צַו גִּיּוּס לַבַּיִת הַיְּהוּדִי הַמִּתְחַדֵּשׁ
מתוך ספר "פשוט עמוק" על התורה
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח (דְּבָרִים כד, ה).
הָעָם הַיְּהוּדִי בַּעַל הַגּוֹרָל הַמְּשֻׁתָּף, עוֹמֵד לִפְנֵי דִלֶמָה, מִלְחֶמֶת רְשׁוּת מְכוֹנֶנֶת נִמְצֵאת בַּפֶּתַח, הַלּוֹחֲמִים הָעֲשׂוּיִים-לְלֹא-חַת מִתְכּוֹנְנִים לְלוֹחֲמָה כְּבֵדָה וּבִלְתִּי מִתְפַּשֶּׁרֶת.
כִּי אֵצֶל יְהוּדִים, גַּם מִלְחֶמֶת רְשׁוּת הִיא הַרְחָבַת גְּבוּלֵי הַקְּדֻשָּׁה, כָּל הָרְמַ"ח וּשְׁסָ"ה הַיְּהוּדִי, מִתְגַּיֵּס לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַנַּעֲלָה כִּנּוּן מָקוֹם לִשְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ.
בֵּין הַחַיָּלִים יֵשׁ אֶחָד אֲשֶׁר מָצוּי בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמֵי כְּלוּלוֹתָיו, אִשָּׁה חֲדָשָׁה לָקַח, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַרְחִיקָה אוֹתוֹ מִשּׁוּרוֹת הֶחָיִל הַנּוֹעָזוֹת, "לֵךְ הַבָּיְתָה" הִיא אוֹמֶרֶת, "הִתְעַסֵּק בְּשֶׁלְּךָ, זֶה לֹא בִּשְׁבִילְךָ"… אֵין שִׁתּוּף אִינְטֶרֶסִים, זֶה הַצִּבּוּרִי, הַכְּלָלִי, אָמוּר לִהְיוֹת חָף מִכָּל רֶגֶשׁ אַחֵר, קָדוֹשׁ וְנַעֲלֶה כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, לֵךְ הַבַּיְתָה.
הָרַעְיוֹן הַמֻבָּע בְּזֹאת, הוּא גָּדוֹל וִיסוֹדִי לְאֵין עֲרֹךְ, כִּי הֲלוֹא הָאִישׁ יָכוֹל לוֹמַר, טוֹב… אֲחַלֵּק אֶת זְמַנִּי בֵּין רַעְיָתִי הַצְּעִירָה לְבֵין עֲבוֹדַת הַכְּלָל, הִיא גַּם מַסְכִּימָה! הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: לֹא! לֹא בְּבֵית סִפְרֵנוּ, הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלְּךָ כְּבָר קְשׁוּרָה הֵיכָן שֶׁהוּא, בְּמָקוֹם פְּרָטִי, שֶׁלְּךָ… מָקוֹם קָדוֹשׁ אֵין חוֹלֵק עַל כָּךְ, אֲבָל כְּבָר לֹא צִבּוּרִי.
הַהַבְחָנָה הַזֹּאת בֵּין הַנְּקִיּוּת הַפְּרָטִית וְשִׂמְחַת עֲבוֹדַת ה' אִישִׁית, לְבֵין עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ לְמַעַן הָרַבִּים לְלֹא תְּנַאי וּגְבוּל, לֹא תָּמִיד בְּרוּרָה בִּמְחוֹזוֹתֵנוּ, כַּאֲנָשִׁים צָרֵי אֹפֶק רוּחָנִי, אָנוּ מְדַמִּים לִרְאוֹת אֶת הַקֻּפָּה כְּאַחַת, הַכֹּל קָדוֹשׁ, הַכֹּל רָצוּי, הַכֹּל אֲמִתִּי הַתּוֹרָה שָׂמָה לֵב לִפְרָטִים.
