (חֲבַקּוּק ב, יא): "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה". וְכֵן רָאִינוּ בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת, שֶׁמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל אוֹ לָמַד בּוֹ צַדִּיק, אוֹ אֲפִלּוּ חַי שָׁם אֶת חַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁהָיוּ רוּחָנִיִּים לְגַמְרֵי – הִשְׁאִיר אַחֲרָיו בַּמָּקוֹם הַהוּא רְשִׁימוּ דִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְכָל מִי שֶׁבָּא לְשָׁם הִתְעוֹרֵר מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כַּיָּדוּעַ. וְאִם לְאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת כָּךְ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעוֹבְדִים שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּסְתּוֹפֵף בְּשַׁעֲרֵי הַצַּדִּיקִים – מְזַכֵּךְ אֶת חַיָּיו מְאֹד, וְזֶה הָיָה עִנְיַן אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁבָּחַר לוֹ לְחֶלְקוֹ מָקוֹם קָדוֹשׁ, וְעַל כֵּן נִגְלָה אֵלָיו שָׁם הָאֱלֹקִים.

[ג] וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. אוֹ יֹאמַר לְאִידָךְ גִּיסָא, וְהוּא בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, כִּי 'אֵלוֹנֵי' לְשׁוֹן חֹזֶק, וּמַמְרֵא הוּא לְשׁוֹן הַמְרָאָה, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם מַמָּשׁ, וְאֵין מָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מֵהַמָּקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא שָׁם, אַף שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַמָּקוֹם הוּא רָחוֹק מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ – עָלָיו לָדַעַת, כִּי יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְאַף שֶׁמַּמְרִים אֶת ה' בְּחֹזֶק גָּדוֹל חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלָיו ה'. וְיִזְכֶּה לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁיָּכוֹל אָדָם לִזְכּוֹת בְּהַאי עָלְמָא שְׁפֵלָה.

וְהִנֵּה אָמְרוּ חֲזַ"ל: 'הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה', כִּי אַף אִם אָדָם עוֹבֵד ה' וְעוֹשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֵינוֹ מֻכְרָח שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת, כִּי אוֹרַיְתָא לֹא אִתְגַלְיָא אֶלָּא לְמַאי דְּרָחִים לָהּ, וְצָרִיךְ לְהַקִּיז דָּמִים מַמָּשׁ עַל מִזְבֵּחַ הָאַהֲבָה הַזּוֹ, וּלְוַתֵּר עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. וְשׁוּם תְּשׁוּקָה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא עוֹמֶדֶת מוּל הַתְּשׁוּקָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וִידִידוֹ מַמְרֵא הָיָה אוֹמֵר לוֹ, אִם אַתָּה רוֹצֶה לִזְכּוֹת לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, פָּנִים בְּפָנִים, עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ, לֹא רַק בְּאֹפֶן שֶׁל מִיתָה כְּמוֹ שֶׁכְּבָר עָשָׂה אַבְרָהָם שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, אֶלָּא הַשְּׁלֵמוּת הַנִּרְצֵית הִיא – לִחְיוֹת חַיֵּי מְסִירוּת נֶפֶשׁ בִּדְבֵקוּת אֱלֹקִית. וְהוּא שֶׁנָּתַן לוֹ הָעֵצָה עַל הַמִּילָה, כִּי הַמִּילָה הוּא סוֹד מְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁגַּם כְּשֶׁעוֹשִׂים אוֹתָהּ נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְיֵשׁ כְּאֵב וְכוּ', אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כָּל יְמֵי הָאָדָם עָלָיו לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, שֶׁזּוֹ בְּחִינַת חַיֵּי מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, וּבָזֶה מְתֹרֶצֶת קֻשְׁיַת הָעוֹלָם, וְכִי אַבְרָהָם צָרִיךְ סְעָד מִמַּמְרֵא לְקִיּוּם רָצוֹן ה' שֶׁאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ לָמוּל אֶת עַצְמוֹ וְכוּ', אֶלָּא שֶׁמֵּאוֹתָהּ עֵצָה שֶׁל יְדִידוֹ, הֵבִין אֶת עֹמֶק מִצְוַת מִילָה, וְאֶת מַעֲלָתָהּ בְּעַבְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי מִצְוָה קְדוֹשָׁה זוֹ הַחֲתוּמָה בִּבְשָׂרוֹ, תְּזַכֶּה אוֹתוֹ לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקִית קְבוּעָה וְקַיֶּמֶת, שֶׁיִּרְאֶה עַיִן בְּעַיִן אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תָּמִיד, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְעַל כֵּן נִגְלָה אֵלָיו בְּחֶלְקוֹ, כִּי הָיָה צוֹדֵק מַמְרֵא זֶה, שֶׁכְּשֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אֶת הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, נִכְנַס לְעוֹלָם שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ גְּמוּרָה, וְהָיָה בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, לְלֹא שִׁיּוּר, וְעַל כֵּן וַיַּרְא אֵלָיו ה'. וּמִכָּאן נִקַּח לִמּוּד וְהִתְעוֹרְרוּת אֶל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת עַצְמֵנוּ כָּרָאוּי, וְלִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי לֹא בְּיָמִים מוּעָטִים זוֹכִים לָזֶה, אֶלָּא אַחַר יְגִיעָה גְּדוֹלָה שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר וְהַמְשָׁכַת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן עַל עַצְמוֹ, וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִים בְּיָדוֹ – לִזְכּוֹת לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַטָּהֳרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְהַכֹּל עַל יְדֵי תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה מֵעֹמֶק לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ, בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלָיו ה' בְּחֶלְקוֹ בַּחַיִּים.

