{פרשת כי תבוא – לְהַגִּישׁ חֶשְׁבּוֹנִית לֶאֱלֹקִים?}

עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי

מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה

 

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא, אָנוּ קוֹרְאִים עַל מִצְוַת בִּכּוּרִים, וְעַל נֻסָּח מְפֹרָט שֶׁתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שָׂמָה בְּפִי מֵבִיא הַבִּכּוּרִים.

הַפְּסוּקִים מִתְחַלְּקִים לִשְׁלוֹשָׁה: הַמַּעֲשֶׂה, הָאֲמִירָה, וְהַבַּקָּשָׁה עַל הֶעָתִיד.

א] קִיּוּם מִצְוַת הַמַּעֲשֵׂר בִּשְׁלֵמוּתָהּ: "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דְּבָרִים כו, יב).

ב] הָאֲמִירָה לִפְנֵי הַשֵּׁם, אוֹדוֹת קִיּוּם הַמִּצְוָה: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי, וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי.

ג] הַשֶּׁבַח הָעַצְמִי בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה בְּדִקְדּוּק: לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי, עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.

ד] הַבַּקָּשָׁה בִּזְכוּת הַמִּצְוָה: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ כָּאן דְּבַר פֶּלֶא – פִּלְאֵי פְּלָאִים, אָדָם זָכָה לְקַיֵּם מִצְוָה, הוּא מִתְבַּקֵּשׁ לָגֶשֶׁת לִמְצַוֶּה הַמִּצְוָה וּלְהוֹדִיעַ עַל שְׁלֵמוּתוֹ הָעַצְמִית, עַל קִיּוּם הַמִּצְוָה, וְעַל מִלּוּי כָּל תְּנָאֶיהָ. וּבְעִקָּר, שִׂימוּ לֵב, לְמַה מְּבַקֵּשׁ יְהוּדִי, הוּא מְבַקֵּשׁ לְבָרֵךְ אֶת כָּל הָעָם הַיְּהוּדִי וְאֶת אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּהּ. וְכִי מַה? הַאִם בִּגְלַל שֶׁקִּיַּמְתָּ מִצְוָה אַחַת, יַשְׁקִיף ה' עַל כָּל הָעָם כֻּלּוֹ לְטוֹבָה?

אָכֵן, מִסְתַּבֵּר שֶׁכֵּן. אִם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אוֹמֶרֶת כָּךְ, עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁעַל יְדֵי כָּל מִצְוָה שֶׁיְּהוּדִי מְקַיֵּם, וּבְכָל הַהִדּוּרִים, הֲרֵי הוּא מוֹסִיף שֶׁפַע וּבְרָכָה לְכָל הָעוֹלָם, וְזוֹכֶה מְאֹד, וְלֹא רַק לְעַצְמוֹ, אֶלָּא לְכָל כְּלָל יִשְׂרָאֵל.

אַחֲרָיוּת נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה יֵשׁ עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, קִיּוּם מִצְוָה אַחַת! לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אִם לֹא נֵדַע אֶת עָצְמָתָהּ שֶׁל מִצְוָה, עֲלוּלִים אָנוּ לְזַלְזֵל בָּהּ, מַה כְּבָר יֶחְסַר אִם אָנוּחַ מְעַט? אִם לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת? הַתְּשׁוּבָה הִיא: לֹא! אִם אֵינְךָ מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת עַכְשָׁו, אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲסִיר הֲמוֹן, הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַתָּה מְדַמְיֵן.

וְהַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הוּא, הָאִשּׁוּר שֶׁנּוֹתֶנֶת הַתּוֹרָה לָגֶשֶׁת אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם וּפָשׁוּט לִדְרוֹשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה בַּעֲבוּר קִיּוּם הַמִּצְוָה, בִּמְקוֹם שֶׁנַּשְׁפִּיל מַבָּט, וְנִהְיֶה מְלֵאֵי אֹשֶׁר עַל עֶצֶם הַזְּכוּת, שֶׁבִּכְלָל, אָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם מִצְוָה, אָנוּ כָּאן דּוֹרְשִׁים, הַשְׁקֵף עָלֵינוּ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה אוֹתָנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ, קִיַּמְנוּ מִצְוָה, מַגִּיעַ לָנוּ אֲבָל בְּהִתְבּוֹנְנוּת מְחֻדֶּשֶׁת, הָאִם אָנוּ טָבַעְנוּ אֶת הַנֻּסָּח הַזֶּה? רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּעַצְמוֹ טָבַע.

גִּיוַואלְד! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא יַשְׁקִיף עָלֵינוּ, אִם נְקַיֵּם מִצְוָה אַחַת כְּתִקּוּנָהּ.

וְאֵיךְ מְקַיְּמִים מִצְוָה כְּתִקּוּנָהּ? עַל יְדֵי שְׁמִירַת כָּל גְּדָרֶיהָ הַהִלְכָתִיּוֹת, כִּי פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְסַגֵּל לְעַצְמוֹ קְלִּילוּת, מַה כְּבָר חָשׁוּב אִם אֲקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בְּאֹפֶן כָּזֶה אוֹ בְּאֹפֶן כָּזֶה, הָעִקָּר הוּא הַמִּצְוָה וְהַלֵּב הַטָּהוֹר וְכוּ', אַךְ הָאָדָם נִדְרָשׁ לְפָרֵט, לֹא אָכַלְתִּי בְּאֹנִי מִמֶּנּוּ, לֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְכוּ', כְּלוֹמַר, דִּקְדַּקְתִּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה הַנִּדְרָשׁוֹת – זוֹ הִיא מִצְוָה.

וְעוֹד לְמֵדִים אָנוּ מִפָּרָשִׁיָּה זוֹ, אֲשֶׁר עַל הָאָדָם לְהַעֲרִיךְ אֶת הַמִּצְוָה שֶׁעָשָׂה וְלִמְצֹא בָּהּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְלֹא לִהְיוֹת בַּעֲנָוָה פְּסוּלָה, לוֹמַר, "מַה כְּבָר שָׁוָה כָּל הָעֲשִׂיָּה שֶׁלִּי? אֵינִי נֶחְשָׁב לִכְלוּם"!

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹא וְתַגִּיד: "אַהּ! בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עָשִׂיתִי בְּדִיּוּק מַמָּשׁ, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁה' רוֹצֶה".

הַגַּע בְּנַפְשְׁךָ בֶּן אֱנוֹשׁ, אֲשֶׁר בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, צִוָּה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ וְאָנֹכִי, הַדַּל שֶׁבַּדַּלִים יָכוֹל לָבוֹא אֶל רִבּוֹנוֹ וְלוֹמַר לוֹ, עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, הַמִּצְוָה הַזֹּאת, עִם עֵרֶךְ כָּזֶה, שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ וְיוֹדֵעַ שֶׁבְּכֹחַ הַמִּצְוָה לְחוֹלֵל פְּלָאִים, הִיא נַעֲשֵׂית לְבוּשׁ לְנִשְׁמַת הָאָדָם, עִמָּהּ הוּא מְסֻכָּךְ וּמְגֻנָּן עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ.

דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹא חַיָּב לָנוּ כְּלוּם", יֵשׁ מַשְׁמָעוּת עֲצוּמָה לַדְּרִישָׁה, כִּבְיָכוֹל, מֵאֵת ה', אֵינֶנּוּ בָּאִים בְּכֹחַ תַּשְׁלוּמֵי מִצְוָה, כְּמַגִּישִׁים חֶשְׁבּוֹנִית אַחֲרֵי הַפְּעֻלָּה, מַמָּשׁ לֹא… אָנוּ בָּאִים לַה' בְּכֹחַ הַבִּטּוּל הַגָּמוּר אֵלָיו, הַמִּצְוָה, רוֹמְמָה אֶת גִּישָׁתֵנוּ לַחַיִּים, שֶׁכָּל בִּרְכַּת קִיּוּמֵנוּ בָּעוֹלָם, הוּא בְּכֹחַ הַמִּצְוָה.