אָדָם שֶׁחָרֵד עַל גּוֹרָלוֹ הָאִישִׁי, אוֹ אַף חָשׁ הַחְמָצָה שֶׁל אִי יְכֹלֶת מִמּוּשׁ בְּחַיָּיו הָאִישִׁיִּים, יָכוֹל לְבַצֵּעַ הַעֲבָרָה לֹא רְצוּיָה לְמִסְגֶּרֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו, זֹאת, תִּלְקֶה בְּחָסֵר, הִיא לֹא תוּכַל לְהָבִיא אֶת הַתּוֹצָאוֹת הָרְצוּיוֹת. הַמַּחֲשָׁבָה הִיא הָעִקָּר.
הַצָּבָא נִתְפַּס בַּתּוֹדָעָה הַיְּהוּדִית כְּדָבָר קָדוֹשׁ לַחֲלוּטִין, וְלֹא יַעֲבוֹר עָלָיו – הַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת שֶׁל הַנֶּאֱמָנוּת לַכְּלָל, לֹא תַעֲבֹר עַל הָאִישׁ הַשָּׁקוּעַ בְּעַצְמוֹ אַף כִּי לְמַטָּרוֹת טוֹבוֹת, הִרְחִיקוּ אֶת הַתַּפְקִיד מִמֶּנּוּ, הוּא לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ, זֶהוּ תַּפְקִיד לְלֹא פְּנִיּוֹת, לְלֹא עַקְמוּמִיּוּת חָמְרִית אַף קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת.
הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מִתְיַחֲסִים לְפַרְשָׁנוּת מִלְחָמָה זוֹ, גַּם בְּהֶקְשֵׁר לְמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְשָׁם הַדְּבָרִים מְאִירִים גַּם בְּמוּבָן זֶה, הַלּוֹחֵם עַז הַנֶּפֶשׁ בְּגַלֵּי הַסַּעַר הַחָמְרִיִּים הַמְאַיְּמִים לְבוֹלְעוֹ חַיִּים, מַכִּיר אֶת תּוֹפָעַת הַלְּוַאי הַזֹּאת, הַקּוֹשֶׁרֶת אוֹתוֹ בְּנִימֵי נֶצַח אֶל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא חָלִילָה פִּתּוּיִים שְׁפֵלִים, הַכֹּל צָרִיךְ, הַכֹּל חַיָּב, הַכֹּל חִיּוּנִי, דּוֹרֵשׁ, תּוֹבֵעַ…
הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת לֹא תוּכָל לְהִסְתַּיֵּם בְּנִצָּחוֹן כָּל עוֹד הוּא שָׁם, בַּמָּקוֹם הַטִּבְעִי שֶׁלּוֹ, בִּמְחֻיָּבוּת אַחֶרֶת, צוֹדֶקֶת כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה, הִיא מַתְקִילָה אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמִּתְרַכֶּזֶת לְגַמְרֵי בַּמְּשִׂימָה הָעֲנָקִית הָעוֹמֶדֶת מוּלָהּ: לְנַצֵּחַ בְּמִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַנְּשָׁמָה מוּל כֹּחוֹת הָאֹפֶל.
וְאוּלַי אֶפְשָׁר לָלֶכֶת לְכִוּוּן שׁוֹנֶה? נִּגּוּדִי לְהַדְהִים. דַּוְקָא כָּאן, בְּמָקוֹם הַפְּטוּר מֵהַצָּבָא, בַּמִּלְחָמָה שֶׁבָּהּ צְרִיכִים אֶת כֻּלָּם, נִתַּן לְהָבִין אֶת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַבַּיִת הַיְּהוּדִי הַמִּתְחַדֵּשׁ, הֶעָדִיף, כָּךְ לְפִי הַתּוֹרָה, מִנְּשִׂיאָה בְּעֹל הַכְּלָל.
וְכָאן הַשְּׁאֵלָה מִתְחַדֶדֶת עוֹד יוֹתֵר, בֶּאֱמֶת, אֵיךְ נִתַּן לְהַשְׁווֹת בִּכְלָל, הָאִישׁ נִמְצָא בַּמָּקוֹם הַפְּרָטִי, הַצַּר וְהַמְצֻמְצָם שֶׁלּוֹ, וְאָנוּ מְבַטְּלִים אֶת חוֹבָתוֹ כְּלַפֵּי הָאֻמָּה כֻּלָּהּ?! הֲיִתָּכֵן? לָקַח אִשָּׁה חֲדָשָׁה וּפָטוּר מִמִּצְוַת הָאַחֲוָה הַיְּהוּדִית?
נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ!
הִתְרַכֵּז יְהוּדִי בְּמִצְוַת הַבִּנְיָן הַמְאֹד –לֹא -פְּרָטִית שֶׁלְּךָ, הָעָם הַיְּהוּדִי כָּמוֹהוּ כְּאִישׁ אֶחָד, הֶעָנָף הַמַּבְרִיךְ עֲנָפִים נוֹסָפִים אֵינוֹ עִנְיַן אִישִׁי לְחַיִל פְּרָטֵי הַפָּטוּר מִשֵּׁרוּת, זֶהוּ חוֹב הַמֻּטָּל עַל כֻּלָּנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ, אָנוּ מְוַתְּרִים עַל חַיָּל טוֹב בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, כְּדֵי לְהָנִיף אֶת דֶּגֶל הָעָם הַיִּחוּדִי כָּל כָּךְ: בַּיִת נָקִי, בַּיִת שָׂמֵחַ, בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֱלֹקִים חַיִּים וּשְׁכִינָתוֹ שׁוֹרָה בּוֹ.
בְּמוּבָן מְסֻיָּם, לְמֵדִים אָנוּ מִפָּרָשִׁיָּה זוֹ לֶקַח טָמִיר וְכָמוּס לַעֲבוֹדָתֵנוּ אֶת ה', בַּמִּישׁוֹר הָאִישִׁי שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, הָאִישׁ שֶּׁנִּלְקַח אַחַר כָּבוֹד הַבַּיְתָה, עָשׂוּי לְהִתְקוֹמֵם, אֵיךְ נִלְקַח מִמֶּנּוּ הַסִּפּוּק לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, לְמַעַן עֲבוֹדָה אִישִׁית וּפְרָטִית? וְנַגִּיד שֶׁהִיא אֲפִלּוּ מַסְכִּימָה וּמְוַתֶּרֶת עַל הַבַּיִת, לְמַעַן הָעָם… לָמָּה יִגָּרַע חֶלְקוֹ?
לִפְעָמִים אָנוּ נְתוּנִים בִּידֵי שָׁמַיִם בַּאֲזִיקֵי רְצוֹנוֹת נֶעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ, חַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה וְגִדּוּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הֵם לִפְעָמִים גַּם עַל חֶשְׁבּוֹן עֲלִיָּתֵנוּ הָרוּחָנִית, וְהַשְּׁאֵלָה נִזְעֶקֶת, לָמָּה? לָמָּה שֻׁחְרַרְנוּ מִלִּהְיוֹת חַיָּלִים כְּלָלִיִּים וְצִבּוּרִיִּים, וְשֻׁלָּחְנוּ אַחַר כָּבוֹד, אֶל הַמְשִׂימָה הַחוֹנֶקֶת חַסְרַת הַיֻּקְרָה וְהֶהָדָר?!
הַתְּשׁוּבָה רְמוּזָה בַּנְּקִיּוּת וּבַשִּׂמְחָה. אִם עֶבֶד מֶלֶךְ נֶאֱמָן אַתָּה, עָלֶיךָ לִהְיוֹת נָקִי וְזָךְ גַּם מִמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ, אַתָּה נִצָּב שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הָאֱלוֹקִית, דַּוְקָא בַּבַּיִת, לְיַד הָאִשָּׁה הַמְבַקֶּשֶׁת מָזוֹן וּמִחְיָה וּתְשׂוּמֶת לֵב. הַשִּׂמְחָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֵינָהּ מַכִּירָה גְּבוּלוֹת שֶׁל בַּיִת וְחָזִית לוֹחֲמָה, הַשָּׂמֵחַ בְּקִיּוּם רְצוֹן הַשֵּׁם, מוּכָן וּמְזֻמָּן לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ תָּמִיד, כִּי אֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה, הוּא תָּמִיד חַיָּל בִּצְבָא ה', אֵין מִשְׁתַּמְּטִים מֵהַצָּבָא.