[ד] וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ צַחוּת, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּתָם שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּשְׁלֵמוּת הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם הַהוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם, הוּא שֶׁהָיוּ מְשִׂיחִים וּמִתְבּוֹדְדִים בֵּין הָאִילָנוֹת, כִּי שָׁם מְקַבְּלִים אֶת הַשְּׁלֵמוּת הַגְּדוֹלָה, כַּאֲשֶׁר שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נִכְלָל בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, וְזֶהוּ וַיֵּרָא אֵלָיו ה' – אֵיפֹה זוֹכִים לְהִתְגַּלּוּת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְלִדְבֵקוּת הָאֲמִתִּית בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּאֵלוֹנֵי – בֵּין הָאִילָנוֹת. שֶׁשָּׁם יָכוֹל הָאָדָם לְהִתְלוֹנֵן וְלַעֲשׂוֹת כִּבְיָכוֹל וִכּוּחִים עִם קוֹנוֹ שֶׁדַּיְקָא יְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, וְרָאוּי לוֹ לְקָרְבוֹ וְכוּ', וְאֵין נָאֶה לְעָזְבוֹ וְכוּ', כַּיָּדוּעַ, וְזֶהוּ מַמְרֵא, שֶׁכִּבְיָכוֹל, נִרְאֶה שֶׁדִּבּוּרִים אֵלּוּ מַמְרִים מוּל הַדְרַת כְּבוֹדוֹ, אֲבָל זֶהוּ שַׁעֲשׁוּעָיו וְתַעֲנוּגָיו יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁאָדָם בּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם כְּמוֹ תִּינוֹק הַמִּתְרַפֵּק אֶל אָבִיו וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת אֲחֵרִים, שֶׁאָז יִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. וְזֶהוּ סוֹד עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וּבִפְנִימִיּוּת, וְרַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּיָּדוּעַ.

[ה] וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם (יח, א). הִנֵּה הַשַּׁיָּכוּת בֵּין תְּחִלַּת הַפָּסוּק לְסוֹפוֹ, כִּי לִכְאוֹרָה הֲלוֹא כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁב, לְצַיֵּן אֶת מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ אִם בְּפֶתַח הָאֹהֶל וְאִם בְּתוֹכוֹ, וְאִם הַיּוֹם חַם אוֹ קַר. וְרַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ הִרְגִּישׁ בָּזֶה, וְכָתַב, שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