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עוֹבְרִים, אָנוּ נִמְצָא אֶת עַצְמֵנוּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, מְעֻרְטָלִים מִבֶּגֶד הַגּוּף הַגַּשְׁמִי, נְשָׁמָה מְשׁוֹטֶטֶת בַּגְּבָהִים, הִיא צְרִיכָה לְבוּשׁ. הַלְּבוּשׁ הוּא "עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי", הַמִּצְווֹת הֵן הַלְּבוּשִׁים הַקְּדוֹשִׁים, אוֹי לַנְּשָׁמָה שֶׁתִּמְצָא אֶת עַצְמָהּ לְלֹא לְבוּשׁ בָּעוֹלָם הָאֱמֶת.

וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, בְּעֵת שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים מִצְוָה, אָנוּ אֲמוּרִים לְהַגְבִּיר אֶת הַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בְּדָבָר מְצִיאוּת הַשֵּׁם וְיִרְאָתוֹ הַמְרוֹמֶמֶת, כָּל תַּכְלִית קִיּוּם הַמִּצְווֹת הִיא בִּשְׁבִיל לְדַבֵּק אוֹתָנוּ בַּמֶּלֶךְ ה', זֶה מַד הַמִּבְחָן שֶׁעָלֵינוּ לִבְחֹן תָּמִיד, הַאִם קִיּוּם הַמִּצְוָה הַזֹּאת קֵרְבָה אוֹתִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? הָאִם אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי טוֹב יוֹתֵר? הַאִם עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוַּנִי?

בִּרְגָעִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל אֱלוּל, נַתְחִיל לְנַעֵר אֶת הָאָבָק שֶׁהִצְטַבֵּר עַל הַמִּצְווֹת שֶׁלָּנוּ, עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁהֵם בְּעֶצֶם טוֹבִים, אֲבָל מְצַפִּים לִקְצָת נִשְׁמָתִיּוּת, לִדְבֵקוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

028 אגרות לב בשר

מכתב עשרים ושמונה בעזרת השם יתברך, יום רביעי לסדר פנחס, ט"ז תמוז תש"פ.   לכבוד

פרשת בלק – הבט ממקום גבוה

מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה שֶׁל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב"   אַחַת הַבְּרָכוֹת שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהֵן בְּעֶצֶם הַשְׁתָּלָה

פרשת בלק – נביא מנוול

כַּאֲשֶׁר אָדָם שְׁמֵימִי הוּא הַגָּרוּעַ שֶׁבִּבְנֵי אָדָם   מַדְהִים הַדָּבָר הַזֶּה! אִישׁ אֱלֹקִים… וְגַם אִישׁ

פרשת בלק – קללות שכאלו

בִּלְעָם שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַלֵּב הַמְקַלֵּל הַנֶּאֱטָם   חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם? צַר הָעַיִן הַנָּבָל,

פרשת במדבר – ההתגלות במקום הפקר

הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דּוֹמִים לְמִדְבָּר, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, הַדּוֹמְמִים, הַצּוֹמְחִים,

פרשת במדבר – לידת הנפשות

מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הוֹלָדָה וּצְמִיחָה בְּיָמִים נוֹרָאֵי הוֹד אֵלּוּ, יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁל עַמֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּבְחָר, הָאֱלֹקִי

פרשת בראשית – כשיש לאדם לב…

הַמָּקוֹם שֶׁל הַלֵּב   אוֹמֵר רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע: כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ

פרשת ואתחנן – זכרון ושכחה

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ!   מִדַּת הַשִּׁכְחָה הִיא מִדָּה מֻרְכֶּבֶת מְאֹד, רַבֵּנוּ אוֹמֵר שֶׁהִיא מִדָּה מְשֻׁבַּחַת, כַּאֲשֶׁר

קטגוריות