וְיֵשׁ לוֹמַר עוֹד בְּסִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, אֲשֶׁר דָּבָר גָּדוֹל לִמֵּד אוֹתָנוּ אֲדוֹן הָעוֹלָם בְּמַאֲמָרוֹ הַנָּעִים, כִּי כָּל סִבַּת הַהִתְגַּלּוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁזָּכָה לָהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיְתָה, עַל יְדֵי שֶׁעָשָׂה כְּלִי עַל יְדֵי מִצְוָה, כִּי אֵין הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּמָקוֹם רֵיק, וְאַף אִם יֵשׁ זְכוּת לָאָדָם, לִפְעָמִים הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, אוֹ שֶׁאֵין אֶת הַכְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל, וְאֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ, הָיוּ שְׁנֵי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. כִּי הַמָּקוֹם שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מִתְגּוֹרֵר בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים שֶׁמְּזָרְזִים אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, הֲרֵי שֶׁהַמָּקוֹם הָיָה מָקוֹם מְקֻדָּשׁ, מָקוֹם שֶׁל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה.

וְגַם שֶׁהוּא הָיָה עוֹסֵק בְּמִצְוָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה – פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם – שֶׁכְּבָר יָצָא מִבֵּיתוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה וְלַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי לִפְעָמִים אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הָאָדָם לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן נִמְנַע וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה גַּם מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, כְּגוֹן שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא יִהְיֶה מִנְיָן, הֲרֵי שֶׁאֵינוֹ מְנַסֶּה בִּכְלָל לָלֶכֶת שָׁמָּה, וְלִבְדֹּק הַאֻמְנָם לֹא יִהְיוּ עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיָּכוֹל  לְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם כָּרָאוּי, אֲבָל אִם הוּא בַּר לֵבָב, יָכוֹל לוֹמַר לְנַפְשׁוֹ: הֵן אֱמֶת, שֶׁיִּתָּכֵן וְכַאֲשֶׁר אֶתְאַמֵּץ וְאָבוֹא לְבֵית ה' – לֹא יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה, אֲבָל שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדִי, עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו יִתֵּן אֶת הַחַיִּים לִרְאוֹת הַאִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁלֵמוּת אִם לָאו; וּבְדֶרֶךְ כְּלָל הַבָּא לִטָּהֵר שֶׁמְּסַיְּעִין בְּיָדוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בְּרֹב הַפְּעָמִים, שֶׁאֵין הֲלִיכַת אָדָם לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לָרִיק כְּלָל.

כְּמוֹ כֵן כָּאן, אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאוֹהֲבָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, גַּם בִּהְיוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל פְּנִימָה – יָדַע הֵיטֵב כִּי חַם הַיּוֹם, וְאֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת וִיכֹלֶת לְאַף אָדָם לָלֶכֶת עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר הַצָּחִיחַ וְהַחַם מְאֹד, בְּיוֹם שֶׁבּוֹ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַחַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, וְאִם כֵּן, לָמָּה לוֹ לְנַסּוֹת? אֶלָּא שֶׁעֶבֶד ה' אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הַמְּצִיאוּת, אֶלָּא עַל הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ, הֲרֵי שֶׁאִם לֹא הָיָה הַיּוֹם חַם – הָיָה בְּוַדַּאי הוֹלֵךְ אֶל פֶּתַח הָאֹהֶל כְּדֵי לִקְרֹא לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, וְאִם כֵּן, גַּם בְּיוֹם כָּזֶה, אֶת מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת – עָשָׂה בִּשְׁלֵמוּת, וְהִתְיַשֵּׁב שָׁם, בְּשִׂיא כְּאֵבוֹ וְיִסּוּרָיו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הַמִּצְוָה, לַעֲמוֹד בַּפֶּתַח וּלְהַמְתִּין לָאוֹרְחִים. וְאָמְנָם זָכָה לְהַמְשִׁיךְ בִּקְדֻשָּׁתוֹ אֶת הַבִּקּוּר שֶׁל אוֹרְחֵי מַעְלָה לְבֵיתוֹ מֵחֲמַת עֲשִׂיַּת הַכְּלִי שֶׁלּוֹ. וְלוּלֵא דְמִסְתַּפִינָא מְאֹד הָיִיתִי אוֹמֵר, כִּי דֵּין גְּרָמָא לוֹ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַהֶאָרָה הַנּוֹרָאָה מְאֹד שֶׁל הִתְגַּלּוּת כְּבוֹד שָׁמַיִם בְּבֵיתוֹ – לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, כִּי עָשָׂה כְּלִי שֶׁל מִצְוָה, בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וְעַל כֵּן זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, וְנִמְצָא שֶׁהַפָּסוּק מוּבָן מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ כָּרָאוּי, וְהָבֵן לְמַעֲשֶׂה.

[ו] וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה, לְפִיכָךְ נִגְלָה אֵלָיו בְּחֶלְקוֹ. וּבֶאֱמֶת, כְּבָר הִקְשׁוּ כֻלָּם, וְכִי אַבְרָהָם רְחִימָא צָרִיךְ עֵצוֹת לְקַיֵּם רָצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁבֶּאֱמֶת, עַל הָאָדָם הַנִּלְבָּב לִבְדּוֹק סְבִיבוֹ, מִי הֵם הַשְּׁכֵנִים שֶׁלּוֹ, וּבְאֵיזוֹ חֶבְרָה הוּא מִסְתּוֹבֵב, כִּי הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים, וְכַאֲשֶׁר גִּלָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁמַּמְרֵא הַלָּז, לִבּוֹ עֵר לְאֵל חָי, וְנוֹתֵן עֵצוֹת אֵיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנָתַן לוֹ עֵצָה אֵיךְ לְקַיֵּם מִצְוַת הַשֵּׁם בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם בְּהִתְלַהֲבוּת וּבִדְבֵקוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, מִיָּד אִוָּה אַבְרָהָם לְמוֹשָׁב לוֹ בִּסְמִיכוּת לְמַמְרֵא זֶה, וְאוּלַי לָשׁוֹן מַמְרֵא, שֶׁמַּמְרֵא אֶת פִּי הַיֵּצֶר, וְעוֹשֶׂה דַּוְקָא לְהֵפֶךְ מִמַּה שֶׁמְּקֻבָּל בָּעוֹלָם.

וְעוֹד, כִּי מִטֶּבַע הָאָדָם, אִם הוּא לֹא זָכָה לְאֵיזוֹ הַשָּׂגָה, הֲרֵי שֶׁאִם רוֹאֶה אֵצֶל אַחֵר הַשָּׂגָה מְסֻיֶּמֶת הוּא מִתְמַלֵּא קִנְאָה, וּמְבַקֵּשׁ לְהַפְרִידוֹ מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה בְּתוֹאֲנוֹת שׁוֹנוֹת, וְגַם עוֹשֶׂה לֵיצָנוּת שֶׁזֶּה רַק דִּמְיוֹן וְכוּ', וְאֵין דְּבָרִים כָּאֵלּוּ וְכוּ', וְהַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁהוּא לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ כְּלָל. כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן קיט): כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה וְכוּ', וְהִפְלִיג בִּתְנוּעָתוֹ לְמַעְלָה גְּדוֹלָה מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין בְּזֶה. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאוֹחֲזִין בְּזֶה שֶׁהוּא מְרֻצֶּה וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁחֲבֵרוֹ יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם זֶהוּ מַעְלָה גְּדוֹלָה מְאֹד. גַּם נִזְכַּרְתִּי שֶׁאָמַר אָז זֶה הַלָּשׁוֹן; שֶׁהוּא מְרֻצֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי אֵינִי זוֹכֶה חַס וְשָׁלוֹם לַעֲבֹד אֶת ה' עַל כָּל פָּנִים יַעֲבֹד יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁנִי אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה. [וְכָתַב מוֹהַרְנַ"תְּ שָׁם]: כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ; וּלְפִי דַּעְתִּי נִדְמֶה לִי שֶׁזֶּהוּ דָּבָר פָּשׁוּט מְאֹד. כִּי בְּוַדַּאי אֲנִי רוֹצֶה וְחָפֵץ מְאֹד וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲפִלּוּ אִם לֹא אֶזְכֶּה אֲנִי לָזֶה עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה חֲבֵרַי בְּנֵי גִּילִי וְכָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים נוֹרָאִים אֲמִתִּיִּים. כִּי זֶה עִקַּר הָאַהֲבָה וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּזְכֶּה לְתַכְלִית הָאֲמִתִּי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ עִקַּר טוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכַמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְכוּ' (בְּסִימָן ז לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) עַיֵּן שָׁם; אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּשֶׁהֵם נוֹפְלִים חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדַת ה', מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אוֹתָן שֶׁנִּכְשָׁלִין בְּאֵיזֶה תַאֲוָה רָעָה אוֹ בַּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, הֵם שׂוֹנְאִים וּמִתְגָּרִים בְּמִי שֶׁעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת ה', וְרוֹצִים לְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וּמַחְלִישִׁים אֶת דַּעְתּוֹ מְאֹד, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת. וְגַם אוֹמְרִים לוֹ שֶׁגַּם הוּא יִפֹּל כְּמוֹ שֶׁנָּפַל הוּא רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי כַּמָּה מֵהַחֲסִידִים שֶׁל עַכְשָׁו שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הִתְחִילוּ קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ לְמַּה שֶּׁנָּפְלוּ כָּל אֶחָד לְפִי נְפִילָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרַכִּים בַּשָּׁנִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וְהִתְחִילוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת בְּלֵב שָׁלֵם וּלְהַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ וְכוּ', כַּאֲשֶׁר מָצוּי עַכְשָׁו כַּמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַכְּשֵׁרִים הַמִּשְׁתּוֹקְקִים מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִילִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לֵב בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְכוּ', וּכְשֶׁרוֹאִים אֵלּוּ הַחֲסִידִים הַנְּפוּלִים אוֹתָם, הֵם שׂוֹחֲקִים מְאֹד מֵהֶם וּמְבַזִּים אוֹתָם וּמַחְלִישִׁים אֶת דַּעְתָּם מְאֹד מְאֹד וְאוֹמְרִים לָהֶם שֶׁאֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָתָם וְכוּ'. כָּל זֶה מֵחֲמַת קִנְאָה. מֵחֲמַת שֶׁהֵם נָפְלוּ, הֵם רוֹצִים חַס וְשָׁלוֹם שֶׁגַּם הַשְּׁאָר יִהְיוּ כְּמוֹתָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְהִנֵּה מַמְרֵא לֹא אִיתָא שֶׁהוּא מָל בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא הוּא נָתַן לוֹ עֵצָה, הוֹי אַבְרָהָם רְחִימָאִי, אִם זָכִיתָ לְמַדְרֵגָה כָּזֹאת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בּוֹרֵא הָעוֹלָם דּוֹבֵר אֵלֶיךָ, וּמְצַוֶּה אוֹתְךָ לָמוּל אוֹתְךָ וְאֶת בְּנֵי בֵּיתְךָ וְכוּ', הֲרֵי שֶׁבְּוַדַּאי אַתָּה קָרוֹב וְסָמוּךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לֵךְ עֲשֵׂה זֹאת וְזָרֵז עַצְמְךָ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן קוֹנְךָ.

וְעַל יְדֵי חֲבֵרִים כָּאֵלּוּ אֶפְשָׁר לְהִתְעַלּוֹת. וְעַל כֵּן נִגְלָה אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, כִּי שָׁם הַמָּקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְעַלּוֹת, לֹא כֵן אִם נִמְצָאִים בֵּינֵי לֵיצָנִים אַף אִם רְאוּיִים לְאֵיזוֹ הִתְגַּלּוּת – הֲרֵי שֶׁבָּאָה מִדַּת הַלֵּיצָנוּת וּמְכַסָּה אֶת כָּל הָאוֹרוֹת הַנִּפְלָאִים, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (פְּסָחִים קיב ע"ב): 'צִוָּה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֶת בָּנָיו אַל תָּדוּר בִּשְׁכֶנְצִיב מִשּׁוּם דְלֵיצָנֵי הָווּ וּמָשְׁכוּ לְךָ בְּלֵיצָנוּתָא'. עַל כֵּן צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּלִי סָפֵק הַרְבֵּה מֵהִתְנַהֲגוּת הָאָדָם נוֹבַעַת מִמַּה שֶׁאֲחֵרִים נוֹטְעִים בּוֹ אֶת דַּעְתָּם, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד עִם מִי מְדַבְּרִים וְעִם מִי מְקַבְּלִים דַּעַת וּתְבוּנָה, כִּי זוֹ סַכָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי אַף אִם יִהְיֶה רָאוּי לְאֵיזוֹ מַעְלָה – יְכוֹלָה לֵיצָנוּת שֶׁל זוּלָתוֹ לְקַלְקֵל הַכֹּל.